כל אישה שהביאה לעולם חיים חדשים, מכירה את התחושות שמופיעות מיד לאחר הלידה: התרגשות, חשש וגם - עייפות פיזית ותשישות גדולה. סביר להניח שזו הסיבה לכך שרובן בוחרות להשאיר את הרך הנולד לטיפולן של האחיות בתינוקיית בית החולים העומדת לרשותן.
אלא שעדויות של אחיות בתינוקיות ברחבי הארץ שהגיעו למאקו, חושפות תמונת מצב מדאיגה. האחיות מספרות על מחסור בתקנים, מה שמונע מהן להעניק טיפול ראוי לכל תינוק. תיאורים של בכי וצרחות בלתי פוסקות, טיפול בשיטת "סרט נע" ואפילו תינוקות שלא זוכים להאכלה או להחלפת חיתול בזמן, חזרו על עצמם שוב ושוב.
לשם ההוגנות חשוב לציין שזה לא בהכרח המצב בכל התינוקיות בארץ, ובחלק מהן אחיות שדיברו איתנו, התעקשו שהטיפול דווקא נעשה באופן מסור וקפדני.
"בלתי אפשרי לגשת לכל תינוק שבוכה"
האחיות איתן דיברנו מתארות ששיטת העבודה נעשית לרוב בשיטת ה'סרט הנע' – מקלחת, האכלה, החתלה ובדיקות - לא כי לא אכפת לאחיות, פשוט מפני שאין זמן וצריך להספיק.
"במהלך משמרת ממוצעת, חמש אחיות צריכות לטפל ב 50 תינוקות בערך", מספרת דינה (שם בדוי), אחות באחת התינוקיות בארץ . "אמנם לא כולם בוכים באותו הזמן, אבל מספיק שאחד בוכה כדי שיתחיל 'אפקט דומינו' שיגרור אחריו בכי של תינוקייה שלמה. פשוט בלתי אפשרי לגשת לכל תינוק שבוכה לצערי. מעבר לכך, יש שעות מסוימות להחתלות, וקורה לא מעט שתינוק נמצא עם חיתול מלא בצואה או שתינוק רעב ואין לנו אפשרות לגשת אליו. אני יכולה להבין את הצורך של אימהות להתאושש לאחר חוויית הלידה, אבל חשוב שהן יבינו שההחלטה להשאיר ילד בתינוקייה חייבת להילקח בכבד ראש, מפני שיש לה מחיר".
מה הפתרון לדעתך?
"כיום יש לכל אם טרייה אופציה לבלות עם התינוק בשיטת "אפס הפרדה". זה אומר שהתינוק נמצא עם האם כל הזמן מרגע הלידה, וכל הבדיקות נעשות בנוכחותה. אני חושבת שכל אמא שיש לה אפשרות לעשות את זה צריכה לנהוג כך. אני לא מדברת על מקרים של לידה קיסרית או על נשים שעברו חוויה קשה בלידה, שלא מאפשרת להן לבחור באופציה אחרת. למרות הסברה הרווחת, אני יודעת שנשים שבוחרות להישאר עם התינוק כן מצליחות לישון, ומי שמניקה מבינה שקל יותר לתפעל הנקה כשהתינוק לידה והיא יכולה לעמוד לרשותו בכל רגע".
מה עם בן הזוג?
"מובן שלנשים שמגיעות עם בן זוג יותר קל, אבל גם נשים יחידניות שמנסות להישאר צמודות לתינוק לרוב מבינות שזה אפשרי. גם מבחינה מערכתית אני חושבת שחשוב שיהיו יותר תקנים – זה לא הגיוני שהיחס הוא 5 אחיות על כל 50 תינוקות".
ניסית אי פעם להשפיע על יולדת כדי שלא תבחר באופציה הזאת?
"אני לא חושבת שזה מתפקידי, אבל אם מישהי תתייעץ איתי אציע להשאיר בתינוקייה רק לילה אחד כדי להתאושש, ולבלות את שאר הזמן עם התינוק באפס הפרדה".
"3 תינוקות נעשו צרודים מרוב בכי ובכו ללא קול"
"כשהגעתי לעבודה לא יכולתי להפסיק לבכות", מציינת גם רחל (שם בדוי), אחות תינוקייה. "לא האמנתי שכך מתנהלת תינוקייה. בהתחלה ניסיתי לטפל בכל תינוק, להאכיל בסבלנות, לחתל בעדינות אבל בסוף הבנתי שאין ברירה, התינוק יאכל אם הוא רוצה או אם הוא לא רוצה, והוא יחותל אם צריך ואם לא צריך. רק היום התמודדתי עם 3 תינוקות שכבר נעשו צרודים מרוב בכי ובכו בלי קול".
