"חלב אם מתורבת מתייחס לסגנון חדש של חקלאות, שמשתמש בתאים שבודדו מבעלי חיים כדי לייצר מוצרים שאנו רגילים לצורך אותם מבעלי חיים כמו: ביצים, בשר, עוף, דגים וגם חלב - ללא תלות בבעלי חיים כשהמטרה לקבל את היתרונות של המוצר, להפחית את ההשפעה על הסביבה, לתרום לרווחה של בעלי חיים שמשמשים אותנו לחקלאות וכן להיות מסוגלים לצרוך מוצרים מן החי", אומרת פרופ' נורית ארגוב ארגמן, מייסדת ומדענית ראשית של חברת הפוד-טק WILK.
הפיתוח המדעי של חלב אם מתורבת של חברת WILK, מתחיל במחקר של פרופ' ארגוב ארגמן בפקולטה לחקלאות, שם חקרה חלב פרות, עיזים וכבשים, ומשם היא הגיעה די מהר לחלב אם. "הביולוגיה מאד דומה כך שכל היונקים משתמשים באותה האסטרטגיה כדי להזין את הוולד שלהם. אם מפתחים שיטה לייצור חלב מתורבת מפרות אפשר להשתמש בזה כדי לייצר חלב מתורבת מתאים שמבודדים משד של אישה. אמצעים טכנולוגיים שפיתחנו בעבר והיו מותאמים לפרות, מתורגמים היום לפיתוח יכולות לייצור חלב מתורבת מרקמת שד של אישה".
"הנקה תישאר הדרך הטובה ביותר להזנת התינוק"
"יש עדויות שההרכב של החלב משתנה בגלל כל מיני תהליכים שעוברים על הוולד או האימא ומשפרים את החלב בהתאם לתנאים שבהם התינוק חולה או שיש שינוי במערכת החיסון שלו או עם הגיל שלו. ברזולוציה הזו אין פורמולות שמתאימות לשלבים השונים", אומרת פרופ' ארגוב ארגמן ומדגישה כי הנקה של אם את התינוק שלה תמיד תהיה דרך ההזנה הטובה ביותר עבורו. "החלב של האם משתנה בתדירות גבוהה יותר ומתאים את ההרכב שלו לתנאים משתנים: בתחילת ההנקה או בסוף, בבוקר ובלילה, בקיץ ובחורף - החלב מותאם לסביבה ולפיזיולוגיה של כל אימא. אימא בסין מייצרת חלב אם שונה מאימא בישראל. הרכב חלב האם תלוי במשתנים רבים: התזונה של האם, גילה, באיזה שלב ילדה, אם היה היריון מלא, אם היה פג, כל אלו משנים את החלב וזו תמיד הדרך הנכונה ביותר להזין תינוקות".
יחד עם זאת, קשה להתעלם מגורמים רבים שמשפיעים על הזנת התינוק: העובדה שמרבית הנשים בישראל חוזרות לעבוד מייד בתום חופשת הלידה (חופשת לידה ממוצעת אורכת כ-20 שבועות), ונתונים מסקרים המצביעים על כך שפחות ממחצית היולדות מניקות בלעדית את התינוק בשל סיבות שונות כמו: לידה קיסרית, מחסור בחלב, סירוב התינוק לינוק או חזרה לשגרה. "כדי לקבל את כל היתרונות של חלב אם צריך הנקה אקסקלוסיבית למשך 6 חודשים לחיי התינוק ואחוז התינוקות שזוכה לצורה הזו הוא נמוך, רוב התינוקות, בין 70-80 אחוז מהם, במהלך החצי שנה הראשונה לחייהם ייחשפו לשילוב של פורמולות".
