רק לפני דקה ילדת. התינוק שלך, רטוב וממצמץ, מונח עלייך, אבל תוך 60 שניות המיילדת לוקחת אותו, מתחילה למשמש וקובעת את ציון האפגאר שלו.
ציון האפגאר הוא אינטגרציה של חמישה מדדים, שכל אחד מהם יכול לזכות בניקוד 0, 1 או 2. לפי הציון, קובע הצוות בחדר הלידה האם יש צורך בהתערבות: שאיבת נוזלים מדרכי הנשימה, הנשמה או החייאה מאסיבית יותר, או כל התערבות נדרשת אחרת.
לאחר 5 דקות, תבוצע הערכה נוספת, התקבע את המשך הטיפול בתינוק. יש לקחת בחשבון, כי ישנם תינוקות שיקבלו ציון נמוך יחסית בדקה הראשונה, אך ישפרו ביצועים לאחר הסיוע הרפואי. תינוק שציון האפגאר שלו יישאר נמוך, יקבל השגחה אינטנסיבית יותר בתינוקייה ולעיתים אף יועבר להשגחה בטיפול נמרץ ילודים.
המדדים: נשימה, צבע העור, טונוס השרירים, דופק ותגובה לגירוי
מדד הצבע: צבע עור אפור, כחלחל או חיוור מדי ינוקד כ- 0, כחלון פריפרי (כאשר הגפיים כחולים והגוף ורוד) ינוקד 1, ותינוק ורוד לחלוטין יקבל 2 נקודות.
מדד הנשימה: היעדר נשימה בדקה הראשונה מלחיצה מאוד את ההורים, אבל ברוב המקרים מצליח הצוות בחדר הלידה "לשכנע" את התינוק לנשום בכוחות עצמו במהירות. בינתיים מנוקד המדד ב-0, נשימה חלקית (איטית ולא סדירה) מזכה בנקודה אחת ונשימה חזקה וסדירה, שמלווה בבכי המפורסם שכל הורה מחכה כל כך לשמוע, תקבל 2 נקודות.
מדד הדופק: כאשר לא ניתן למשש דופק, הציון יהיה כמובן 0, והתינוק יילקח להחייאה מיידית. דופק מתחת ל-100 1 פעימות בדקה יקבל נקודה אחת, ודופק תקין, כלומר מעל 100 פעימות בדקה, יקבל 2.
מדד הטונוס: כאשר אין תזוזה עצמונית של הגפיים הציון הוא 0, כאשר יש תזוזה מינימלית הציון הוא 1 וכאשר יש תנועות חזקות ומשמעותיות הציון הוא 2.
מדד התגובה לגירוי: חוסר תגובה לגירוי יזכה לציון 0, תגובה חלשה לציון 1 ותגובת בכי נעלב וכועס למשמושים תזכה את התינוק בשתי נקודות.
בדרך כלל, כאשר מדובר בלידה רגילה וללא סיבוכים מוסמכת המיילדת לקבוע את ציון האפגאר, אולם בלידות מסובכות, כמו לידת ואקום, לידת פג או כאשר ישנה מחלת רקע אמהית, חייב לנכוח בחדר הלידה רופא ילדים, שמבצע את הבדיקה ויכול לבצע פעולות החייאה מתקדמות כאשר יש בהן צורך.
"מבחן אמין, אך לא מדויק לגמרי"
"אפגאר הוא מבחן אמין וטוב, אבל לא מאוד רגיש", אומר ד"ר ראיד סלים, מנהל חדרי הלידה במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית. "עד לפני כמה שנים, אפגאר נמוך יכול היה להעיד על מצוקה במהלך הלידה, אבל בשנים האחרונות גילו שחום גבוה של האם במהלך הלידה, שאיפת מקוניום (מי שפיר שהופרשה אליהם צואה של העובר) ופגמים מולדים משנים מאוד את תוצאת האפגאר".
ד"ר סלים מספר על מבחן נוסף, PH של הדם הטבורי, שנחשב אמין ומדויק יותר לזיהוי מצוקות שנגרמו בשל מהלך הלידה, אולם מציין כי מבחן זה אינו מבוצע בלידות באופן שגרתי, ושמור רק ללידות פגים או לידות שמהלכן היה קשה במיוחד.
לאחרונה התפרסם מחקר, הקובע כי לציון האפגאר של היילוד יש השפעה על יכולות הלמידה שלו בהמשך חייו. לפי המחקר, שהקיף כ-900 אלף בני נוער והשווה את ציוני האפגאר שקיבלו עם לידתם, תינוקות שקיבלו ציון אפגאר נמוך מ-7 עם לידתם סבלו יותר מקשיי למידה.
ד"ר סלים מסרב להתרגש מתוצאות המחקר: "המחקרים האלה לא עושים הרבה חוץ מלהלחיץ הורים. לאורך הקריירה שלי אני רואה הרבה מאוד תינוקות שנולדים עם אפגאר נמוך מאוד, שאין לו זכר כמה ימים אחרי הלידה. המחקר הזה מאוד חסר, וחבל שהורים ייבהלו ממנו".