כולנו מכירים את הבדיחות בסגנון "להעביר אבטיח דרך קשית", אבל עד כמה שנוח להתעלם מהעובדה הזו - הנרתיק של נשים עובר טראומה רצינית במהלך הלידה. הוא נמתח, הוא נפתח, הוא נקרע לעתים קרובות למדי, ולפעמים גם נגזר במספריים - לא בדיוק קייטנה. אבל אחרי הרגעים הסוערים בחדר הלידה, מה נשאר איתך הלאה? איך הנרתיק שלך משתנה? באתר themotherish החליטו להקדיש כתבה לנושא - ואלו השינויים המרכזיים והמשמעותיים ביותר.
ימין ושמאל, רק חול וחול. יובש נרתיקי מופיע בדרך כלל בגיל המעבר, אבל גם אחרי הלידה, לא מעט נשים מדווחות על מדבר ציה שם למטה. הסיבה: חרדה מפני קיום יחסים, ושינויים הורמונליים בעקבות הלידה. אז מה אפשר לעשות: לחכות, ולהשתמש בהמון - אבל המון - חומר סיכה, לפחות בפעמים הראשונות שבהן את מקיימת יחסי מין אחרי הלידה.
מצד שני - אין וסת. אחרי ההריון, לוקח זמן לגוף לחזור לקצב הטבעי של המחזור החודשי - במיוחד אם את מניקה, ובפרט אם את בהנקה מלאה. לפעמים, יכולה לעבור יותר משנה עד שהדודה תגיע לביקור. מצד שני, הווסתות הראשונות אחרי לידה עלולות להיות מרחץ דמים, שלפעמים כואב (כמעט) כמו הלידה עצמה.
ובכלל, חיי המין שלך עלולים להיות מבאסים במקצת. לא לנצח, אבל בשבועות או אפילו בחודשים הראשונים אחרי לידה, הנרתיק עדיין עלול להיות בצקתי, הצלקת מהתפרים (אם היו) עלולה להציק והיובש שציינו מקודם מצטרפים יחד, ויוצרים חוויה לא נעימה במיוחד. הפתרון: פרטנר סבלני, והרבה יצירתיות. אוננות משותפת, מין אוראלי וכל מה שיכול להחליף חדירה, עד שהעניינים יירגעו לגמרי, ויאפשרו לך לחזור לפעילות הרגילה.
לפעמים תופרים חזק מדי. אם בימים הראשונים אחרי הלידה את מרגישה כאב של מתיחה או דקירה באזור הנרתיק, כדאי שתקפצי לרופא או למיון נשים. לפעמים, מספיק לשחרר תפר אחד כדי לספק לך הקלה משמעותית, וחבל שתתעני סתם.
אבל החדשות הטובות: הכל יסתדר. גם אם נקרעת לגזרים ועשו ממך גובלן של תפרים נמסים, גם אם נראה לך שלעולם לא תוכלי לשבת בנינוחות אי פעם - אחרי כמה שבועות, או מקסימום חודשים, הנפיחות תרד, התפרים יחלימו, היובש יחלוף והכל יחזור לקדמותו - עד הלידה הבאה.