אני מוטרד. בשנים האחרונות נמצא שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ ובעולם במגמת עלייה. בבתי החולים הגדולים בארץ שיעור הניתוחים הללו עומד על 20 עד 25 אחוזים, כאשר באחד מהם, לדוגמה, עשרה אחוזים מהניתוחים הקיסריים באותו מוסד בוצעו על פי בקשת האישה וללא כל צורך רפואי. לשם השוואה, בסוף שנות השמונים, שיעור הניתוחים ברוב בתי החולים המרכזיים בארץ היה בין 10 ל-13 אחוזים, שזה אומר עלייה של מאה אחוזים!
בבית חולים ציבורי יש לנהוג על פי המדיניות שנקבעה על ידי הצוות הניהולי, אבל כרופא פרטי אסרב לנתח אישה בניתוח קיסרי בהיעדר סיבה רפואית. עם כל ההבנה והאמפתיה, אני פשוט לא רוצה לקחת חלק בהליך כזה.
נשים, דעו את הסיכונים
ניתוח קיסרי הוא ניתוח בטן בהרדמה חלקית בדרך כלל, הנכלל בקטגוריה של major surgery, להבדיל מ -minor surgery , הנחשבים לניתוחים קטנים. הגדרה זו מתייחסת למורכבות ההליך הרפואי ולסיכונים הכרוכים בו.
בניתוח קיסרי חותכים את הקיר הקדמי של הרחם בחלקו התחתון, ועל ידי כך מייצרים פתח לא טבעי שדרכו מיילדים את התינוק ואת השליה. לאחר מכן סוגרים את הפתח באמצעות תפרים, דבר היוצר רקמה צלקתית. רקמה זו נעדרת חלק מהתכונות האופייניות לשריר כמו אלסטיות ועמידות, מה שגורם לרחם להיות פגיע יותר בעתיד.
רחם מצולק הוא עמיד פחות בפני צירים ואף קיים סיכוי – קלוש, אמנם, שייקרע כתוצאה מצירים תכופים. משום כך קיים סיכוי גדול שנשים שעוברות ניתוח קיסרי, ייאלצו ללדת כך גם בהיריון הבא.
סיבות רפואיות לניתוח קיסרי יכולות להיות אגן צר או מחלת לב אצל האם שאוסרת עליה להתאמץ; יילוד קטן או גדול מדי, מצג עכוז, דמם חזק בלידה, שלית פתח – כאשר השליה מקדימה את העובר ועלול להופיע דימום חזק, מצג פתולוגי כמו למשל מנח רוחבי שבו העובר שוכב לרוחב האגן, לידה שלא מתקדמת ועוד.
אין לי כל טענה לנשים שמחליטות לעבור ניתוח קיסרי מבחירה. אני מכבד את בקשתן וכאמור, אפילו מבין אותה; בחברה שמעריכה יעילות וסוגדת לנשים קרייריסטיות שמנהלות את לוח הזמנים שלהן היטב, אין פלא שניתוח קיסרי הפך לפרוצדורה כה פופולארית. מעבר לכך שנחסכים מהאישה כאבי הצירים, היא יכולה לתזמן את שעת הלידה שלה בדיוק רב, ללדת בתאריך שמתאים לה ורוב הסיכויים שלא תיעדר מאף פרזנטציה דחופה במשרד.
אני רק תוהה האם אישה זו אכן יודעת לקראת מה היא הולכת כאשר היא קובעת תור לניתוח שכזה. בעיקר אני חושש שהיא מקבלת נתונים על שיעור הסיבוכים לאחר ניתוח קיסרי מסטטיסטיקה של מחקרים שבוצעו בחו"ל, ולא מבית החולים שבו היא מנותחת בפועל.
כמו חור באוזון
נכון, אני גבר ולעולם לא אוכל להרגיש עד כמה צירים יכולים להכאיב ועד כמה לידה בניתוח יכולה להקל על האישה מבחינה מסוימת. אבל כרופא שאחראי על בריאותן של נשים, הייתי רוצה שכל אישה שמזמינה תור לניתוח קיסרי תדע את הסיכונים הכרוכים בכך; שבהשוואה ללידה רגילה, בניתוח קיים אחוז גבוה יותר של זיהומים ברחם; שמספר מקרי המוות האימהי גבוה פי שניים עד ארבעה מאשר בלידה רגילה; שאחוז המאושפזות בחודשיים הראשונים לאחר ניתוח קיסרי גבוה משמעותית בהשוואה לנשים שילדו בלידה נרתיקית; שסיכויי אישה מנותחת להניק נמוכים יותר, ושהיא מאבדת דם רב - פי שניים מאשר בלידה רגילה; שייתכנו פגיעות באיברים פנימיים סמוכים כמו שלפוחית השתן והמעיים; שזמן ההחלמה ארוך יותר מאשר לאחר לידה רגילה ואורך כשבוע, ושלאחר הניתוח עשויים להופיע כאבי בטן בדרגות שונות.
בעיניי קיים אספקט נוסף: איך אני בתור אזרח אמור להרגיש כאשר במדינה שלי מקצים משאבים ציבוריים כדי לנתח אשה שיכולה ללדת בלידה רגילה אך אינה רוצה בכך, אבל מונעים מאדם אחר ניתוח שיפתור בעיה רפואית אמיתית, בטענה של מחסור בתקציב? הלא ככל שיבוצעו יותר ניתוחים קיסריים, כך יגדל העומס על חדרי הניתוח, ויהיה קשה יותר יהיה לתת מענה לצרכים דחופים אמיתיים.
מעבר לזה, אסור לשכוח שניתוח קיסרי לא אמור להיות אופציה טבעית ומתבקשת ללידה נרתיקית; בעוד שלידה היא דרך טבעית המתרחשת מעצמה על ידי האישה, ניתוח הוא מלאכותי ומבוצע על ידי רופא. השוני הוא לא רק תיאורי, מדובר בהבדל עמוק ויסודי - לידה נרתיקית היא הדרך שבה באים תינוקות לעולם מימי בראשית. ניתוח הוא המצאה אנושית שהשתפרה בשנים האחרונות והפכה לבטוחה וזמינה, אלטרנטיבה מתבקשת עבור נשים רבות.
אני שואל את עצמי האם ניתוח קיסרי אינו אלא עוד דוגמא לניצול הטבע על ידי האדם, מבלי יכולת לראות את המחיר לטווח ארוך. לדעתי המגמה ההולכת ומתעצמת של ביצוע ניתוחים קיסריים לפי בקשת האישה, עלול לגבות מחיר חברתי שדומה בחומרתו לחור באוזון או לכריתת יערות הגשם. לדעתי אנחנו לא מכירים עדיין את כל היתרונות של הלידה הרגילה, וגם לא מודעים מספיק לנזק שביצוע נרחב של ניתוחים קיסריים עלול להמיט על החברה האנושית.
הפתרון בעיניי הוא לפרסם פרטים אודות סיבוכים של ניתוחים קיסריים כולל סטטיסטיקות של כל בית חולים בשקיפות מלאה, ובמקביל להעלות את ערך הלידה הרגילה בעיני החברה על ידי הקצאת תקציבים לחינוך ללידה נרתיקית בטיפת חלב ובקורסי הכנה ללידה במקומות שונים. רק כך נוכל לעצור את הטירוף.
אתר הבית של ד"ר קרלוס רוזנברג
ליצירת קשר: pregnant@netvision.net.il