הביולוגיה של המיקרוביום הוא אחד המונחים החמים של עולם המדע בשנים האחרונות. מערך החיידקים של הבקטריות הטובות, אלה שמגנות עלינו ממחלות, הוא מקור לאינסוף מחקרים. החיידקים הטובים מתמקמים באזורי הגוף השונים בימים הראשונים ביותר אחרי הלידה. מיליוני בקטריות עושות את דרכן לעורו של התינוק, הפה, ובעיקר המעי – המהגרות הללו מגיעות אל התינוק דרך תעלת הלידה של האם, בלידה וגינלית, ודרך מגע האם, העור שלה והפה, כשהיא מחזיקה את הניובורן עליה.
המיקרוביום הזה, הנוצר בגופו של התינוק בזכות מגע האם, הוא בעל השפעה מכרעת על בריאותו. לאחרונה חוקרים גילו תורם נוסף להיווצרות המיקרוביום של המעי – חלב אם. מחקרים שנערכו בנושא בשנים האחרונות, כך על פי דיווח בניו יורק טיימס, מוצאים שהבקטריה חוברת לחלב האם, במטרה ליישב את המעי של התינוק באוכלוסיות חיידקים, ושמהלך זה תורם לסלול את הנתיב למערכת החיסונית והמערכת המטבולית הגדלות של התינוק.
במחקר נוסף גילו שחלב האם עשיר בבקטריה טובה רק כשהוא מגיע ישירות מהשד של האם. נכון שגם חלב שאוב מעביר כל טוב לתינוק, אבל במחקרים של העת האחרונה מוצע שהבקטריה מגיעה דרך יניקה בלבד. "הדבר מספר אחד שמשפיע על אוכלוסיית מעי חיובית הוא מה שהם אוכלים", מסבירה ד"ר מייגן אזאד, רופאת ילדים וחוקרת באוניברסיטת מניטובה. "בדרך מסוימת זה לא מסר לאמהות אינדבידואליות, אלא לחברה בכללותה: הנקה היא מאוד חשובה".
מחקר ישראלי מ-2012 שערך ד"ר עמרי קורן באוניברסיטת בר אילן, זיהה מיקרוביום ספציפי הנקרא ביפידובקטריה, המתפתח בזמן ההריון. ד"ר קורן וחוקריו גילו לאחרונה שהביפידובקטריה מקבל בטרימסטר השלישי להריון איתותים מהורמון הפרוגסטרון, ומכינים את עצמם לשלב ההנקה. "אנחנו חושבים שיש פה איזה מכניזם אבולוציוני, שגורם לבקטריה הזו לצמוח יותר מהר", אמר ד"ר קורן לניו יורק טיימס, "העובדה שבקטריה יכולה לקבל סיגנלים מהורמונים אנושיים ולהגיב אל ההורומונים האלה, אני חושב שזה די מרתק".
במחקר שערכה ד"ר אזאד והקולגות שלה, הם אספו 393 אמהות קנדיות והתינוקות שלהן, ומצאו שחלב אם שאוב עלול להיות עשיר יותר בבקטריה פחות טובה, ושיש בו מעט ביפידובקטריה. הרבה משתנים יכולים להשפיע על איכותו של חלב אם שאוב, אפילו סוג המשאבה, איך מאחסנים אותו והניקיון של הבקבוקים והפטמות. ד"ר אזאד טוענת שהקשר הישיר בין השד של האם ופיו של התינוק חשוב. "אני לא רוצה שהמסר יהיה שחלב אם שלא מגיע מהשד הוא לא טוב", אומרת אזאד. "זה רק שיש פקטורים אחרים שמעורבים. כשמשבשים את התהליך של התינוק שיונק ישירות מהשד מה מפסידים? או מה מרוויחים מהתהליך הזה? אולי המדע יותר בשל כדי שנצלול לתוך השאלות האלה".
בחלב אם יש גם תערובת ייחודית של הורמונים, נוגדנים ובקטריה – מרקחת שכנראה מתפתחת כל הזמן כדי למלא את הצרכים הייחודים של התינוק. "זה אחד הדברים הייחודים בחלב האם שאי אפשר לשעתק", אומרת אזאד, "פרומולה היא ניסיון לעשות משהו שהוא במידה אחת שמתאימה לכולם".
חברות הפורמולות עושות הכל כדי לנסות להעתיק קצת מכל הטוב הזה שיש בחלב אם, אבל הדרך עוד ארוכה, ויש תהיות רבות לאור מה שחוקרים המדענים על ההתאמה האישית של חלב האם לתינוק. "אם חברת פרומולות מוסיפה סוכר מורכב שנמצא בחלב אם לפורמולה שלהם, אבל 20 אחוז מהנשים לא מייצרות את הסוכר הזה. אז האם התינוקות שלהן צריכים אותו?", תוהה ד"ר אזאד, "אנחנו לא יודעים. האם זה דבר טוב, או רע? אנחנו לא באמת יודעים עדיין".
השפעה רעה נוספת על המיקורביום של התינוק היא אנטיביוטיקה. החוקרים מאמינים שעדיף לתינוק ולאם להימנע מאנטיביוטיקה ככל הניתן, אבל כמובן שעיתים זה לא ממש אפשרי. במקרים של ירידת מים או הידבקות בחיידקי סטרפ מקבוצת B במהלך הלידה המצריכה טיפול אנטיביוטי.
דברים שמקדמים וולנס אצל נשים – אכילה מזינה, התעמלות, רוגע ושינה – גם מפיקים את הדברים הכי טובים מחלב האם, מסבירים עורכי המחקר. ועבור נשים שחוות בעיות הנקה, מציעה ד"ר אזאד לא להתייאש. "מה שבטוח זה שיש תגובה למינון, והמשמעות היא שכל טיפה נחשבת", היא אומרת. "אז אפילו אם את לא יכולה להניק שישה חודשים, גם הנקה חלקית היא בסדר, אפילו חודש אחד, או שבוע אחד. זה בהחלט יותר טוב מכלום".