הורים ידועים בכך שהם רוצים לתת לילדיהם אפשרויות, כמה שיותר אפשרויות, ועדיף כאלה שלהם בעצמם לא היו. כך קורה שהורים מפוצצים את חדרי ילדיהם במתנות חומריות, ואנשים שרצו להיות חלק מעולם הזוהר דוחפים את ילדיהם לאודישנים מגיל שלוש. ומה תגידו על ההורים האלה, מטורונטו, שמגדלים את ילדם בלי להודיע לו או לאף אחד אחר אם מדובר בבן או בבת?
יום ורוד ויום כחול
בשפה העברית אין את הפרווילגיה הנייטרלית שיש בשפה האנגלית, בה אפשר לפנות לאדם ב-"You" מבלי לחשוף את מינו, מה שוודאי יקל על דרכו של היצור חסר המין בן הארבעה חודשים, לו נתנו הוריו את השם "סטורם". הוריו של סטורם (אליו נתייחס מעתה כאל זכר, רק לשם הנוחות), מעוניינים שילדם יגדל בעולם שאינו מקובע על ידי נורמות חברתיות של זכר או נקבה, ומעוניינים לתת לילד בבוא היום, להחליט מי הוא, או היא, חופשי מסטריאוטיפים מגדריים.
ההורים הקנדיים, קאתי וויטריק, 38, ודיוויד סטוקר, 39, יודעים, כמובן, מהו מין התינוק שנולד להם, ומדגישים שאין לו שום בעיה ביולוגית. מלבדם, גם אחיו של סטורם, ג'אז בן החמש וקיו בן השנתיים יודעים את הסוד, חברת משפחה קרובה אחת, ושתי המיילדות שיילדו את התינוק בלידה ביתית, בתוך מים.
אולי בהמשך מראהו של סטורם יוכל לחשוף את מינו, אבל בינתיים מדובר ביצור מתוק עם שיער זהוב ועיניים כחולות גדול, שבהחלט יכול להשתמע לשתי פנים. ההורים מקפידים לשמור על הבלבול חי וקיים, ומדברים על סטורם לפעמים כעל נקבה ולפעמים כעל זכר, ומלבישים אותו יום אחד בוורוד ויום אחר בכחול. לשני אחיו הגדולים של סטורם יש שיער ארוך, הם לובשים לא פעם בגדים נשיים, ופעמים רבות אנשים מתבלבלים וחושבים שמדובר בבנות.
תגובות מעורבות
כשנולד התינוק, ההורים שלחו מיד אימייל לכל חבריהם ובני משפחתם, בו נכתב: "החלטנו שלא לחלוק איתכם את מינו של התינוק בינתיים, כהצדעה לחופש הבחירה, ותקווה למה שיכול אולי לקרות לעולם שלנו בתקופת חייו של סטורם. אולי הוא יהפוך למקום מתקדם יותר?".
התגובות להודעה המפתיעה היו מעורבות. לסבים הנרגשים, למשל, לקח זמן לקבל את הבשורה, אך כיום, ארבעה חודשים מאוחר יותר, הם התרגלו לעניין. חלק מהחברים תומכים, אבל אחרים התרגזו, וטוענים שסטורם יגדל להיות ילד שבריונים נטפלים אליו בשם האידאלים המוגזמים של הוריו. התגובות בעולם דומות. רבים ממומחי הילדים יוצאים ואומרים שההורים הללו מתנהגים אל ילדם כאל עכבר מעבדה, ואחרים מצדיעים להם על האומץ להביע עמדה ולהתחיל שינוי.
"ברגע שתינוק נולד, את כולם, אפילו האנשים הקרובים אליך ביותר, מעניין רק דבר אחד: אם זה בן או בת", אומר סטוקר, האב. "אם באמת רוצים להכיר מישהו, לא שואלים מה יש לו בין הרגליים. הורים שמחליטים דברים משמעותיים עבור ילדיהם הם בלתי נסבלים בעינינו. ג'אז וקיו מחליטים בעצמם איך ומתי להסתפר, ובוחרים בגדים מכל עברי החנות, גם מהצד של הבנות. בדיוק ג'אז בחר לקנות שמלה ורודה שהוא אהב כי היא מתנפחת כשמסתובבים. ורוד הוא הצבע החביב עליו. קיו אוהב במיוחד סגול. אני מבין שבשלב מסויים יצחקו עליהם, אבל על כולם צוחקים, ואני מעדיף לגדל ילד שעומד על שלו ומגן על אחרים, מאשר ילד שמנסה לשנות את עצמו כדי להתאים לחברה".
"הם הופכים אותו לחריג"
"ממה שנתקלתי, התגובות לסיפור הזה מאוד קשות. חלקן אלימות ממש", אומרת הפסיכולוגית דיאן ארנספט, מחברת הספר 'מגדר מולד, מגדר נרכש'. "עבור מרבית האנשים, מגדר זו אבן יסוד שאין לערער אותה. כשמערערים את היסודות, כולם נכנסים לחרדה, וכשאנשים חרדים, הם מתחילים להשתלח. זה הטבע האנושי. ההורים האלה לא מבינים שבכך שהם מאפשרים לסטורם בחירה, הם בעצם עושים עבורו בחירה מאוד קיצונית, אחרת. אני מבינה את כוונתם, וזו כוונה טובה ונאורה, אבל הם שמים את הילד במקום לא פשוט מול העולם, שהוא עולם שמחולק על פי מגדר. הם הופכים אותו לחריג, ויהיה לו קשה למצוא את עצמו".
לפני כשנתיים סיפור דומה הגיע משבדיה, שם זוג גידל ילד/ה בשם פופ, שנכון לגיל שנתיים וחצי, איש, מלבד קומץ אנשים קרובים, לא ידע אם מדובר בבן או בת. ההורים שמרו על זהות חשאית, ומאז לא דווח עליהם דבר, לכן מעניין יהיה לראות איך יתפתח הסיפור של סטורם, ומתי יחליט שהגיע הזמן לבחור בצד של הבנים, בצד של הבנות, ואולי ילך בדרך אנדרוגנית, ויקח קצת מכל דבר.