פעם, בימים לפני הלידה בית הקפה היה הממלכה שלך: היה לך מקום קבוע, מנה קבועה בתפריט והרבה זמן פנוי. היית מלכת ההפוך (על מים, חלב דל) ונסיכת הסלט (רוטב בצד).
לפעמים היית רואה איזו אמא, מנסה לשתות את הקפה שכבר התקרר, מזיעה ומיואשת מהמאבק העיקש להניק מתחת לסינר ההנקה. חוץ ממבט חומל או הערה על כמה חזק תינוק קטן יכול לצרוח (ומה כל כך קשה בלהשתיק אותו?), זה לא ממש הזיז לך. אבל היום, כשאת מנסה להעביר את הבוקר במקום אחר חוץ מהגינה, וממש מתגעגעת לקפה הישן והטוב, את רואה את בית הקפה שלך בעיניים אחרות לגמרי.
כן , כן, אותו בית קפה שהיה ממלכתך, הופך לזר ומנוכר: אנשים עם לפ טופ שהפכו אותו למשרד (למה אתם עובדים בבית קפה?) נועצים בך מבטים כועסים כשהתינוק שלך בוכה ומפריע להם לעבוד, ואת מקבלת מבטים קשים כשחילוף החומרים מעורר הקנאה של הבייבי שלך מצריך החלפת חיתול. ולא, זה לא יעזור אם תגידי בקול רם "איזה יופי, עשית רק פיפי".
אז מה, תישארי בבית? ממש לא. לא את, בכל אופן. אם את בוחרת לחזור לסצינת בתי הקפה, הפעם עם שחקן חיזוק ועגלה ענקית, את צריכה לחדד את הבחירה. כשהצרכים השתנו את צריכה להיות ברורה מתמיד, ובשביל שיבינו בדיוק מה אנחנו רוצות, להלן רשימה: כמה בקשות לגיטימיות, כי אנחנו ממש מתגעגעות.
1. תסכימו לחמם מים לבקבוק בלי להתעצבן. ואל תרימו גבה כאילו ביקשנו להכין איזה מנה אקזוטית מחוץ לתפריט. כדאי שתבינו, וכמה שיותר מהר, שאם לא נקבל עכשיו את המים החמים לבקבוק המצב לא יהיה טוב. ממש לא טוב. ואל תקשו עם שאלות כמו "איך לחמם?", "מה לחמם?" או הכי מעצבן: "אין לנו אפשרות לחמם". די, נו.
2. תפרגנו פינה למניקות. מה כבר ביקשנו? להניק זה טבעי, אבל לא כשכל דיירי בית הקפה מסתכלים על הציצי. מה לעשות שבהתחלה לוקח זמן להניק שלא נדבר על להתחבר לפטמה? סינר הנקה זה חם ומציק וכל העניין הזה עם חיתול הבד עדיין נשגב מהבינה –משום מה אצל כולן זה מחזיק ודווקא אצלך זה נופל, ובדיוק בשנייה שהתינוק החליט להיפרד מהפטמה. בית קפה יכול לפרגן איזו פינה אינטימית שנרגיש בה נוח להניק, משהו מוצל ונעים, וגם לדאוג שאף אחד לא יעשן שם ברדיוס של קילומטר.
3. ואם אפשר, גם פינת החתלה. לכי תסבירי להם שלקקי של יונק אין ריח. נכון שמאז שהפכנו לאמהות, שום דבר כבר לא מגעיל אתנו (כמעט), בטח שלא דברים פעוטים כמו קקי ופיפי, אבל יש אנשים שיסתכלו עלייך במבטי גועל שתנסי להחליף חיתול באמצע בית הקפה ועוד רגע יבקשו שקית הקאה. הכי טוב פינת החתלה מסודרת, שתעזור להצניע את כל העסק.
4. תסכימו לשנות מנות בתפריט ותוציאו דברים שאסור: ואל תגבו על זה תשלום נוסף. עדיין לא סיימנו לשלם על חבילת הלידה. אל תגידו שאי אפשר להוציא את הכרוב, שעושה גזים לתינוק, מהסלט, כי אפשר, ותציעו לנו תחליפים שווים במקום (נגיד במקום הכרוב עלי בייבי ומוצרלה, למשל). אנחנו לא בעונש, אנחנו רק מניקות.
5. תעשו מקום לעגלה: כאילו ביקשת להחנות את האוטו על הבר. יש מקומות שיתנו לך להרגיש הכי לא בנוח עם העגלה: או שיתקעו אותך ליד השירותים, או בחוץ כשממש חם, או שיבקשו ממך להניח את העגלה בצד. כן, ממש, כשעוד לא נפרדת מהתינוק שלך לשנייה, אפילו לא בלילה. תפנו כמה שולחנות (כאלה עם לפ טופים, שיושבים על אספרסו מהבוקר) ותנו לנו את המקום הראוי.
6. את המוסיקה המגניבה? אם אפשר קצת להחליש. זה שהפכנו עכשיו לאמהות לא אומר שאנחנו כבר לא צעירות, או מגניבות. זה לא אשמתנו שהמדיניות של הרשת שלכם היא לשים מוסיקה רועשת בקולי קולות. אל תגרמו לנו להרגיש דודות כשאנחנו מבקשות להנמיך את המוסיקה. לא אתם ולא אנחנו רוצים שהתינוק המתוק הזה יתעורר עכשיו. וזה לא שביקשנו בייבי מוצרט, אבל בואו נסגור על משהו נעים ושקט.
7. ואם כבר מנמיכים, אז גם את המזגן בבקשה. כי להיות תינוק לא ממש פעיל ולא כל כך זז -זה קר. במיוחד עם יש מקרה של "קקי גב", שבנוסף על החלפת החיתול צריך להחליף את כל האאוט פיט. וחוץ מזה, אנחנו כבר לא בהריון וחזרנו להרגיש את הטמפרטורה האמיתית.
8. ואם אין עומס, אז שהמלצרית תעסיק את התינוק כשמגיע האוכל: כי לא אכלנו כלום מהבוקר וכבר המון זמן לא שתינו קפה ממש חם. אבל זה רק אם לא קשה, כמובן.