מהרגע שהם מבצבצים ויוצאים לעולם, קשה לנו. מהטנטרום ועד ה"תקנו לי", שמלווה אותנו באשר נלך. כל שלב בהתפתחות של ילדינו מביא איתו אריזה חדשה של מהמורות ואתגרים, והדבר היחיד שיכול להרגיע אותנו הוא ההיאחזות בידיעה ובתקווה שזו רק תקופה ובקרוב זה יעבור להם. אבל לפני שנשים לב, הילדודס יהפכו להיות אנשים צעירים ועצמאיים, וכל אותם מאבקים שהתמודדנו איתם יישארו זיכרון מתוק שאליו נביט בנוסטלגיה לחה מדמעות. אז למה אתם הולכים במיוחד להתגעגע?
1. האכלות לילה
בחודשים הראשונים ההורים חיים במעין ספירת חלב רחוקה ומנותקת. בזמן שכולם אמורים לישון, אימהות מנקרות ומיניקות את היצור הבכיין והרעב, או האבות שמאכילים בבקבוק או מנסים להתמודד עם בעיית הגזים (של התינוק, לא שלהם), ומתים לשים את הראש, וכולם ממתינים לסאונד הכי נחשק בתקופה הזו – הגרעבס. כשהתינוקות שלנו יגדלו ויתבגרו, רק אז הם ישנו כמו תינוק, ושנת הלילה שלנו אולי תהפוך להיות יותר רציפה, אבל תמיד תהיה לנו סיבה לדאגה שתקצר אותה.
2. חיתולים
הרים של חיתולים, נקיים ומלוכלכים הופכים להיות הקו העיצובי בכל בית שיש בו תינוק. כל הורה בתחילת הדרך, מנסה ללמוד את הטכניקה המנצחת כדי לארוז את התינוק מבלי שהעניינים יזלגו לו, ועד שאנחנו הופכים להיות ספצים בהחלפת חיתול, הם מגיעים כבר לשלב הגמילה, ואנחנו מתגעגעים למראה הברווזי שהיה להם פעם.
3. ההיצמדות
כשאת מתארגנת ליציאה מהבית, או סתם מתכוונת להיכנס למקלחת קצרה, הפעוט מטיל וטו על העניין. הוא נצמד לך לרגל כמו דב קואלה שנדבק לאחרון העצים, תוך בכי ויללות עד השמיים. נכון, זה יכול לעצבן, אבל בואו נודה על האמת: מתי עוד ירצו אותנו ככה? כשיגדלו הם יהיו כל כך מאושרים בכל הזדמנות שבה אימא ואבא לא בבית.
4. וואטסאפ מאמא
קבוצות וואטסאפ ופייסבוק של אימהות לחוגים, גנים, כיתות, וועדים יכולות להיות פלטפורמה עמוסה ברכילות, תחרותיות (עיינו ערך "אימהות משקיעות") ופטפטת אינסופית. מצד שני, בדיוק במקומות האלו יכולות להירקם החברויות הכי אמיצות. החומר הדביק שמלכד את כל הנשים רק מעצם היותן אימהות, יכול להעניק את הלגיטימציה, התמיכה, ולפזר הרגשה דומיננטית של "סיסטרהוד", שאולי לא נפגוש במקום ובזמן אחר בחיינו.
5. השאלות האינסופיות
תקופה מסוימת אחרי שהם למדו לדבר, והתמוגגנו מכל עיוות והגייה משעשעת שלהם, מגיע השלב של החפרנות העמוקה ביותר שפגשתם בה. מבלי ששמתם לב הילד הפך לתוהה סדרתי, שמנסה להגיע לקרקעית של כל נושא ולמצות אותה עד תום. לא פעם אתם מגלים כי לפעמים אין לכם תשובות. בעוד כמה שנים (וזה ילך ויתקצר מדור לדור) הגוגל יהפוך להיות האבא והאימא שלו לכל שאלה.
6. מלחמות אופנתיות
הקימות והתארגנות הבוקר יכולות להוציא הורים רבים מדעתם: האיטיות שבה הזאטוטים מתנהלים, האכילה בקצב חלזוני של קערת הדגנים, ומאבקי הכוח שפעמים רבות נופלים על עניין הלבוש. בתים שבורכו בבנות, מכירים את התסריט הזה שבו הילדה לא מוכנה ללבוש אף בגד שמוצע לה, או שהיא רוצה ללבוש את האאופיט הכי לא מתאים. אתם מנסים לשכנע אותה שזה לא לעניין ללבוש את חולצת הפיג'מה עם גרביונים וחצאית טוטו, אבל לפעמים מבינים שאם לא תוותרו, זה לא יסתיים. לא ירחק היום שבו היא תרצה ליישר קו עם מה שכל הקוליות לובשות, ותראה בדיוק כמו כל שאר הבנות.
7. לו"ז צפוף
עבודה - לאסוף את הילדים מהמסגרות – הביתה – לחוגים – חברים - קניות. כל יום כמעט מסתיים עם הלשון בחוץ ותחזית למיגרנה קרובה, וכל מה שאנחנו רק רוצים זה לעצור רגע, להירגע, ליהנות מהשקט שלא התברכנו בו בנדיבות. יום אחד בעתיד הלא רחוק, שבו נתבגר והם כבר יעופו מהקן, יהיו לנו מספיק ימי מרגוע כדי להיזכר בכאוס ששלט לנו בבית, בבלגן וברעש, וליבנו יתכווצ'ץ' מגעגועים עזים, לימים ההם שבהם היינו מלאי און, חיוניות ומג'נגלי-על, ואיך שהקטנים האלו הפכו את החלל שבו אנו גרים למקום מלא חיים.
>> סקר: אמהות לתינוקות רכים ישנות 3 שעות בלילה בלבד. מה עושים?