אם "סקס מוכר", אז "הנקה בציבור מעצבנת"; "הורים ערומים זה חולירע" ו"אישה שיולדת בבית היא חסרת אחריות ומסוכנת". דומה שישנם נושאים שלא משנה מתי יעלו לדיון ובאיזו עטיפה, הם לנצח יפלגו את הקוראים לשני מחנות מובהקים: התומכים והפוסלים. וכשמדובר בהריון, לידה והורות - הטוקבקיסטים נפיצים בהחלט ולא פעם, גם ידועים וכה צפויים מראש. הנה 8 נושאים שהיו סוערים במיוחד ב-2015. ובסיכון להישמע כמו עתידות של בזוקה, נהמר שגם ב-2016 וב-2066 הם ימשיכו להיות שנויים במחלוקת.
עירום מול ילדים
בבתים בהם החינוך פתוח והגבולות נוטים להיות יותר רחבים, עירום מתקבל כדבר טבעי, גם אם הוא של אחד מבני המשפחה, כך לדוגמא, אבא ואימא יכולים לצעוד בנינוחות מחדר המקלחת לחדר השינה לבושים כאדם וחווה. עם זאת יש משהו במקלחות משותפות עם ההורים, בייחוד כאשר השותף המבוגר הוא אבא, שמעורר אי שקט (בלשון המעטה) בקרב הקהלים השונים. חלק מהאנשים לא רואה בזה דבר פסול, וטוען שזה דבר נורמאלי וטבעי לחלוטין, חלק אחר (ולעתים נדמה שהוא דומיננטי יותר) לא מהסס כשהוא משווה אבות כאלו לאחים קורידו, ומכנה אותם "חולי נפש" ו"סוטים", והטענה המרכזית שלהם היא שמראה של אב עירום ובעיקר איבר מינו יכול לגרום לבנותיו מאי נוחות ועד זיכרון של דחייה וגועל שהן תישאנה עד יום מותן.
לבחור ללדת בבית
במדינות כמו הולנד, שם לידת בית היא דבר מקובל ושכיח, הנושא הזה כלל לא יעורר מחלוקת, אבל בישראל, קיים חוג מצומצם יחסית של נשים אמיצות ומחוברות לעצמן ולגופן אשר מחליטות לעבור את הלידה שלהן במקום שהכי נעים ונח להן להיות בו – הבית שלהן, ולהיעזר בשירותיה של מיילדת. הנוהג של אמהות אמהותינו, יכול לעורר חלחלה בלא מעט גברים ונשים כאחד, אשר יוצאים בהאשמות שנשים אלו הן חסרות אחריות, שאינן מתחשבות בעוברים שלהן ושהמיילדות מכשפות שצריכות להיאסר. לתפיסה הזו ככל הנראה שותפה גם התקשורת, שם זוכות לחשיפה לידות בית שהסתבכו, אך רק מעט מריבוי המקרים של כשלים ומחדלים בבתי החולים בטיפול בנשים הריוניות מוצא את דרכו לחדשות.
לעשן בהריון
בישראל, ברגע שכרסה של אישה הופכת עגולה ובולטת, הציבור מרגיש משום מה, שגם הוא שותף לחוויה האישית-נשית שלה: הוא מביע את דאגתו לשלומה, משתף אותה בזיכרונות נוסטלגיים מהחוויה שלו, מעביר סיבוב על בטנה, וגם מייעץ או מעיר הערות כאשר הדברים לא לרוחו. אישה בהריון שמסתובבת עם סיגריה ביד, שקולה לזו שמסתובבת עם אות קין חרוטה על מצחה: היא "רוצחת תינוקות", "אכזרית ואנוכית" ועוד מרעין בשין. נשים הריוניות שלא התגברו על ההתמכרות הקשה שלהן לסיגריה טובעות ממילא בים של אשמה על החולשה שלהן ובדאגה על ההשלכות של הרגליהן המזיקים לעובר, הן מצניעות את האקט הזה, ומקבלות ממילא טונות של תוכחה מהמעגלים הקרובים להם. אז למה שלא נוסיף להן עוד קצת משלנו?
לדבר בכנות על הילדים שלנו
נכון, הילדים של כולנו יפים, חכמים, מוצלחים, מושלמים, פשוט מושלמים. אנחנו כל כך עסוקים בתחרותיות וברגשות האשמה ההוריים שלנו, שאנו שוכחים להיות אותנטיים ולומר מדי פעם את האמת. אז לא, חלק מהילדים ממש לא יפים, ויש כאלה שהם ממש מכוערים ודוחים, לא כולם מוצלחים וחכמים, חלקם מאותגרים שכלית, שטחיים, ומשעממים. אבל כן, בואו נמשיך לשקר להם, עד שמישהו יגיד להם את האמת בפרצוף. כשיש הורים, שמוכנים להיות כנים עם עצמם, ועל האומץ הזה צריך לברך אותם, חלק גדול מהציבור מגיב בשאט נפש, על כך שהם מעזים לכנות את הילד שלהם מכוער? באמת, מי נתן להם רישיון להורות?
