מוניקה תומפסון מפורטלנד, אורגון בארה"ב, הייתה מאושרת. היא בדיוק ילדה את התינוק הראשון שלה, בן קטן ומתוק, והשניים היו בבית החולים ועמדו להשתחרר לביתם בהקדם. אבל הגורל והנסיבות רצו אחרת.
השעה הייתה כמעט חצות, ביום ראשון קיצי, כשתומפסון, שילדה בניתוח קיסרי כמה ימים לפני כן, קיבלה קוקטייל של משככי כאבים נרקוטיים, במטרה לסייע לה לישון. אחות הביאה את התינוק שלה מהתינוקייה כדי לינוק, והניחה אותו ליד תומפסון במיטת בית החולים במרכז הרפואי שבו ילדה בפורטלנד, אורגון. שעה לאחר מכן, כשתומפסון עדיין ישנונית ממשככי הכאבים, היא פתאום הבינה שהתינוק שלה, ג'ייקוב, לא זז. היא ניסתה להזיז אותו, להעיר אותו, אבל ללא הצלחה. בכתב התביעה שהגישה תומפסון נגד בית החולים, תיארו עורכי הדין את התמונה האיומה הזאת: "היא צעקה לאחות בעוד שהיא מנסה לעזור לו בעצמה. נגעה לו בעיניים, צבטה את הגוף הקטן שלו, דיברה אליו וניסתה לגרום לו להתעורר", נכתב בכתב התביעה. "כשאף אחות לא הגיעה, גברת תומפסון הרימה את הבן שלה ויצאה איתו למסדרון וזעקה לעזרה. אחות הבחינה בה ובמצב, בדקה את ג'ייקוב ומיד הכריזה על מצב חירום של החייאה".
ג'ייקוב לא נשם, ואחרי ההחייאה, ברגע שהוא התייצב קצת, הוא מיד חובר למכונת הנשמה והובהל ליחידת טיפול נמרץ בבית החולים לילדים הסמוך. הרופאים קבעו שהוא היה יותר מדי זמן ללא חמצן. לאחר 6 ימים, הוא מת. בכתב התביעה נכתב ש"גברת תומפסון חנקה את הבן שלה באופן בלתי מכוון, כשהיא גורמת לו נזק מוחי חמור ובלתי הפיך". את התביעה היא מגישה לבית החולים באשמת רשלנות, והיא ומשפחתה מבקשים פיצויים על סך 8 מיליון דולר. התביעה כמובן מפרטת את הכאב והסבל שנגרם לה ולבנה, ומבקשת גם פיצוי בגין נזק נפשי.
את המוות של ג'ייקוב כינה עורך הדין "חסר היגיון", והבהיר שבית החולים לא יכול להעמיס אמא מניקה במשככי כאבים נרקוטיים ומסייעי שינה, להניח אצלה את התינוק באותה מיטה שבה היא מניקה ולעזור אותם למזלם הטוב.
בערך 3,500 תינוקות מתים מדי שנה בארה"ב בגלל "תנאי שינה לא בטיחותיים", כך על פי ארגון רופאי הילדים האמריקאי. בדרך כלל מדובר במוות מחנק, חלקם מתים ממות בעריסה – סינדרום בלתי מוסבר עדיין. המומחים בארגון מבהירים שתינוקות שחולקים מיטה עם הוריהם נמצאים בסיכון מאחר שההורים יכולים להתגלגל עליהם והם גם עלולים להילכד בשמיכות או בסדינים. בארגון מוכנים להודות שסקין טו סקין הוא מעודד הנקה ומסייע מאוד לבונדינג בין התינוק לאמו, אבל שהשינה המשותפת עלולה להוביל גם לסכנת חיים של ממש. "האמהות מטבע הדברים עייפות ומותשות", אומרים שם, "ולמרות שההורים מבינים ומכירים את הסכנות ואת הצורך להימנע מלחלוק מיטה עם הניובורן, הרי שלהירדם איתם במיטת ההורים, אם תוך כדי הנקה או רק לצורך שינה – הוא דבר מאוד שכיח ונפוץ".
"שיטת הקנגורו הידועה כ-Skin to skin care פותחה בשנת 1979 בקולומביה ופורסמה בשנת 1984. והיא מהווה את הבסיס הראשוני לתהליך ההתקשרות בין הורים לילדם. נמצא כי השיטה הזו שיפרה מדדים חיונים של ילוד כגון קצב לב, נשימות", אומר לנו ד"ר יעקב הרצליך, מומחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי מעיני הישועה. "אצלנו במעייני הישועה מעודדים מאוד שיטה זו כבר מגיל צעיר אך יש להבדיל בין Skin to skin care לבין נוחות ההורים שילדם ישן עימם במיטתם. כאשר תינוק ישן עם הוריו במיטתם קיים סיכון לחנק, הן מהכיון שאחד מההורים יתגלגל עליו בטעות או אפילו בזמן הנקה כאשר האם עייפה ומותשת לאחר הלידה , כאשר היא רוכנת מעל ילדה קיים חשש שתירדם עליו/ה. לכן בונדינג (קשר עם ההורה) זה דבר חשוב ומומלץ, אך כל דבר בקונסטלציה הנכונה, כלומר כאשר קיים ניטור רציף כגון בפגיה אז ילוד יכול להיות על אחד מהוריו - במגע של עור לעור אך כאשר נמצאים בבית ועייפים מומלץ להימנע מלשים את ילדכם עימכם במיטה".