"אנשים כבר התרגלו לרעש הבכי במחלקת התינוקות וזה נראה להם טבעי", מוסיפה שני (שם בדוי), אחות בתינוקייה באחד מבתי החולים בארץ. "לא מזמן פורסם סרטון בתינוקייה במהלך יום השואה, שמראה איך תינוקות בוכים בזמן הצפירה. הסרטון אמנם נועד כדי להציג תמונה יפה של חיים חדשים, אבל מה שהשתקף ממנו זו המציאות היומיומית שאיתה התינוקות בתינוקייה מתמודדים – בכי בלתי פוסק וחוסר יחס. רק תינוקות עם בעיות בריאות מיוחדות זוכים למעט יותר יחס מהשאר, אבל תינוק ממוצע בוכה, והרבה".
"המחסור בתקנים לעולם לא יבוא על חשבון התינוק"
למרות העדויות הקשות, צריך לציין כי המציאות שמשתקפת מעיניהן של האחיות אינה חד משמעית. אחיות נוספות שעימן שוחחנו הופתעו לשמוע על הטענות. לדבריהן התמונה במחלקות שונה לחלוטין.
רינה שמשמשת כאחות באחת התינוקיות בבתי החולים באזור המרכז כבר 20 שנה מספרת: "נכון, יש מחסור בתקנים אך הוא לעולם לא יבוא על חשבון התינוקות. לצערי, מי שנפגע מהעניין הן בעיקר אנחנו – האחיות, שיכולות לעבוד 9 שעות בלי לצאת לשירותים. אבל כולנו אימהות ואנחנו לעולם לא נזניח תינוק. אין שום סיכוי בעולם שתינוק יבכה ולא נתקשר לאמא שלו אם לא נוכל לסייע לו".
"האחיות בבית החולים עובדות סביב השעון והן מעניקות עזרה במסירות רבה, הן בתינוקייה עבור אימהות שמעוניינות להתאושש לאחר הלידה, והן מחוצה לה – במסגרת ביות מלא. אנחנו מדריכות, מסבירות לגבי הנקה ולגבי כל מה שאם טרייה צריכה ומעוניינת לדעת. לשמחתי, הורים רואים ומוקירים את העבודה שלנו, ואנחנו זוכים לאין ספור מכתבי תודה".
"התינוקייה שלנו הייתה מעולה מאז ומתמיד", אומרת חן (שם בדוי), המשמשת ככוח עזר באחת התינוקיות. "היחס לכל אחד ואחד מהתינוקות הוא אישי ביותר. במהלך מגפת הקורונה אפילו טיפלנו בתינוקת שאמה הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, ואנחנו טיפלנו בה כאילו היא שלנו למעלה משבועיים".
גם מלי שעובדת כאחות בתינוקייה מספרת שהעבודה נעשית במקצועיות רבה ובשקיפות מלאה. "אם מישהו חושב שהעובדה שתינוק בוכה מידי פעם אומרת משהו על יחס לא ראוי, כדאי שישאל את עצמו אם אצלו בבית או בבוא היום – בפעוטון, התינוק אף פעם לא יבכה. אני חושבת שהאחיות אצלנו בתינוקייה פועלות במסירות רבה ושום דבר לא נעשה 'על אוטומט'. ברור שיש בכי פה ושם אבל בגדול כל תינוק מקבל יחס סופר מעולה".
"למזלם של התינוקות, יש לנו זכות להתאושש"
נוי מרעננה שייכת לסוג האימהות שבחרו להשאיר את התינוק בתינוקייה: "עשיתי את זה בלב שלם ואני לא חושבת שאמא שמחליטה להיעזר בתינוקייה לאחר לידה צריכה להתנצל על כך. אני חושבת שכדי שאנחנו נוכל לטפל בתינוקות ובילדים שלנו, חשוב שנטפל קודם כל בעצמנו. ניקח את זה רגע לתחום אחר: אם חלילה קורה מצב שמטוס צריך לבצע נחיתת חירום, ההנחיה היא קודם כל שהאם תשים על עצמה את מסיכת החמצן ורק לאחר מכן, כשהיא מוגנת היא תוכל לדאוג גם לילדיה ולהניח עליהם מסיכות. זה בדיוק אותו ההיגיון גם במקרה הזה – אם אני לא מרגישה טוב, עייפה, מצוברחת או סובלת מכל תחושה אחרת שמאפיינת אמא לאחר לידה, אני לא חושבת שאצליח לתפקד טוב יותר מאשר אחות שזה התפקיד שלה. למזלם של התינוקות, יש לנו זכות להתאושש ויכולת לקבל עזרה".
