בשבוע שעבר פורסם פוסט מטריד, בו "משיחות עם אנשי צוות רפואי בבית החולים שיבא" עולה כי ישנן נשים רבות שעוברות השראת לידה, זירוז, על מנת שהבעל שנמצא במילואים יספיק לראות את הרך הנולד. הפוסט עורר מיני סערה ברשת ודאגה לרווחת הנשים היולדות והתינוקות הרכים שנולדים שלא בזמנם.
בניגוד לשמועות - לא מדובר כלל בתופעה אלא בנשים בודדות שעוברות השראת לידה בהתאם למצבן הרפואי. מבית החולים שיבא נמסרה תגובה כי מדובר במקרים נדירים שגם הם נעשים אך ורק בהתאם למצב הרפואי של האישה והעובר, ונשים אשר מבקשות לעבור זירוז כזה כדי להספיק להגיע ללידה יחד עם הבעל שנמצא בצו 8, יוכלו לעבור זאת רק לאחר בדיקות ובחינת אינדיקציות רפואיות שונות שלא יסכנו לא את האם ולא את העובר.
מה זו בעצם "השראת לידה"?
"זהו מצב בו אישה לא נמצאת בלידה ואנחנו עושים לה זירוז על מנת להכין אותה ללידה," מסבירה ד"ר רקפת יואלי, מנהלת המחלקה להריון בסיכון גבוה, אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא. "הזירוז כרוך בהבשלה של צוואר הרחם והתפתחות של צירים ויש שיטות שונות לעשות את זה ואינדיקציות שונות, בין אם במצבים אימהיים ובין אם במצבים עובריים, שבהם המשך ההיריון עלול לסכן או את האמא או את העובר."
היא מסבירה כי קיימות סיבות שונות שיכולות להוביל להחלטה על קיום השראת לידה, ביניהן: רעלת היריון, עובר קטן לגיל ההיריון, סכרת לא מאוזנת, הריון עודף ועוד. לעצם השאלה על זירוז במועד הלידה היא אומרת כי יש מקרים בהם המשך ההיריון גורם למתח קיצוני לאישה או סיטואציות ייחודיות בהן האישה נמצאת במצב נפשי, סוציאלי או משפחתי מורכב והן מעוניינות להקדים את מועד הלידה, אך לא תתקיים השראת לידה אם זה יסכן את האם או את העובר.
"מקרים כאלו, אנחנו עושים בנשים שכבר עברו את המועד - אחרי שבוע 38. באופן גורף אנחנו מיילדים נשים עם הריון עודף, אך יש תחום ביניים בין שבועות 38 ל-41 שאין אידיקציה רפואית ברורה לזירוז אבל יש נסיבות חריגות. סביב השבועות האלו אפשר להמשיך ניהול שמרני יותר, או לעזור לקדם לידה בצורה עדינה."
"לא מדובר במדיניות גורפת," היא מבהירה, "לא נעשה משהו בניגוד לפרקטיקה הרפואית במידה ואין תנאים בכלל ולא נרצה לסכן לא את היולדת ולא את התינוק אך בנסיבות מסוימות, אנושיות, כמו במקרים בהם הבעל חוזר ממילואים, והאישה בטווח השבועות האלו, זה יכול לקרות. כולנו בני אדם, ליבנו עם החיילים שלנו, לחלקנו הגדול יש בני משפחה שנמצאים באותה סיטואציה, ויש לנו לב רך ורצון לעזור לכולם."
לדבריה ישנן מספר שיטות לקיום השראת לידה המחולקות לטבעיות, מכניות ותרופתיות:
סטריפינג, שיטת זירוז טבעית של הבשלת קרומים, פעולה המבוצעת ידנית ע"י הרופא או המיילדת, בה מפרידים את קרום מי השפיר מצוואר הרחם מה שגורם לשחרור חומר בשם פרוסטגלנדין, שגורם לתחילת צירים ויכול לקדם לידה. מדובר בפעולה בטוחה המקטינה את הסיכון לעבור הריון עודף.
שיטות נוספות הן בלון מכני, קטטר המוחדר לצוואר הרחם, ויוצר הבשלת צוואר תרופתית, ופיטוצין, תרופה הניתנת בווריד על מנת לפתח צירים.
מה יהיה שונה בתהליך כזה בניגוד להתפתחות טבעית של לידה?
"מדובר בתהליך שיכול להיות ממושך יותר. צירי לידה תמיד יהיו כואבים, אבל כאן מדובר בתהליך שיכול להיות ארוך וממושך. בנוסף, מכיוון שאת התהליך עושים בבית החולים, את כל השעות האלו של השלב ההתחלתי שרוב הנשים עוברות בבית - צריך לעבור בבית החולים."
היא מספרת על אישה בחודש תשיעי שבעלה נמצא במילואים וביקשה לעבור סטריפינג במרכז הרפואי. היא הייתה כמה ימים לפני שבוע 40, "בשלה" מבחינת שבועות ההיריון אך ללא צירים. לאחר בדיקה וליווי, וידיעה ברורה כי היא לא תעשה שום פעולה שתסכן אותה או את העובר שלה - החלה יחד עם הצוות הרפואי בתהליך של השארת לידה, בתקווה שיקדם לידה.
"ידענו שבעלה יגיע חזרה מהמילואים לכמה ימים, וקיווינו שישתפרו התנאים והיא תיכנס ללידה, לשמחתנו זה עבד והוא הספיק להביא אותה לחדר לידה. הלב שלנו נקשר וזכיתי ללוות אותה בלידה שלה.
"אנחנו מפעילים הרבה שיקול דעת, דנים עם האישה ועם בן הזוג שלה על האפשרויות שעומדות בפנינו. זה תלוי בהרבה מאוד גורמים, מה התנאים של צוואר הרחם, באיזה שבוע האישה נמצאת. יש הרבה מאוד פקטורים המשפיעים על ההחלטה, גם מבחינת התנאים הרפואיים וגם הרקע הנפשי והאנושי בו היא נמצאת. אלו סיפורים אנושיים שהמלחמה מזמנת לנו. כולם מתגייסים בכל מקום, וגם אנחנו מתגייסים ומנסים לעזור".