הן בכל מקום. יושבות בגינה עם משקפי שמש (כדי להצניע עיגולים שחורים), מתדלקות קפאין בבית הקפה, חורשות את אתרי הבייבי-יוגה והליווי ההתפתחותי. מדי פעם הן קולטות אחת את השנייה, מחליפות חוויות על אחוזונים, הנקה ומבצעים על חיתולים. אבל אם תסתכלו היטב, תראו שיש בינהן כמה יוצאות דופן. כמה אמהות בחופשת לידה שהם בעצם... אבות.
כן, הגבר החדש מתחבר גם לחוויה הנשית האולטמטיבית – חופשת הלידה. יותר ויותר גברים מודיעים לבוס שישכח מהם לחודש וחצי-חודשיים, ונכנסים בטבעיות לרוטינה של החלפות, הרדמות והאכלות. מה מביא זוגות להגיע להחלטה הזו? איך מגיבים מסביב? והאם זה באמת רעיון כל כך מוצלח? דיברנו עם שלושה זוגות שהצד הגברי בהם לקח חופשת לידה, ששיתפו אותנו.
"בעבודה שלי דווקא התלהבו מהרעיון"
הילה לוצקי-שפירא בת 36, היא צלמת הריון, ילדים ומשפחות. היא ובן זוגה יריב שפירא, פיזיותרפיסט, הם הורים לילדה בת ארבע ולתינוק בן שלושה חודשים. כשנולד בנם הצעיר, החליטו בני הזוג שיריב ייקח את חופשת הלידה. "זה היה רעיון שלי", מבהירה הילה. "אני עצמאית, ולא יכולה להיעדר ליותר מדי זמן. ביטוח לאומי מחייב את האמא לקחת שישה שבועות מחופשת הלידה, ואת היתר יריב לקח. בגלל הגמישות שלי בעבודה אני נמצאת בבית די הרבה, מניקה, אבל המסגרת הקבועה היא יריב. מבחינת החוויה, מדובר בשדרוג היסטרי לתקופה אחרי הלידה הראשונה. יכול להיות שזה בגלל שזה ילד שני שלנו, ואנחנו מנוסים יותר, אבל הכל הרבה יותר נינוח. הבית נקי, אנחנו אוכלים טוב, זה לא כמו הכאוס של חופשת הלידה הראשונה".
התגובות מסביב, מספרת הילה, מפרגנות. "יש אנשים שבכלל לא ידעו שהאופציה הזו קיימת, ומופתעים לגלות שהחוק מתייחס להורים כשווים בעניין הזה. יש כאלה שמרימים גבה, אבל מהר מאוד מבינים את היתרונות. גם בעבודה של יריב קיבלו את זה מאוד יפה, ואני חושבת שזה דבר מעולה לכל זוג שיכול, וכדאי לכולם לשקול להחליף לפחות חלק מחופשת הלידה. היתרונות מתבטאים גם באבהות של יריב. כמובן שהוא אבא נהדר לשניהם, והקשר שלו עם הבת הגדולה שלנו מצויין, אבל עכשיו הוא ממש חווה הכל, את כל הרגעים המרגשים של ההתחלה, ממקור ראשון, ולא מסיפורים. מה שכן, כנראה שביטוח לאומי עוד לא ממש מתורגל ברוטינה של תשלום לאבות בחופשת לידה. אני קיבלתי את הכסף כמעט מייד, ויריב עדיין מחכה, אבל יהיה בסדר".
"כשהילה הציעה שאצא לחופשת לידה די ביטלתי את הרעיון, אבל לאט לאט התחלנו להתבשל עם זה, והבנו שזה רעיון לא רע", אומר יריב. "ניגשתי לבוסית שלי, בדקנו ביחד איך זה יתבצע והחלטתי ללכת על זה. בעבודה שלי התלהבו מהרעיון, ומתברר שזו לא פעם ראשונה שזה קורה אצלנו, ושהיו עוד גברים שיצאו לחל"ד. גם מסביב אני שומע על עוד זוגות שעושים את זה, ואני חושב שזה מעולה. כשהבת שלנו הייתה קטנה הייתי מספיק להגיע הביתה לאמבטיה ולהשכבה שלה במקרה הטוב, ואת כל ציוני הדרך פספסתי. רק עכשיו, כשאני עם התינוק כל היום, אני מבין כמה פספסתי איתה. מה שטוב בחופשת הלידה שלי הוא שיוצא לנו להיות הרבה יותר יחד כמשפחה: אני לוקח ומחזיר את הגדולה כל יום מהגן, ולקחתי מזה לקח לחיים, כדי שגם כשאחזור לעבוד, ביום ראשון הקרוב, אדע לאזן בצורה טובה יותר בין העבודה למשפחה".
גם יריב מספר על תגובות חיוביות מסביב: "אנשים מפרגנים לנו על ההחלטה, ונראה לי שהרבה היו רוצים להתחלף. היו כמה אנשים שאמרו לי שזה לא פייר כלפי האישה, שמוותרת על החופשה שלה כדי שהגבר ייקח חל"ד, אבל אצלנו זה לא המצב, ושנינו נהנים מהגידול שלו".
"אני יכול להבין אבות שזה לא מתאים להם"
גם אלה שלומקוביץ ואביב שעל, הורים לשלוש בנות שהקטנה בהן בת חצי שנה, ממליצים בחום על הסידור הזה. "אחרי הלידות של שתי הבנות הגדולות, לקחתי שבועיים חופש, וזה אף פעם לא הספיק. קצת אחרי הלידה השנייה הפכתי לעצמאי. התחלתי לבנות אתרים ולעניין המשפחה הייתה חשיבות מאוד גדולה מבחינתי בהחלטה הזו. ההבדל המהותי הוא שבחודש הראשון אחרי לידה עוברים פשוט טירונות, ורק כשאתה יחד עם בת הזוג אתה מרגיש את זה באמת. רק אחר כך, כשדברים נכנסים לאיזו שגרה, מתחילים ממש ליהנות, ודווקא בשלב הזה אתה חוזר לעבודה ורואה את הילד במקרה הטוב שעה ביום".
