הריח מרוכז בדרך כלל בראש של התינוק, שם מהקרקפת שלו, עולה אחד הריחות הטעימים והמתוקים שיש, ארומה של ניחוחות משכרים שחודרים לנחיריים וגורמים לתחושת נחת עזה. הריח הזה נשאר במשך כמה שבועות, והמדע עדיין מנסה להבין מאיפה הוא מגיע. תיאוריה אחת גורסת שמדובר באפקט המתמשך של הוורניקס – אותו ציפוי לבן גבינתי שמצפה את התינוקות כשהם יוצאים מהרחם אבל בלי כל קשר למקור של הריח, עושה רושם שיש סיבה טובה מאוד להימצאותו שם, על אותו ראש קטן ומתוק.
קוראים לזה אבולוציה. כך לפחות הסביר לניו יורק מגזין פרופסור לאנטומיה בשם ג'והנס פרשלי. הריח הזה של הניובורן הוא כנראה חלק ממה שעוזר להורים, ובכן, לא לנטוש את התינוק שלהם באותם שבועות ראשונים קשים. "כמו שכל מי שיש לו תינוק יודע, ניובורנז הם לא תמיד הכיף הכי גדול בעולם. הם ישנים, אוכלים, צריך כל הזמן להחליף להם, ועדיין – רוב ההורים אומרים שתינוק הוא אחת החוויות הכי גדולות שהם עברו", אומר פרשלי. "אם זה המצב, אז כמובן שאמורים להיות מכניזמים שיאפשרו את הקשר או את החיבור המאוד חזק הזה בין הורים, בעיקר אמהות, ובין התינוק. אנחנו חושבים שהריח הזה של התינוקות הוא אחד מאותם מכניזמים".
ב-2013 פרשלי הוציא מאמר במגזין פסיכולוגיה שעקב אחרי הפעילות המוחית של 30 נשים, 15 מהן ילדו לאחרונה, ו-15 מהן מעולם לא לא ילדו. כל הנשים נחשפו לסדרה של ריחות שהן לא ידעו את המקור שלהם. כשנתנו לאותן נשים בגד של תינוק בין יומיים, הפעילות המוחית הנוירולוגית עלתה, ואותם איזורים במוח שנדלקים כשאנחנו מקבלים פרס כמו אוכל טעים, או סמים כמו קוקאין – נדלקו ובענק. בעוד שהפעילות המוחית הזאת הייתה חזקה יותר אצל הנשים שרק ילדו, התגובה הזאת נצפתה אצל כל הנשים, גם אצל אלא שלא ילדו מעולם. הגברים לא נבדקו לכן אי אפשר לדעת אם הם מגיבים באותו אופן.
כמובן שזה לא רק הריח המשגע הזה של התינוקות שגורם לנו לטפל בהם. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד קבעו בשנה שעברה שמבחינה ביולוגית התינוקות מעוררים סדרה של תגובות אצל ההורים, שמייצרים את התגובות של המבוגרים שגורמות להם לטפל בתינוקות.
בארסנל החמידות של התינוקות יש את הקומפוזיציה של הפנים שלהם, בייחוד העיניים הגדולות, הלחיים התפוחות, הקולות המתוקים וגם הריח המהמם שלהם. "תינוקות מושכים אותנו דרך כל החושים שלנו", אומר פרשלי, "מה שאומר שהחמידות הזאת היא אחד הכוחות החזקים והבסיסיים שמעצבים את ההתנהגות שלנו".