עדויות רבות ממחקרים ואנשי מקצוע בתחום מדברים על ההשפעות בטווח הקרוב והרחוק על בריאותו של התינוק כאשר הוא לא יונק. "עולה הסיכון לפתח מחלות ינקות וילדות, וכאדם מבוגר עולה הסיכוי לחלות בסכרת וטרשת עורקים. קיימות השפעות בריאותיות גם לאימא עצמה – אם קיימת סכרת הריון והאם תניק הסיכוי שלה לחלות בסכרת רגילה מסוג 2 יורד בצורה משמעותית. מעבר לכך, כל החומרים וההורמונים שעוברים בחלב, מעבר לאוקסיטוצין שמייצר את הבונדינג בין האימא לתינוק, כמו מלטונין שעובר בהנקה בלילה - כל אלו חסרים לנו כשאנחנו מזינים את התינוקות בפורמולות. נכון שגם ייצור חלב אם מתורבת לא יוכל להגיע בדיוק להרכב החלב של אימא שמניקה את התינוק שלה, אבל בהינתן שהמצב הוא שרוב התינוקות יצרכו פורמולות, צריך לחשוב על ייצור פורמולות שקרובות לדבר האמיתי".
המטרה היא לקרב את הרכב הפורמולות הקיימות לזה של חלב אם
כשהיא פורשת את החזון שלה, מדברת פרופ' ארגוב ארגמן על החלום לייצר חלב אם באמצעים מתורבתים על שלל רכיביו כמו סוכר, שומן, חלבון ויטמינים ומינרלים. "חלב אם זה לא רק אנרגיה או חלבון שהאימא מעבירה אלא ממש חומר שמתקשר עם מערכת העיכול ומערכת החיסון ואפילו עם המוח של התינוק, ועושה את זה באמצעות מבנים מיוחדים. אי אפשר למצוא את המבנה הייחודי של החלבון, הסוכרים והשומנים בשום מקור מזון אחר, משום שהתפתחו לאורך האבולוציה. חלב אם מעביר שלל פונקציות: הוא מלמד את מערכת החיסון להגיב באופן נכון לסביבה ויכול גם להפחית התפתחות של אלרגיה. חלב האם שולט במידה מסוימת בהרכב החיידקים שיש במערכת העיכול באמצעות סוכרים ייחודים שנמצאים בו, ועד היום לא הצליחו לחקות את זה במעבדה".
פרופ' ארגוב ארגמן מודה כי גם הרכבים משתנים בחלב האם, כמו ההתאמה לשעות היממה או למערכת החיסון של התינוק לא יוכלו להיות מיוצרים במעבדה. "אבל כן נוכל להתאים חלב לקבוצות באוכלוסייה שיש להן רגישות או אלרגיה לחלבון מסוים או צרכים תזונתיים ייחודיים. בטווח הקרוב האסטרטגיה היא לא לייצר את כל החלב אלא לייצר רכיבים ספציפיים ייחודיים. כיום הפורמולות לא נותנות מענה לרכיבים ייחודיים שיש בחלב ואם אני אצליח לפתח אותם במערכת של חלב אם מתורבת, אני אוכל לשלב אותם בתוך פורמולות קיימות ולקרב את ההרכב של פורמולות לזה של חלב אם. אנחנו עובדים במרץ כדי לנסות לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לייצר את חלב האם על שלל רכיביו, אבל בדרך אנחנו יישומיים ומבינים שהדרך היותר מהירה שתוכל לעשות אימפקט יותר גדול היא לייצר רכיבים ולשלב אותם בתחליפי חלב לתינוקות ובכך לשפר אותם. כיום אנו נמצאים בשלבי פיתוח לייצור שומן של חלב בדרכים מתורבתות. חשוב להדגיש כי אנחנו לא רוצים להחליף אימהות מניקות, משפחות שיכולות לספק לתינוקות חלב אם - זו הדרך, המטרה שלי היא לספק עוד אופציות לחלב אם".
כיצד תחום תחליפי החלב ייראה בעוד כעשור?
"אני משערת שנוכל לראות יותר מוצרים משולבים, ומוצרים טבעונים עם רכיבים מתורבתים. מדובר בתהליך הדרגתי של הכנסת יותר רכיבים ממזונות אלטרנטיביים ממערכות מתורבתות ולא רק מחלבון סויה או עמילן תירס, מצד שני, מבחינת פורמולות לתינוקות אני מקווה שהשוק הזה ייראה אחרת מבחינת ההתאמה הפרסונלית לתינוקות בגילאים שונים ומקומות שונים בעולם כמו לדוגמא פורמולה המותאמת לבוקר או לערב, רואים את זה בכלל תעשיית המזון שזונחת את ה-וואן סייז שמתאים לכולם, וכמובן רכיבים של חלב אם ממקורות מתורבתים".