לעומתה, אפרת, שעברה ניתוח קיסרי חירום ותכננה להשאיר את התינוקת בתינוקייה, תיארה מצב שונה לחלוטין: "זה היה באמצע הלילה, הנקתי את התינוקת שלי ורציתי להחזיר אותה לתינוקייה כדי להתקלח ולנוח קצת. כשנכנסתי חשכו עיני- היו שם לפחות 20 תינוקות שבכו, ואחות אחת עייפה יושבת בצד ומאכילה תינוק בבקבוק. אני ממש זוכרת שהיא הסתכלה עלי בעייפות ובתשישות. היא בכלל לא יכלה לקום לצלצל לאימהות שיבואו להניק את הילדים, כי האכלת התינוק בבקבוק לא אפשרה לה לקום לטלפן. ידעתי שאת הילדה שלי- למרות שממש כאב לי- אני לא משאירה שם דקה. אין סיכוי. אמרתי לאחות לא לדאוג, שבסך הכל באתי לקחת חיתול כדי להחליף לה, וצעדתי לאט לחדר חזרה. ניתוח או לא ניתוח- אני לא אתן לבת שלי לבכות ככה".
אמא שמחליטה להשאיר תינוק בתינוקייה כדי לנוח אחרי לידה לא צריכה לחוש אשם
ומה אומרים המומחים? ד"ר יונתן קושניר, פסיכולוג ילדים, אב ל 4 ילדים ומחבר הספר "הגור שלמד להירדם לבד", חושב שמוטב שהשארת תינוק בתינוקייה תיעשה רק כשאין ברירה.
"מחקרים רבים הוכיחו את חשיבות המגע ככלי חיוני להתפתחותו הפיזית והנפשית של הרך הנולד. אחד המחקרים שנעשה במזרח אירופה למשל, הוכיח שילדים שגדלו בבתי יתומים ללא מגע ויחס, פיתחו קשיים התפתחותיים משמעותיים. באופן אישי, אני ואשתי בחרנו להיות ליד הילדים כשהם נולדו ולא להשאיר אותם בתינוקייה, כי הבנו שחשוב שנהיה איתם, אפילו ברמת האינסטינקט ההורי".
מנגד, ד"ר מיטש שערץ מומחה לנוירולוגיית ילדים והתפתחות ב"מאוחדת" מחוז צפון, דווקא לא סבור שישנן השלכות ארוכות טווח הכרוכות בהשארת התינוק בתינוקייה לאחר הלידה.
"חשוב לבחון את העניין בפרופורציות המתאימות. בשונה מתינוקות בני מספר חודשים שזקוקים להרבה מאוד תשומת לב וגירויים, רך שנולד זקוק בעיקר למענה עבור צרכיו הבסיסיים - שינה ואוכל. כל עוד אלה נענים וכל עוד מדובר במספר ימים בודדים בהם התינוק נשאר בהשגחה במסגרת תינוקייה, אין סכנה להתפתחותו או לרווחתו האישית".
"עם זאת, אני סבור שאין פה 'נכון' ו'לא נכון'. אמא שמחליטה להשאיר תינוק בתינוקייה כדי לנוח אחרי לידה לא צריכה לחוש אשם על כך, ומנגד יש נשים שמרגישות שהן יכולות להישאר עם התינוק וזה בסדר להן. כך או כך אני חושב שכל החלטה היא לגיטימית. עם זאת, חשוב להבין שתינוק שנולד זקוק להאכלה מתמדת – בכל שעתיים שלוש. כיום יש בבתי החולים פרוטוקול מסודר בעניין, וצריך לוודא שהוא נאכף. אם זה לא קורה בגלל מחסור בתקן או מכל סיבה אחרת, חשוב לפעול לשינוי המצב".
ממשרד הבריאות נמסר כי התלונות אינן מוכרות להם ושכלל לא התקבלו במשרדם תלונות מסוג זה. כששאלנו מהו התקן הרצוי, זו הייתה תשובתם: "על כל עריסת יילוד - 0.54 תקן אחות. תוספת של 1/1.5 תקני אחיות אחראיות בהתאמה למספר העריסות במחלקה. על כל מיטת יולדת – 0.54 תקן אחות. תוספת של 1/1.5 תקני אחיות אחראיות בהתאמה למספר המיטות במחלקה. חדר לידה – 1 תקן מיילדת לכל 161 לידות. תוספת של 1.24 תקני אחיות אחראיות".
אז תקן זה נחמד, אבל בפועל ברוב התינוקיות בארץ היחס הוא אחות אחת לכל 15 – 25 תינוקות. רק כדי לסבר את האוזן, באיכילוב למשל שנחשב כידוע לאחד מבתי החולים המרכזיים והמובילים בארץ, היחס הוא אחות אחת על 25 תינוקות.
ניסינו להבין ממשרד הבריאות האם יש איזושהי תינוקייה בארץ שאכן עומדת בסטנדרט הזה, אולם עד כה לא זכינו לתשובה בנושא.
בשורה תחתונה, הנה ההמלצה שלנו לנשים שמתלבטות בעניין: אם את מעוניינת להיעזר בתינוקייה, כדאי שתבדקי שהתינוק אכן זוכה ליחס הראוי. אפשר לבדוק, לשאול, להתעניין ולברר. בכל מקרה, אנחנו מאחלים לידה קלה ונעימה.