תינוקת עם עגילים הוא לא מראה שכיח בישראל. יש הרבה הורים שמחליטים לעשות לרכה הנולדת שלהם עגילים בגיל ינקות, ולא להמתין עד שהיא כבר תבקש את זה בעצמה. לרוב מדובר בעניין תרבותי – בתרבויות מסוימות נהוג לעשות עגילים כבר לתינוקות, וגם בעולם הרחב מדובר בתופעה שכיחה. בדרום אמריקה נהוג לעשות חורים באוזניים לתינוקות, כך גם במדינות אירופאיות כמו ספרד וטורקיה.
כמה מוקדם? יש משפחות שלא ממתינות אפילו חודש כדי לעשות לתינוקת חורים באוזניים, ויצא לנו גם לשמוע על מקרים שבהם התינוקת יצאה מבית החולים עם חורים באוזניים. יש כאלה שעושים חורים לתינוקת בגיל 6 שבועות, ויש כאלה הממתינים חודשים ספורים. מה שכן, עבור הורים רבים השאלה היא לא האם לעשות לתינוקת חורים, אלא מתי לעשות אותם.
הדיון בנחיצות הפרוצדורה הזאת תמיד מאוד סוער. יש מתנגדים רבים לניקוב אוזניהן של תינוקות, מהטעמים הברורים: בכל זאת מדובר בפרוצדורה מכאיבה עבור תינוקת רכה, ועלולות להיות לה גם השלכות בריאותיות, ושאלה גדולה נוספת היא בשביל מה לעשות את זה. שכן עגילים הם קישוט נשי, ותינוקת בת כמה שבועות בוודאי לא מפיקה מהם הנאה, אלא זוכה להם רק מאחר שהוריה חשו בצורך לסמן אותה. הדיון עד כדי כך סוער, שבבריטניה חתמו על כ-50 אלף הורים על עצומה הקוראת להוציא את ניקוב האוזניים לתינוקות מחוץ לחוק. זה כמובן לא קרה, אבל בהחלט עורר מודעות לנושא.
>> שיימינג בגין חורים באוזניים: "את אמא רעה וטיפשה"
לגבי השאלה האם כדאי או לא כדאי לעשות לתינוקת עגילים, אין תשובה אחת. אלה שמאמינים שזה דבר נכון פשוט עושים את זה, ואלה שחושבים שאין שוב סיבה להפריע לתינוקת עם חורים באוזניים ועגילים, פשוט לא. אבל השאלה החשובה היא אם מדובר בדבר מסוכן או לא רצוי בגיל מוקדם.
האם יש גיל מתאים לניקוב אוזניים? הורים רבים מאמינים שהסיבה לעשות את זה בגיל צעיר היא כדי שהתינוקת לא תזכור את החוויה המפוקפקת, אבל המומחים טוענים שהגיל לניקוב האוזניים ממש לא משנה, מאחר שאין גיל מינימום לעשיית חורים באוזניים. "הסיכונים הם אותם סיכונים בכל גיל", אומר נשיא איגוד הרופאה האוסטרלי ד"ר מייקל גנון לאתר mamamia. "אין גיל מושלם בשביל זה מבחינה רפואית. ניקוב התנוכים הוא לא פרוצדורה מסוכנת כשלעצמה. עלולות להיות השלכות מינוריות מאוד כמו צלקת, דלקת מקומית קטנה, דימום או רגישות – אך כל אלה לא מופחתים ככל שגיל התינוקת עולה".
ד"ר גנון אומר שהוא מעולם לא ראה סיבוכים רציניים כמו תינוקת שתלשה לעצמה את העגילים מהאוזניים, במידה שזה מפחיד הורים מסוימים, למרות שאין לו ספק שזה עלול לקרות. אבל מדובר במאורע נדיר, הוא מבהיר, והסיכונים הם באמת מינוריים. "המסר העיקרי הוא להכיר בסיכון ולשאול את עצמכם את השאלה 'האם זה באמת צריך לקרות?'", אומר ד"ר גנון. "ואם בוחרים שכן, אז מומלץ שהאדם שעושה את הפעולה יהיה מומחה בתחום ושהסביבה תהיה סטרילית, כדי להפחית את הסיכונים של אינפקציה". לגבי המחשבה שעדיף לתינוקת לעבור את זה בגיל צעיר, ד"ר גנון אומר שמדובר בבחירה של ההורים, ושזה לא באמת משנה. "זה לא שילדים קטנים לא חווים כאב, אבל הם כנראה עשויים פחות לזכור אירוע ספציפי של כאב שקורה כשהם בני כמה חודשים".
בחרתם לנקב? אלה הדברים שכדאי לזכור:
- במדינות מסוימות לא נוהגים לשים עגילים לתינוקות לפני שקיבלו לפחות שלושה סבבים של חיסונים (סביב גיל חצי שנה בערך), וזו גם ההמלצה שלי. הדבר מאפשר לתינוקות לקבל מספר חיסוני אנטי טטנוס, שיכולים להועיל להם במקרה של זיהום למשל.
- לא קיימות המלצות מיוחדות בנוגע להעדפת השימוש במחט או באקדח לניקוב האוזן. אבל שוב, חשוב שהפעולה תיעשה על ידי אדם מיומן ומקצועי, אם יש לכם המלצות ספציפיות, מה טוב. אין חשיבות לכך אם החורים נעשים עם אקדח או עם מחט.
- הניקוב צריך להיעשות בתנוך בלבד, אותו איזה נטול סחוסים לחלוטין. ניקוב אזורים אחרים של האוזן הוא גם מאוד כואב וגם מועד יותר לסיבוכים.
- מאחר שמדובר ברגע כואב ובכאב שממשיך גם אחרי הפעולה, אפשר למרוח לפני משחה מאלחשת (אמלה למשל) על התנוך.
- חשוב שהעגיל יהיה קטן ושטוח וצמוד. הסוגר צריך להיות נעול או מוברג, כדי למנוע סיטואציה של נפילת העגיל ובליעתו.
- חשוב לבחור עגילים מזהב, שלא גורם לתגובות אלרגיות על העור, מה שמכונה אינפקציה.