כל הורה טרי יכול לספר לכם על ההשלכות של חוסר שינה על מבוגרים – חוסר ריכוז (או: איך מצאתם את הטלפון הנייד בפריזר), עצבנות (או: התקפי בכי היסטריים כשהמשלוח של הסושי הגיע בלי צ'ופסטיקס), עיגולים שחורים מתחת לעיניים וייאוש תהומי. אבל מה לגבי ההשפעה על התינוק?
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב שופך אור על ההשפעות ארוכות הטווח של קשיי שינה על התפתחות של התינוק – ומתברר שמעבר לשפיות של ההורים, יש חשיבות עצומה לשינה טובה ורציפה של תינוקות על המשך חייהם.
המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת " Developmental Neuropsychology", הקיף 43 ילדים (22 בנים ו-21 בנות) וגילה כי תינוקות שמקיצים יותר פעמים בלילה בשנתם בגיל שנה, מתקשים יותר במטלות הדורשות קשב וריכוז וסובלים יותר מבעיות התנהגות כאשר הם מגיעים לגילאי שלוש-ארבע.
ההשפעות השליליות של איכות שינה ירודה על התפקוד הקוגניטיבי, על מצב הרוח ועל ההתנהגות של ילדים הודגמו כבר במחקרים, אולם המחקר הנוכחי ניסה לבדוק האם מדובר בהשפעה נקודתית בלבד או שמא יש גם אפקט מתמשך, שניתן להבחין בו גם שנים קדימה.
במחקר, שנערך במעבדת השינה לתינוקות וילדים בראשותו של פרופ' אבי שדה מאוניברסיטת תל אביב, נבדקה שנתם של תינוקות בגיל שנה באמצעות מכשיר דמוי שעון יד, שמתעד את דפוסי השינה של התינוק בצורה אובייקטיבית בסביבתו הטבעית. "יש פער גדול מאוד בין מה שההורים יודעים לבין מה שקורה בפועל", מסביר פרופ' שדה. "יש תינוקות שמזעיקים את ההורים בכל התעוררות, וכאלה שנרדמים שוב לבד – אבל בשני המצבים השינה עדיין משובשת".
כשהתינוקות גדלו והגיעו לגיל שלוש-ארבע, הגיע החלק השני של המחקר: הילדים הגיעו עם הוריהם למעבדה, כדי לבדוק האם השינה בגיל המוקדם יכולה לנבא תפקודים ויכולות של הילדים בגילאים בוגרים יותר, וכן על מנת לראות אם יש קשר בין איכות השינה עד גיל שנה לתפקוד הקוגניטיבי בהמשך.
"במעבדה ביקשנו מהם לבצע מטלות שבודקות את היכולת שלהם לווסת קשב, להתרכז ולהגיב למטלות – למשל, לשייך בעל חיים לבית שלו במשחק מחשב", מספר פרופ' שדה. "בנוסף, ההורים מילאו שאלות לגבי התנהגות של הילד: עד כמה הוא רגוע, חרד, תוקפני, אגרסיבי וכדומה. מה שראינו הוא קשר מאוד הדוק בין השינה בגיל הצעיר לתפקוד המאוחר – תינוקות שהשינה שהם הייתה לא טובה השיגו תוצאות פחות טובות במבדקים, וההורים שלהם דיווחו על יותר בעיות התנהגות".
שדה מדגיש כי הקשר לא חייב להיות סיבתי, וייתכן כי מה שגורם לקשיי השינה הוא גם הגורם לתפקוד הבעייתי בהמשך. "המסקנה היא לא בהכרח שחוסר שינה גורם לבעיות, אלא הרבה יותר מורכבת", הוא מבהיר. "ההסבר לבעיות ההתנהגות ולתפקוד המיטבי-פחות במבדקים שערכנו יכול להיות קשור לטמפרמנט של הילד, לתגובות ההוריות ולבעיות גופניות".
"המחקר שלנו לא מנסה להסביר את הסיבה לקשר בין חוסר שינה להפרעות", הוא מוסיף. "אלא להצביע על העובדה שקיים קשר כזה ולהדגיש את חשיבות הטיפול המוקדם בקשיי שינה ובגורמים להם – אם בהדרכה הורית או ייעוץ שינה, ואם בטיפול רפואי בבעיות כמו קשיי נשימה בשינה או רפלוקס, שניתן לפתור ולשפר משמעותית את איכות השינה ואיכות החיים של הילד ומשפחתו".
במעבדת השינה נערך בימים אלה מחקר המשך, שמתמקד בהבנת התכונות של הורים ושל תינוקות שישנים טוב בגילאים 9-18 חודשים. הורים שמעוניינים להשתתף מוזמנים ליצור קשר דרך אתר המעבדה: http://sleep.tau.ac.il/