התחנה הראשונה בדרך לקבל את הסטמפה הרשמית שהנה, אתם הורים - היא בטיפת חלב. שם תפגשו אחות שתלווה אתכם בשנים הראשונות לגידול ילדכם. היא תחסן, תראיין, תשאל, תמדוד ותתזכר אתכם כל כמה חודשים על הביקור הבא. כעת יש לטיפות חלב גם תפקיד נוסף.
מיזם ייחודי המשותף למשרד הבריאות ולשירותי בריאות הציבור בעיריית ירושלים, מציב לראשונה בישראל תזונאים ותזונאיות מוסמכים בעשרות טיפות חלב ברחבי העיר, שמציעים מפגשי ייעוץ והכוונה אישית למשפחות הירושלמיות מכלל המגזרים בעיר. המיזם פועל כעת כחלק מתכנית הבריאות הראשונה "ירושלמים בוחרים בריא". כל מפגש במרכזים כולל ייעוץ וליווי במסגרתו מעניקים להורים הטריים כלים להפיכת הבית לחממה בריאה עבור ילדיהם, מייעצים בנושא שינוי הרגלי האכילה, מה לאכול, ולאילו מרכיבים לשים לב. הנה כמה מהמיתוסים ששווה כבר להכיר. ולהפריך.
לתת לתינוק לאכול חטיף בוטנים ימנע אלרגיה לבוטנים. "אמנם חשיפה לחטיפי בוטנים מקטינה את הסיכוי לאלרגיה לבוטנים, אבל יש לכך מחיר לא קטן המגיע בצורה של הקניית הרגלי אכילה לא נכונים", אומר אלי כפיר, תזונאי הפועל במסגרת המיזם. "חטיפי הבוטנים רוויים מלח, סוכר ושומנים שונים, שיכולים לגרום לילדים להעדיף חטיפים וממתקים על יתר המאכלים. פתרון מומלץ יותר לחשיפה לבוטנים הוא חמאת בוטנים ללא סוכר וללא מלח (רק 100% בוטנים) אליה ניתן לחשוף את הילדים החל מגיל שישה חודשים".
מיץ ממותק מועשר בוויטמינים זה בריא. נכון שהמשקאות הללו מועשרים בוויטמינים, אולם יש בהם כמות גדולה מאוד של סוכר הגורם לכך שהילד יעדיף את צריכתם על פני מים. בנוסף, שתייה של משקאות ממותקים יכולה לגרום לחוסר תיאבון בארוחות מאחר ואחרי צריכה של שתיה מתוקה המכילה קלוריות הגוף משדר למוח שובע. עדיף לשתות מים ולקבל את הוויטמינים והמינרלים מירקות ופירות.
אם האמא מניקה וניזונה מג'אנק פוד, מוטב שתביא לתינוק תמ"ל. "כיום ברור שגם אמא שאין לה זמן להשקיע בארוחות שלה, או מדלגת על ארוחות, סובלת ממצבי רוח ועצב ואף מעשנת סיגריות – החלב שלה הוא עדיין האופציה המתאימה ביותר לתינוקה", אומרת גל סילבר, תזונאית הפועלת במסגרת המיזם. "לשם ההמחשה, גם נשות אפריקה שסובלות מתת תזונה - הפעוטות שלהן שורדים למרות הכל ותזונתם מבוססת על הנקה".
מעבר לגיל חצי שנה אין צורך להניק. החלב הוא כמו מים ולכן עדיף לעבור לתמ"ל. מדובר במיתוס שיש עדיין רופאי ילדים המחזיקים בו, כאשר ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי ושל משרד הבריאות היא להנקה בתוספת מזונות משלימים עד גיל שנתיים ואף מעבר, כל זמן שזה מתאים לאם ולתינוק. חלב אם הוא התזונה האופטימלית ביותר לתינוק והוא מהווה הרבה יותר מ"רק אוכל" וגם בגילאים מתקדמים הוא מכיל רכיבים חשובים התורמים למערכת החיסונית.
"תוספת דייסה לפני השנה גורמת לשינה טובה יותר". לא נמצא ביסוס מחקרי לתוספת תמ"ל עם דייסה כמאריכה את שנת הלילה. יותר מכך, תוספת דייסה לתינוק בריא, שעולה היטב במשקל, היא מיותרת ומהווה תוספת של פחמימות בלבד. חשוב להבין שתינוק בגיל זה לא אמור לישון לילה רצוף. מדובר אגב במנגנון הישרדותי מאד חשוב שעשוי להפחית את הסיכון למוות בעריסה.
"ביממה הראשונה לחיים אין צורך להניק את התינוק כיוון שהוא נולד עם מאגרים מהרחם". מדובר במיתוס נפוץ מאד שכיום מתברר כטעות גדולה. היום מחקרים מראים שלשעת ההנקה הראשונה לאחר הלידה ישנה חשיבות מכרעת לכמות החלב שהאם תוכל לייצר בהמשך. ההמלצה היום היא להניק הנקה ראשונה כבר בחדר לידה.
"הילד שלי לא אכלן. הוא פשוט לא אוהב לאכול". "אין ילד שלא אוהב לאכול כי מדובר באינסטינקט הישרדותי", אומרת לאה ברזל, יועצת קולינרית בריאותית הפועלת במסגרת המיזם. "כן יש ילד שלא התנסה מספיק ולכן אם יש ילד שלא אוכל – חשוב לבדוק מה הסיבה לכך. לעתים מדובר בחוסר ברזל, לעתים מקור הבעיה היא דווקא התנהגויות מסוימות סביב טקס האכילה שלא מעוררות חשק, או סביבה שמביעה לחץ ויתר חשיבות לאוכל. במצבים אלה הילד מבין את מה שקורה סביבו ורוכב על זה על מנת לקבל תשומת לב.
סיבה אפשרית נוספת לעניין זה, היא הורים שבאים בגישה מעודדת מדי ומשכנעת מדי, "זה בריא, תאכל, כדאי לך". מה שכן אפשר לעשות, זה להתייחס לפרי או ירק בדיוק כמו לממתק, ולהפוך אותו לצ'ופר או לפרס כי בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בגישה. חמוציות, משמשים ומלפפות בצורת נחש – כולם יכולים להיות אחלה חטיף אם רק נתייחס אליהם כך בעצמינו.
"הילד שלי לא מקבל בצורה מיטבית את הטעימות. לא טעים לו". מדובר בפרשנות סובייקטיבית של ההורה. ילד שמוציא לשון, מעוות את פניו ואפילו פולט את המחית שטועם, המשמעות היא שהוא יותר מופתע מאשר לא אוהב. הטעימות הן עניין של התנסות ואין לקבוע זאת בטרם התנסה בין 10-12 פעמים באותו רכיב. הסיבה לעיוות ולהוצאת הלשון היא שהילד לא בא במגע עם המזון וחסרה לו התחושתיות ולכן מדובר סך הכל במעין משחק עם האוכל ולא מעיד על חוסר רצון. סיכוי נמוך מאד שלאחר כ-10 פעמים טעימת רכיב הילד לא יאהב אותו. זה עניין של הרגל.