השבועות הראשונים שלאחר הלידה הם קשים הן לרך הנולד המסתגל לחיים מחוץ לרחם והן לאם / אב הטריים ( המטפלים העיקריים בתקופה זאת ) . המתמודדים עם עייפות ותשישות וצורך למלא את דרישותיו של התינוק . טבעי לחוות דכדוך, במיוחד בשבועות הראשונים שלאחר הלידה , הגם שלהורה המטפל בתקופה זאת ולתינוק מוקצב זמן מיוחד להתרגל למציאות החדשה , להכיר זה את זו ולצאת לדרך חדשה.
חופשת הלידה מתאפיינת בכך ששאר הדרישות מהאם / אב זזות הצידה והם לוקחים הפוגה מתפקידם בעולם הגדול , בעיקר בתחום המקצועי. במהלך זמן זה מרבית האימהות / אבות מרגישים התייצבות, ביסוס של סדר יום והרבה רגעי הנאה. התסכול לא תמיד פוחת , אך לצדו הולכת וצומחת תחושת הכרות עם התינוק ומתפתח קשר רגשי עמוק שלא ניתן להתירו.
התקופה של סיום חופשת הלידה והחזרה לעבודה רצופה בשינויים, מעברים והסתגלויות. כאשר בתחילה האם / אב (המטפלים העיקריים שנשארים בתקופה זאת לטפל בתינוק) מסתגלים להיות בבית עם תינוק חדש ולאחר מכן לצורך לשוב לעבודה ולתמרן בין הקריירה לבין ההורות.
כך או כך, המציאות היא שהאם או אב שבים לפעילותם וצריכים להתמודד עם התחושות המתעוררות בה. אז הנה מספר המלצות שתוכלנה לנסות לסייע להקל על שלבי תקופת המעבר מחופשת הלידה למסגרת העבודה לאימהות או לאבות הטריים שהם המטפלים העיקריים בתקופה זו:
- המסר העיקרי הוא להשתדל עד כמה שניתן להשתחרר מחוויה של אשמה: בשבועות שלפני השיבה לעבודה האם / אב עלולים לחוש קריעה בין הרצון להמשיך ולתפקד כהורה ולהיות כל כולם למען תינוקם לבין הרצון לחזור ולקחת על עצמם את הזהות המקצועית שלהם ולתפקד בשאר תחומי חייהם.
רצונות אלה נחווים על ידי ההורים הטריים לא אחת כסותרים ומנוגדים ועלולים לגרום להם לחוש שהם אינם מספיק טובים, אך ההפך הוא הנכון. כאשר ההורה שב לקחת על עצמו או הסובייקטיביות שלו וחושף אותה בפני התינוק הוא עושה למענו ולמען התפתחותו שירות גדול. - חשוב להתפתחות תקינה של התינוק/ת: מהלך זה מאפשר לו לחוות את הנפרדות שלו ואת עצמאותו בצורה חופשיה באמצעות הגבולות המתחדדים בינו לבין ההורה. כמו כן, הוא לומד להכיר את מה שמיוחד וייחודי באימו או באביו, הבנה שתלך ותעמיק ככל שיגדל.
- הרחבת עולמו של התינוק עם מעגל הדמויות הסובבות אותו: תהליכים חוזרים ונשנים של פרידה פיזית ואיחוד מחדש מבססים את ההפנמה של דמות ההורה אצל התינוק ומאפשרים לו להיקשר לדמויות נוספות בחייו, ביניהם בני הזוג כמובן, סבתות וסבים, מטפלות, גננות, סייעות ועוד. מגוון דמויות התקשרות הינו חשוב עבור התינוק ויוצר אצלו רפרטואר של קשרים והתייחסויות והתחלה של היטמעות והשתלבות בעולם הגדול.
- חיזוק הקשר לאחר מפגש מחודש: זאת ועוד, התינוק וההורה חווים רגע מיוחד של התרגשות גואה באיחוד המחודש והתינוק לומד שאימא או אבא הולכים אבל תמיד שבים אליו. בזמן שהם בנפרד הוא מעלה אותם בעיני רוחו והם הופכים למשאב פנימי של נחמה בדיוק כמו שהוא עולה בעיני רוחם והם מחזיקים אותו במחשבות שלהם. מדובר באחזקה חשובה במיוחד. כך האם / אב והתינוק מתפתחים יחדיו עם כניסת עוד ועד תחומי חיים לקשר ביניהם.
- חשיבות תהליך ההדרגתיות: חשוב ואף רצוי כי תהליך השיבה של האם או האב לעבודה ייעשה בהדרגה. לפעמים ההורה מגיע לפגישה הראשונה עם הקולגות לעבודה יחד עם התינוק וכך נבנה גשר מהותי בין שני העולמות של ההורה, שבתחילה נראו לה מופרדים ואף מתחרים. כמו כן, ייתכן כי בתחילה ההורה יחוש רצון לבדוק תדיר את מצבו של התינוק בהיעדרו, כדי להרגיש נוכחות ובשליטה. יש לקבל מצב זה בהבנה עד אשר ההורה יחוש בטוח די הצורך להרפות במקצת.
- זמן פנוי להורים: ניתן בפרק זמן זה לקבוע מפגש עם חברים או אפילו דייט זוגי עם בני הזוג. כך הפרידה של ההורה מתינוקו לא מקושרת אך ורק עם הצורך לשוב לעבודה, אלא להבנה כללית יותר כי זהו דרכו של עולם. בצורה זו ההורה יכול אט אט לחוש הנאה מהתעסקות בענייניו, להרגיש מושקע שוב בפרקי הזמן בנפרד מן התינוק ממש כמו בפרקי הזמן יחדיו ולסמוך על הדמויות המטפלות בתינוק בהיעדרו, אותן בחרו בקפידה.
הכותבת היא פסיכולוגית בכירה במרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית ברמת-חן.