אישה בהיריון מתקדם אמרה לי לאחרונה: "בזמן שגדל בתוכי ילד והגוף שלי מצמיח חיים חדשים, דווקא אני מרגישה פחות חיה, פחות צומחת, עייפה, מבוהלת, מתקשה לזהות את הגוף שלי, ולא בטוחה שיהיו לי הכוחות לטפל בתינוק הזה שעוד מעט ייצא לעולם. לא כך דמיינתי את ההיריון שלי, אני מתביישת, ומרגישה אשמה, וכואב לי שאנשים קרובים לי מתקשים להבין את תחושותיי".

מזה זמן רב, שהמודעות לדיכאון לאחר לידה גוברת, ועמה מתפתחות דרכי איתור וטיפול לאימהות לאחר לידה ולתינוקותיהן. אולם, נתוני מחקר מהשנים האחרונות שופכים אור נוסף על מצבי דיכאון סביב מעגל הפריון של האישה: מתברר כי מרבית הנשים המדווחות על דיכאון לאחר לידה, החלו לחוות תסמיני דיכאון כבר במהלך ההיריון. לנתון זה חשיבות רבה, שכן אם נשים אלו היו מאותרות כבר במהלך ההיריון, ניתן היה להקדים את הטיפול בהן ולמנוע התמשכות או החמרה של מצבן לאחר הלידה, שכן לדיכאון לאחר הלידה עלולות להיות השלכות שליליות על רווחת היולדת ועל יכולתה ליצור קשר מיטיב עם התינוק.

מהו דיכאון בהיריון?

מדובר למעשה במצב דיכאוני, אשר מופיע במהלך ההיריון. דיכאון הינו מצב נפשי המתבטא באופן מגוון אצל אנשים שונים, אך מאפייניו העיקריים כוללים ירידה במצב הרוח ובתחושת ההנאה מדברים שבעבר הסבו הנאה, עצבות ובדידות, רגשות של בושה ואשמה, דימוי עצמי נמוך, צמצום בקשרים חברתיים וקושי להתנחם ולהיעזר.

בנוסף, נשים הסובלות מדיכאון במהלך ההיריון נמצאות בסיכון לעלייה ברמת החרדה, לתזונה ירודה ולהפרעות בשינה, ונמצא כי ביחס לנשים אחרות, נשים אלו פחות מקפידות על מעקב היריון ומועדות יותר לעישון ולשימוש בסמים ובאלכוהול. 

קשה להצביע על גורם יחיד המוביל להופעת דיכאון במהלך ההיריון, מדובר במגוון של גורמי סיכון. ראשית, במהלך ההיריון מתרחש תהליך שינוי הורמונלי, שמטרתו לתמוך בהתקדמות ההיריון והתפתחות העובר. עם זאת, ישנן נשים ששינויים הורמונליים אלו מעוררים אצלן תגובות רגשיות עוצמתיות, לרבות תסמיני דיכאון. שנית, דיכאון מושפע מגורמים גנטיים, כך שנשים שבני משפחתן סבלו מדיכאון, או שהן עצמן חוו דיכאון בעבר, נמצאות בסיכון להופעת דיכאון בהיריון. שלישית, דיכאון מושפע מגורמי סיכון סביבתיים, לרבות מערכות יחסים לא מיטיבות, בדידות חברתית, וכן גורמי לחץ, בין אם אישיים (כגון אובדן אנשים קרובים או מצוקה כלכלית), או סביבתיים (כגון אירועים ביטחוניים). ולבסוף, גורמים רגשיים הקשורים לאישה, לאירועים בחייה, לתפיסות ביחס לגוף ולעמדות ביחס להורות, הקמת משפחה וטיפול בתינוק- יכולים להוות מערך נפשי המגביר סיכון לדיכאון בהיריון. חשוב להוסיף כי הנטייה להציג את תהליך ההיריון והלידה כפוטוגניים, קלילים ומחמיאים ברשתות החברתיות, עלולה להחמיר תחושות של בדידות וניכור אצל נשים שמרגישות שאצלן "זה לא עובד כמו בתמונות".

 

דיכאון אחרי לידה (צילום: סאלי פאראג)
צילום: סאלי פאראג

לדיכאון בהיריון עלולות להיות השלכות משמעותיות על בריאותה של האישה במהלך ההיריון, לאחר הלידה, וכן השלכות על התינוק בשלבי התפתחותו המוקדמים ובהמשך חייו. ממצאי המחקר מלמדים כי אצל נשים עם דיכאון בהיריון יש עלייה בסיכון לרעלת היריון, וכי עוברים של נשים אלו נוטים להיות פחות פעילים וחיוניים. אצל נשים הסובלות מדיכאון יש סיכון מוגבר לסיבוכי לידה המובילים לשיעור גבוה יותר של לידות מכשירניות וניתוחים. תינוקות של נשים בדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, לתגובתיות נמוכה יותר לאחר הלידה, ואף למומים מולדים. כאשר הדיכאון ממשיך לתקופה שלאחר הלידה, עלולים להיות אתגרים ביצירת הקשר עם התינוק, קשיים בהנקה ומצוקה רגשית עבור היולדת ובני משפחתה- הן בני הזוג, והן ילדים נוספים במשפחה, שלצד הסתגלות לשינוי בהרכב המשפחה, עדים לשינוי במצבה הרגשי של אימם. במקרים קיצוניים יותר, יכולות להופיע אצל האם מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית. בהמשך חייהם, ילדים שאימותיהם סבלו מדיכאון בהיריון נמצאו מועדים יותר לפתח קשיים רגשיים והתנהגותיים.

1 מכל 5-6 נשים סובלת מתסמינים

תמונה זו עלולה להראות חמורה, אולם, החלק המעודד הוא שטיפול במהלך ההיריון עשוי לסייע להתמודדות עם הדיכאון, להביא לשיפור במצבה של האישה, ולמנוע דיכאון לאחר לידה. ההיריון שלך אינו "מה שדמיינת"?- דעי שאינך לבד. כ 16-20% מהנשים ההרות סובלת מתסמיני דיכאון. יש ערך רב ליציאה ממעגל הבושה וההסתרה, תוך שיתוף מעגלי התמיכה הקרובים אליך במצבך ובתחושותייך. בהחלט יתכן כי תמצאי אצלם הבנה ותמיכה.

בנוסף, נשים רבות יכולות להיתרם מטיפול פסיכולוגי, במסגרתו ניתן לחקור את הרגשות והמחשבות, להבין את הסיבות האפשריות להם, לקבל תוקף ולגיטימציה לתחושות העולות, ולגבש מעטפת תמיכה וכלים מסייעים בתקופה הטרום-לידתית וכן כהכנה ללידה ולתקופה שאחריה. נשים שהדיכאון מסב להן מצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד יכולות לפנות להערכה והתייעצות לגבי טיפול תרופתי שיכול לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון, וזכאיות לבקש מידע הנוגע למידת הבטיחות בנטילת תרופות אלו בהיריון.

במידה ובעת קריאת הכתבה הרגשת שהיא רלוונטית לגביך, ואינך מרגישה שאת יכולה לקבל מענה מספק מסביבתך הקרובה, אל תישארי לבד! פני לרופא המשפחה שלך, לאחיות טיפת חלב או לגורמי בריאות הנפש בכדי לקבל טיפול ותמיכה שיסייעו לך, ולתינוק/ת העתידים להיוולד.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת יחידה לבריאות הנפש של הינקות והגיל הרך, מכבי שירותי בריאות.