להצטלם בעירום בהריון
כשדמי מור היפהפייה הצטלמה אי שם בשנות ה-90 בשער ווג כשהיא מעורטלת בשלהי הריונה, היא לא שיערה בנפשה איזו תהודה היא תיצור כעבור עשור אחד או שניים. לא מעט סלביות כמו אגילירה וקרדישיאן דואגות להנפיק לנו סלפי עירום ולהציג את הריונן הפוטוגני, וכמוהן, לא מעט נשים ידועות ואנונימיות מצטלמות בהריון בעירום בתנוחות שלא משאירות הרבה מקום לדמיון, וזוכות לעוקבים רבים, לוויראליות וגם ללא מעט ביקורת. מכאלו שיחמיאו ש"הריון זה דבר סקסי ומדהים", ו"תראו לי עוד", ועד ל"תורידו את התמונות המכוערות האלו מהכתבה", "זה דוחה ומגעיל" ועוד אמירות כאלו ואחרות.
להניק בציבור
אנחנו מעודדים נשים להניק את התינוקות שלהן, גם כשזה מפרך, כואב ומתיש, ניתן להן את כל ההעצמה הנדרשת, רק שימשיכו להניב חלב ולתת לתינוק את המזון הכי טוב שיש עבורו. חלק מהאנשים שוכחים שהנקה ניתנת מסביב לשעון, כך שכשהאם מבלה עם התינוק שלה מחוץ לבית היא נאלצת לחלוץ שד ולהניק. כשנשים נתפסות מניקות במרחב הציבורי, בין אם חלק מהאנשים רואים זאת "בשידור חי" או שתמונותיהן מפורסמות באינטרנט מחנה התגובות מתפצל לשניים: הראשון יהלל את יופיו של הטבע, את הרכות, הקלאסיקה, והשני ישלח את אותן נשים לחדרי חדרים, ויטען שזו בושה וחוסר צניעות להניק בהפגנתיות. אז תארו לכם מה קורה כשאישה מניקה את התינוק שלה בשירותים ואף מעלה את התמונה לרשת?
להניק עד גיל מאוחר
לפני כמה שנים התרוצצה ברשת אפיזודה מהתוכנית הקומית הבריטית: "Little Britain" בה, בן המשפחה, הארווי שעומד להתחתן, מבקש מאימו בכל הזדמנות: bitty"", אימו מזכירה לו שהוא אכל ממש לא מזמן, אך די מהר מתרצה, חולצת את השד, ומניקה את בנה לעיניהם המשתאות של הארוסה, הוריה והכומר שעומד לחתן את בנה. האפיזודה הזו לקחה את הטרנד של ההנקה עד גיל מאוחר והקצינה אותה עד כדי אבסורד. אימהות שמניקות את ילדיהן עד גיל 4, 6 או 8 נתפסות בעיני הסביבה כנשים שמתקשות להשתחרר ולהיפרד מילדיהן, ולאפשר להם את ההתפתחות התקינה שהם זקוקים לו, ועשויות לקבל ביקורת נוקבת על כך מהסביבה. והשאר יגידו, שהרווח בין השד לילד הוא לא עניינו של אף אחד.
לחזור מהר מדי לגזרה
אנחנו מניקות מבוקר עד ליל (כי אמרו לנו שזה מאוד מרזה), מתבאסות לפגוש את הגוף שלנו במקלחת, ומייחלות ליום שבו נוכל להיכנס שוב לג'ינס מידה 36 שנהגנו ללבוש טרם ההיריון. ומנגד, יש את הנשים הללו, שלא די שהן לא מעלות גרם של שומן גם כשהן בסוף ההיריון שלהן, הן יוצאות מחדר הלידה עם בטן שטוחה ופיגורה של גל גדות, והכי גרוע? הן מעזות להצטלם מכל זווית אפשרית ולהתגאות בפני גולשי פייסבוק ואינסטגרם בגוף הדקיק שלהן כשהן אוחזות בתינוק בן חודשיים. הן מצליחות להצית את הכעס והשנאה שלנו (אבל זה רק בגלל שאנחנו מאוד מקנאות) ולהוציא מאיתנו טונות של טוקבקים מרושעים. תנו לנו סימני מתיחה, בטן מידלדלת וטוסיק רופס, כן, ככה אנחנו הכי אוהבות אתכן.
לא לעשות ילדים
החברה הישראלית היא מעצמה של הפריות וטיפולים שונים להבאת ילדים לעולם. האיום הדמוגרפי והנטייה למשפחתיות מיצרים מכונה משומנת לעידוד ילודה. אז כשנשים בריאות וצעירות מסתובבות בינינו ומצהירות על כך שהן לא אוהבות ילדים, שתינוקות לא נאים בעיניהן, והן לא מעוניינות להפוך לאימהות, הבחירה האישית שלהן נתפסת בעיני נשים רבות כמעוותת ומפלצתית, הן מעוררות כעס ובוז וגם לא מעט חשד ש"משהו לא בסדר איתה". לא מעט גברים יתרחקו מנשים כאלו, במחשבה שהן נעדרות מרכיב נשי-אימהי, והן ייאלצו להסתפק בגרושים עם ילדים שאין להם צורך לייצר עוד צאצאים, וגם הם ברובם עדיין יביטו עליהן בעין עקומה. והשאר? חלקם יסננו ולא תמיד בשקט, "היא עוד תצטער על זה".
בואו נראה איפה אתם על הסקאלה: