במסגרת המחקר בדקו החוקרים קבוצה של 400 נשים אמריקאיות וסיניות שקיבלו את המנה הסטנדרטית של אפידורל במהלך השלב הראשון של הלידה, הלוא הוא שלב הצירים והפתיחה. אבל בתחילת השלב השני של הלידה, זה שבו הן דוחפות את התינוק החוצה עם צירי הלחץ, 200 נשים קיבלו מנה נוספת של אפידורל מאלחש, וה-200 האחרות זכו לפלצבו, בדמות תמיסת סיליין פשוטה שאין לה שום השפעה על הגוף. האמהות חולקו לקבוצת המחקר וקבוצת הביקורת באופן רנדומלי, ולא הן ולא הרופאים והאחיות שטיפלו בהן ידעו אם הן קיבלו את הדבר האמיתי או את תרופת הדמה.
לאחר ניתוח התוצאות, החוקרים גילו ששתי קבוצות האמהות בילו בדיוק את אותו הזמן בשלב השני שלה הלידה: מאמות שקיבלו אפידורל דחפו בממוצע 52 דקות, ואלה שקיבלו את הפלצבו דחפו במשך 51 דקות בממוצע. שתי הקבוצות היו כמעט זהות גם בהקשר של ההתערבות הרפואית במהלך הלידה, כשהתערבות נחשבת זירוז לידה, חתך חיץ, שימוש במלקחיים או בוואקום. 193 מאמהות האיפדורל ילדו לידה וגינלית ללא התערבות, ו-198 מאמות על פלצבו. כלל הנשים במחקר דיווחו על אותה רמה של כאב בערך.
מחקרים בעבר היו חלוקים בשאלה האם האפידורל אכן מעכב את יציאת התינוק, וחלקם אף קישרו את האפידורל להארכת שלב הלחיצות בשעה נוספת. מחקר מ-2014 שנערך על 42 אלף נשים, מצא שאלו שמקבלות אפידורל מבלות שעתיים ומעלה יותר בשלב הלידה השני מאשר אלו שלא. עם זאת, המחקר הזה ורבים נוספים היו בתצפית בלבד, לכן גורמים אחרים השפיעו על משך הזמן וכמובן על התוצאות. המחקר הנוכחי היה רנדומלי ו"עיוור", המתודות שנחשבות לתו תקן כשזה מגיע למחקר מדעי, ולכן התוצאות הרבה יותר אמינות.
אז להערכתך הקלינית אפידורל אכן מאט את שלב הלחיצות?
"אני סופר בעד אפידורל למי שרוצה. לידה זה דבר כואב, לפעמים מדובר בשלושה ימים של סבל ועינויים. אז גם אם מדובר בתוספת של שעה ללידה, זה לא בהכרח בעייתי. וזה גם לא מה שמשפיע על הסיבוכים האמורים. שלא לדבר על התפירה שאחרי, שכואבת לפעמים יותר מהלידה. יש לפעמים קרעים וחתכים קשים שקשה מאוד לעבור את התפירה בלי חומר הרדמה רציני. אנחנו לא סוגרים את האפידורל, אלא אם כן אישה באמת לא מרגישה כלום ולא לוחצת. אבל זה ממש לא קורה הרבה".