"יש לנו בן מקסים בן שנה. מאז לידתו אשתי ואני לא נכנסנו למיטה אפילו לא פעם אחת. לפני שהוא נולד היינו עושים את זה כפעמיים בשבוע. אני ממש לא מצטער על זה שהוא נולד, להיפך. הוא תינוק חייכן ומקסים שמביא אור הביתה. אבל אני כן מאוכזב מזה שאשתי כבר לא מינית. כל פעם יש לה תרוץ אחר. אני לא רוצה ללכת לזונה,או לבגוד בה, מצד שני אני גבר ואני צריך לעשות סקס. אתמול היא תפסה אותי מאונן והתחילה לצעוק שזה מגעיל אותה ואם אני רוצה לאונן, אז לא בבית. אמרתי לה שהיא לא נותנת לי – אז או שאני מאונן או שאני בוגד בך. מאז אנחנו לא מדברים. אני שוקל להתגרש ממנה כדאי?"
אף אחד לא יקבע לך האם לאונן או לא
4,000 צפיות ו-29 תגובות ביקשו לעזור לעומר. רבים הבינו את מצבה הרגיש של אשתו, אך כולם הסכימו שהאיסור על אוננות גובל בחוצפה. "זה שהחשק המיני ירד לה לאחר הלידה ובגלל שהאימהות בעצם הגשימה לה את מטרת הסקס - מוכר וידוע. זה שהיא חושבת/מרגישה שאסור לך לאונן בבית, זו כבר הרבה חוצפה והרבה אנוכיות. אני לא חושב שתרווה נחת מהנישואים שלך בהמשך. סביר להניח שיחזור לה 'החשק' מתי שהיא תרגיש מוכנה לילד הבא", הגיב אחד.
מגיבה בשם באנג באנג, בת 15 (בהנחה שזה גילה האמיתי), הפגינה בגרות כשענתה: "מסובך. אתה חייב לעמוד על שלך בנושא אוננות. זה הגוף שלך והוא בבעלותך. לא היא ולא אף אחד אחר יכולים לקבוע לך אם לאונן או לא, איפה (כל עוד זה במקום מוצנע כמובן) כמה, למה, איך, ומתי...מצד שני אתה ואני לא חווינו הריון מן הסתם, אבל ידוע שאחרי הריון חלק מהנשים חוות משברים, נכנסות לדיכאון, דימוי גוף שלילי ועוד. אי אפשר להכריח אותה לשכב איתך, ואי אפשר לדרוש ממך לא לאונן. מה שלדעתי כדאי לעשות הוא לבלות עם אשתך זמן לבד, רק אתה והיא, לאו דווקא שמטרתו הסופית היא סקס, ובמקביל להעלות הצעה לטיפול זוגי...מה שבטוח, לא למהר להתגרש, במיוחד לא כשיש לכם את הבן המקסים".
ג'קי בת 23 העלתה טיעון נוסף. "כולם מאשימים את האישה באנוכיות ואף אחד לא שם לב שבכל הקשור למין שניהם אנוכיים? עצוב לי לחשוב שאתה חושב שסיפוק מיני זה משהו שאשתך מחויבת להעניק לך בלעדית, ולא בצורה הדדית, כשהיא גם רוצה סקס. לדעתי, יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה והיא בתקשורת ובזוגיות שלכם. למה היא לא מינית? אולי זה בגלל הלידה? ולמה היא רואה באוננות משהו רע? מתוך שמרנות? מתוך מה? אולי עם שיחה טובה ותקשורת מה שמונע ממנה להיות מינית ייפתר".
יעל ברון, מאמנת אישית וזוגית, מזהה את הבעיה אבל לא ממהרת להתגרש. "זה הכי קל לפרק, ואולי זה גם מה שיקרה בסוף. אבל ראשית אני ממליצה ללכת לטיפול זוגי כי אולי יש סיכוי. אשתך כנראה מגיעה מבית שבו כל חייה אמרו לה שמין זה מלוכלך ורע ועל אוננות בכלל אין מה לדבר - זו התורה שלה ומשם היא באה. יש להניח שלפני הלידה היא רצתה לקיים את מצוות 'פרו ורבו' ולכן שכבה אתך ועכשיו זה מיותר לה. גם אוננות בעיניה נתפסת כסטייה. להגיד לך בנחרצות שטיפול ישנה משהו? לא בטוח. אשתך אולי תישאר תקועה בדעותיה החשוכות ולא תרצה להדליק שם את האור של הנאורות והקדמה. אז תלך לדרכך תוך המשך דאגה ואכפתיות כלפי המשפחה שיצרתם וצרכיה. אתה נשמע לי אדם בריא וסבלני. כן חשוב לנסות להבין, לדבר ולטפל אבל אתה בוודאי לא צריך להסכים לחיים שבהם ההנאות הגדולות לא קיימות. עם כל הכבוד - חיים רק פעם אחת. ואפשר וכדאי שנחיה אותם טוב".