לצד הנקה עד גיל ארבע ולינה משותפת, אכילת השליה זוכה למקום של כבוד בנושאים המפלגים בני אדם למחנות הוריים. בעוד רבים מתחלחלים מהמחשבה של צריכת הרקמה האנושית הזו, ואף מכנים זאת, בדיונים לוהטים, קניבליזם, חברות שהופכות את הריקמה, העשירה בחומרים רבים, לכדורים שקל לצרוך, נפתחות עוד ועוד, ומשגשגות. בתרבויות עתיקות שונות נהגו לאכול את השליה, וזה קורה גם בטבע, ורבים מאמינים שצריכת השלייה מגנה מדיכאון אחרי לידה, משפרת את ההנקה ועושה פלאים נוספים.
בעקבות ההתלהבות במערב, ובעיקר התלהבותן של נשים משפיעות כמו האחיות קרדשיאן, אליסיה סילברסטון ומיים ביאליק, הוחלט לבחון מחקרית את ההשפעה של צריכת השליה על התינוק. המחקר, שפורסם בכתב העת המקצועי "לידה", התבסס על 23 אלף צורכות שליה ונעשה באוניברסיטת נוואדה, גילה מספר דברים מעניינים על התופעה. "המחקר מאפשר לנו הבנה טובה של הסיבות לצריכת שלייה אצל הנשים, ובחן את ההשפעה על התינוקות," מסבירה העומדת בראשו, מליסה צ׳ייני. "יש מקום למחקר נוסף על השפעת צריכת השליה על נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה.
לאחר שקלול הנתונים, החוקרים לא מצאו כל סיכון לתינוקות, אבל הנטייה לעשות זאת כן העידה על האמהות מספר דברים: או שהן מקבוצה אתנית מצומצמת, כזו או אחרת, או שהן אקדמאיות, הן נוטות יותר להיות אמהות לילד ראשון, ולרבות מהן יש היסטוריה של דיכאון או חרדה, והן צורכות את השליה בתקווה להמנע מדיכאון אחרי לידה. גם נשים שילדו בבית נוטות יותר לאכול את השליה.
על פי המחקר, הדרך הפופולרית ביותר לצריכת השליה היא בקפסולות שעברו תהליך של ייבוש בהקפאה, יש את אלה שהופכות את השליה לאבקה, באותו הליך, ורק שליש מהנשים צורכות את השליה עצמה, בשייקים או בטיגון. שני מחקרים שפורסמו ב-2017 בכתב העת המקצועי ׳מדע׳, לא הצליחו למצוא אישוש מחקרי לשיפור במצב הרוח, האנרגיה, ההורמונים או הקשר בין האם לתינוק אצל הנשים שצרכו את השליה, במסגרת שני המחקרים נטלו אמהות כדורי שליה, אלא שחלקם היו כדורי פלצבו. לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות, מה שנותן שתי אפשרויות: או שאין לצריכת השליה כל אפקט על הגוף, או שאם אכן יש אפקט, הוא אפקט פלצבו. כך או כך, לפחות אפשר להיות רגועים ולדעת שהצריכה לא מעבירה מחלות לתינוק הקטן, דבר ממנו חששו והזהירו רופאי משפחה בעבר.