מכל האיומים שאת שומעת – על לילות חסרי שינה, גוף דואב ורצון כללי להכניס את היצור הקטן הזה בחזרה למקום שיצא ממנו – אנשים נוטים להשמיט פרט אחד, משעשע למדי.
אולי קצת קשה לך להאמין, אבל ממש בקרוב כל הסידורים שהיום את מוכנה לשלם למישהו כדי להתחמק מהם – כמו ללכת למוסך, לעשות בדיקת פאפ או אפילו לבחור עגבניות בסופר – יהפכו להיות בילוי סוער, זמן איכות נפלא עם עצמך שתיאבקי עם כל מי שינסה לקחת ממך. אפילו עניינים סתמיים לחלוטין, כמו ביקור בשירותים או מקלחת של עשר דקות, הופכים לפינוקים שלא יסולאו בפז. במילים אחרות: זה לא שלא מבלים אחרי הלידה – הבילויים פשוט משתנים קצת.
כאילו אין תפרים בעולם
אז כדי שתעריכי את הדברים הקטנים בחיים, קבלי רשימה קטנה של סידורים קטנים ושגרתיים, שבמחי כמה חודשי הריון ולידה אחת הופכים לחגיגות מטריפות חושים:
1. ללכת לגינקולוג. אם הצלחת לקמבן סבתא חדורת מוטיבציה או אבא צמא לבונדינג, וחמקת לך לבדך לבדיקת סוף משכב הלידה המפורסמת, תופתעי לגלות כמה זה כיף. בדיקת הפאפ, שבדרך כלל מספקת לך רגעי קסם באווירת "מוות בייסורים כשהמכשיר הארור מאיים לצאת לך מהגרון", היא עדיין לא תענוג גדול, אבל הנסיעה באוטו בלי תינוק צורח במושב האחורי, ההכרח ללבוש משהו לא מאוד מוכתם ולצחצח שיניים (ולמתקדמות: להעביר איזה סכין על הרגליים) והשיחה שעניינה הוא לשם שינוי את יכולים להיות נעימים למדי. וחוץ מזה, זה הכי קרוב שתגיעי לסקס בזמן הקרוב.
2. ללכת לסופר. אפילו את הבנת שהניסיון לשרוד על סלסלות השי שקיבלת ללידה לא יאריך ימים, והלכת לסופר. ושם תגלי, להפתעתך, איך המעברים האפרוריים נראים כמו ברודווי, ואיך הקצב הממורמר נראה פתאום גברי כזה, על גבול החתיך. פתאום את מריחה את הפירות כמו דוגמנית בפרסומת למיץ טבעי, מחייכת לקופאית ומדלגת לך למקרר הגלידות כאילו אין תפרים בעולם. תענוג.
3. ללכת למוסך. חם שם, רועש שם, צפוף ומלוכלך. פעם היית משחדת את בעלך בכל טוב הארץ כדי שיחסוך לך את התענוג המפוקפק הזה, אבל עכשיו את מפזמת בהנאה כל הדרך לאזור התעשייה, ומגלגלת על הלשון מושגים כמו "אלטנרטור" רק כדי להתאמן לקראת המאורע. נכון, יש מצב שהמוסכניק עבד עלייך ויגיש לך חשבונית על אלפייה על פארש. אבל את סוד הסנדוויץ'-בגט הענק עם השקשוקה שקנית במזנון לידו הוא ישמור לעצמו, וזה היופי ביחסים שלכם.
4. ללכת לבדוק את הראייה. אחרי הלידה הרבה נשים מרגישות שמספר המשקפיים שלהן התחלף, והגיע הזמן לבקר את האופטמטריסט. המטלה הדי משעממת הזו, שכוללת בעיקר הקראת מספרים ודיון בשאלות הרות גורל כמו "האם העץ בצד ימין חד יותר מהעץ בצד שמאל" הופכת למיני יום כיף, עם קריאת מגזינים נינוחה בחדר ההמתנה ואפילו קפה, אם האופטמטריסט שלך משקיע בך. חוץ מזה, יש סיכוי שתיאלצי לקנות את הפריט היחיד שלא דורש ממך דיאטה, ולא מתרגש מקצת בצקת – משקפיים חדשים.
לשטןף כלים? כמה דקות של מדיטציה
5. לשטוף כלים. "אני בישלתי, אתה תשטוף". "מה פתאום, אני הורדתי שלשום זבל". "כן? ומי קיפל כביסה?". למרות המתיחות הטבעית שמכניס התינוק החדש לחיים, דווקא עניין הכלים נוטה לעבור חלק בבתים שהתווסף אליהם דייר קטן וצווחן לאחרונה. המים החמימים, הפעולה הרפטטיבית-מדיטטיבית, הסבון הריחני שמגן על כפות הידיים והאפשרות להיות כמה דקות בשקט עם המחשבות קוסמת מאוד לאמא הטרייה, ולכן אל תרגישי מוזרה אם פתאום נתקפת דחף להבריק את הכיור. רק לא במקום שעות שינה, כן?
6. לשבת בשירותים. הקלישאה הידועה "אין לי זמן לעשות פיפי" מתבררת, למרבה הזוועה, כאמת לאמיתה. אין באסה גדולה יותר מלקום לשירותים, ולהיות מוזעקת באמצע הדרך, כשהשלפוחית כבר ראתה את החופש ואז נזרקה שוב באכזריות למחבוש. וכשמדובר במספר 2, על כל המורכבויות של העניין אחרי לידה, הפינוק גדול שבעתיים: פשוט לשבת בשקט, בלי לחץ של זמן, ולתת לגוף לעשות את שלו.
7. להתקלח. מקלחת אמיתית, בלי הפסקות יזומות כל 10 שניות כדי לשמוע אם התינוק בוכה, ולא אחת שמסתכמת ב-90 שניות מטכ"ליות, שכוללות חפיפה, סיבון ושטיפה בו זמנית. אחת כזו ששווה לשאוב בקבוק בשבילה (כדי לוודא שלא תוזעקי באמצע), לנטרל את רגשות האשם על הכנרת וליהנות מכל רגע. כל כך בסיסי - וכל כך מענג.
8. להיות חולה. לסעיף הזה יש סייג קטן. אין אומללות גדולה יותר מלהיות אמא חולה לתינוק קטן כשאין מי שיעזור. תחושת הקיפוח והמרמרת, כשאת נאלצת לקום כדי להרים מוצץ או לחלוץ שד במקביל לקינוח אף מלא סבל, אין להן גבול. אבל כשמישהו תופס פיקוד ושולח אותך למיטה, רצוי בלוויית תה חם, מיץ תפוזים וסדרה שלמה שיש לך לטחון ב-VOD, החיים נראים פתאום כמו פיקניק מושלם – במיוחד אם הרופא פינק אותך באיזה אנטי-היסטמין ממסטל במיוחד. רק בריאות, כן?
בטח יש לכן עוד, נכון? בואו לשתף בפייסבוק שלנו