מכיוון שאביב עצמאי, לא היה בוס שצריך לשכנע בנחיצות חופשת הלידה הגברית. "בגלל שאני עצמאי אנשים לא חושבים שאני עובד גם ככה, ולא ממש הודעתי לאף אחד שאני יוצא לחופשת לידה. כן עניתי ללקוחות כמובן, אבל השתדלתי להיות כמה שיותר פנוי לבית. כשהייתי שכיר, עשיתי לי יום בשבוע שבו יצאתי מהעבודה בארבע, ואנשים לא קיבלו את זה טוב. לא משנה כמה המשכתי לעבוד מהבית, הגעתי מוקדם יותר לעבודה והחזרתי את השעות החסרות בריבית, עדיין הרימו גבה. הפורמט הנוכחי הרבה יותר נכון ומתאים לי, וגם אחרי סוף חופשת הלידה הרשמית אני פשוט נמצא יותר זמן בבית ועם הבנות, רואה אותן גדלות וזה מדהים בעיניי. אני מבין אנשים שזה לא מתאים להם, אבל לי זה הכי נכון בעולם".
אלה, זוגתו של אביב, היא מנחת הורים ומכירה את ענייני הנוכחות ההורית מקרוב, מהמשפחות שהיא מלווה. "אני רואה בעבודה שלי הרבה ענייני מעורבות של אבות, כי מגיל אפס הם בחוץ, ורק כשיש בעיה מצפים מהם להתערב, כשבעצם הם בקושי נמצאים עם הילד. לדעתי, מרבית האבות היו רוצים להיות יותר בבית, ובפרט לקחת חופשת לידה, אבל אין להם אפשרות. איכשהו, יש תפיסה כזו שנשים יכולות לעבוד פחות – זה אמנם מתבטא בקידומים ובשכר נמוך יותר, אבל על גברים שרוצים להיות בבית ממש מסתכלים מוזר".
לשמחתה, במשפחה הפרטית שלה המצב שונה. "זו פעם ראשונה שאני באמת מרגישה שאני בחופש. אני מספיקה להתקלח, או אם אני מותשת אחרי ימים של קפיצות גדילה, אני פשוט ישנה קצת בבוקר. זה שומר על שפיות, והרבה יותר נכון לנו במצב הנוכחי".
"חייב להודות שהיה לי קשה"
נעמה קינן-לוי 36, וחן לוי, בן 46, חזרו כבר פעמיים על עניין החל"ד הגברי. אצלם, לעומת שני הזוגות הראשונים, מדובר בעיקר באילוץ. "אני שחקנית בתיאטרון ילדים ומורה לריקודי בטן, ובמקצוע כמו שלי קשה להביא מחליפה לכמה חודשים, במיוחד בגלל הילדים, שנקשרים אליי", מספרת נעמה. "אחרי הלידה של אביהוא, הבן השני שלי, הייתי חייבת לחזור לעבודה, כי התחייבתי שאקח חופשה קצרצרה. אבל די מהר גילינו שלמרות שהגידול של הבת הגדולה היה פשוט, והיא ישנה לילה שלם מגיל חודשיים, איתו היה לנו קצת יותר מורכב, כי הוא סבל מריפלוקס לא פשוט. הבנתי שאין ברירה, ושכנעתי את בעלי להחליף אותי בחופשת הלידה".
חן מספר שהקושי העיקרי נבע ממקום העבודה שלו. נכון שזו זכותו על פי חוק, אבל עדיין, זו בקשה לא מאוד נפוצה, והם חששו מהתגובה. גם בפעם השנייה הוא היסס, "אבל בגלל שהיה מדובר במצב של אין ברירה, כי אם נעמה הייתה לוקחת חופשה מלאה העסק שלה, "מיקו הפקות", היה עלול לקרוס". ונעמה מוסיפה: "היה לו מאוד קשה, למרות שהוא הגבר הכי מחובר לצד הנשי ומכיל שיש. אני לא חושבת שאף גבר באמת מסוגל להבין כמה קשה זה להיות בחופשת לידה".
גם חן לא מסתיר את הקושי, ומדבר בפתיחות ראויה לציון על המורכבות של חופשת הלידה הגברית. "הסביבה הייתה מאוד בעד, ולא הייתה בעיה מהבחינה הזו. מה שהיה יותר מורכב היה עניין העבודה, אבל לא היו לנו הרבה ברירות. אני מאוד ותיק בעבודה, אין מישהו שיכול להחליף אותי והעבודה שלי מאוד לחוצה ואינטנסיבית, כך שנראה לי לא הגיוני להיעדר לכל כך הרבה זמן. בהתחלה היה להם קשה לקבל את זה, אבל כמוני, הם פשוט השתכנעו שאין ברירה. גם התפקוד בבית עם הילדים לא היה קל. בניגוד לאישה בחופשת לידה, שבן הזוג שלה חוזר בערב ועוזר לה, כשמתחלפים בתפקידים והגבר נמצא בבית האישה עדיין חלשה, ולמרות שהיא חוזרת לעבוד היא עדיין אחרי לידה, כך שהחלוקה לא מאוזנת כמו בחופשת לידה רגילה. בנוסף, לדעתי השינוי המהותי הזה בבית מבלבל את הילדים, ואני בספק אם נחזור על העניין הזה".
"נו, הכל בסדר איתו?": מאירה ברנע על היום בו השאירה את הילד עם בעלה