ימי הקורונה מביאים איתם מורכבויות שאינן פשוטות לרוב האנשים: בידוד חברתי, חרדות, דאגות ואי ודאות לגבי העתיד. אחת האוכלוסיות המתמודדות עם לחצים אלו ביתר שאת הן הנשים ההרות. לידה היא תהליך שגם כך יש בו חוסר וודאות רב ועלול לעורר חששות, ובימים אלו אף יותר. גם התקופה שלאחר הלידה, וההתמודדות עם הלחצים הכרוכים בכך - התינוק החדש, השינויים הרגשיים, לעתים אף דיכאון שלאחר לידה - עלולים להיות קשים יותר בימים שגם ככה הוודאות בהם היא מזערית.
כדי לעזור לנשים אלו קמה יוזמה מטעם אוניברסיטת תל אביב, אשר אליה הצטרפו אוניברסיטאות נוספות ונשות מקצוע מהתחום הטיפולי והרפואי, במטרה לספק מענה לשאלות וחששות של נשים לקראת לידה, לגבי מה שמצפה להן בבית החולים ואחרי האשפוז וכן להתמודדות עם הקשיים הייחודיים שעלולים לעלות בימים אלה. את הפרויקט הובילה פרופ' יעל בנימיני, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, רכזת צוות "היריון ולידה בימי קורונה".
הצוות פיתח ערכה ובה מידע לקהלים שונים הקשורים לנושא – מהיולדות עצמן, דרך הצוותים באגף המיילדותי בבית החולים ועד למנהלים במערכת הבריאות. במידע לנשים לקראת לידה אפשר למצוא כלים להתמודדות עם מצבים רגשיים סביב הלידה ולאחריה. כמו כן, יש המלצות כיצד אפשר להתכונן פרקטית ונפשית ללידה בצל הקורונה, דרכים לקבלה ולחמלה עצמית, אסטרטגיות להתמודדות עם מצוקה רגשית, ואף מידע כיצד ניתן לזהות כי יש צורך בטיפול נפשי. כמו כן, המסמך כולל המלצות למערכת הבריאות, שיכולות לעזור לנשים שנמצאות לפני הלידה, כגון ייסוד ערוצים מקוונים וטלפוניים שיתנו מידע שניתן בשגרה לנשים הרות ויולדות, המלצה על מפת התמצאות מקוונת ליולדת בהגיעה לבית החולים ועוד. לבסוף, חלקים מהפרוטוקול מוקדשים למניעת שחיקה ומצוקה של הצוות הרפואי, אשר מצוי בימים אלה תחת עומסים חריפים במיוחד.
שוחחנו עם פרופ' בנימיני שסיפרה לנו על הפרויקט החשוב הזה.
כיצד נולד הרעיון לפרויקט?
"הפרויקט כאמור הוא יוזמה של אוניברסיטת תל אביב, ואליו הצטרפו יתר האוניברסיטאות, ודרכו התגייסה האקדמיה בישראל לתרום תרומה חברתית במשבר הקורונה דרך ריכוז ויצירת ידע והנגשתו למקבלי החלטות. במסגרת זו פעלו ועדיין פועלים מעל 1,000 חברות וחברי סגל מכל האוניברסיטאות בערוצים שונים, בהתאם לצרכים ולאתגרים שמשבר הקורונה מציב בפני החברה. כחוקרת בתחום ההיריון ולידה, קראתי את הנחיות משרד הבריאות לימי הקורונה ואת ההנחיות של בתי החולים השונים שגובשו לפיהן. ההנחיות עסקו במניעת הדבקה, ללא ספק מטרה עליונה בחשיבותה, אך לא היתה כל התייחסות להתמודדות הצוות עם האתגרים החדשים או לחוסר הוודאות והחרדות שעמן מתמודדות נשים הרות ויולדות. הדבר הוביל אותי ליזום ערוץ שיתייחס גם לצרכים אלו ויציע למקבלי ההחלטות מענים אפשריים".
כיצד התבצע הפרויקט בפועל?
"בערוץ 'היריון ולידה בימי קורונה' שבתוך המיזם האוניברסיטאי, התגבש תוך זמן קצר צוות של 17 נשות מקצוע מהאקדמיה ומהשדה, ממגוון מקצועות, כולן מחויבות לתרום מהידע והניסיון שלהן בכדי לעזור לנשים ולזוגות שמתמודדים עם חוסר הוודאות שיש כיום בהגעה ללידה ולאחריה, ואף לעזור לצוותים הרפואיים והסיעודיים, שעובדים בתנאים קשים. בעבודה אינטנסיבית, שנערכה במהלך השבועות האחרונים, גיבשנו ערכת מסמכים הכוללת מידע לנשים, המלצות לתמיכה אישית וצוותית בצוותים באגפים המיילדותיים בבתי החולים, דרכי תקשורת של הצוות עם מטופלות מול אתגרי הקורונה, והמלצות להנהלות ולמדיניות - בטווח הקצר והארוך יותר. במסמכים אלו הושקעה מחשבה רבה ואנו מקוות שהם ישמשו את הנשים, הצוות וההנהלות בבתי החולים ובמרפאות.
מהן ההמלצות החשובות ביותר שאת יכולה לתת לנשים לפני לידה?
"לקרוא את המסמך שלנו...! נשים לקראת לידה שקראו אותו אמרו שזה מאוד מרגיע ועונה על שאלות רבות שהיו להן. מעבר לכך - קודם כל חשוב לזכור שיש דרכים להתמודד, גם בתנאי חוסר ודאות. בלידה תמיד יש חוסר ודאות וברור שהמצב הנוכחי מוסיף על כך, אך בתי החולים ערוכים היטב להגן על יולדות ויילודים, כך שהבעיה בעיקרה אינה סכנת ההדבקה. הבעיה היא חוסר הבהירות לגבי ההנחיות, שאף משתנות תכופות, ועל כן חשוב שנשים תשאלנה לגבי כל מה שלא ברור להן, כיוון שזכותן לקבל תשובות והסברים על כל צעד.
"הבעיה השנייה היא שההגנה על היולדות והצוות מחייבת עבודה עם מסכות, ואלו לא תנאים מיטביים ליצירת קשר בין מיילדת ליולדת. אבל גם כאן, עם קצת רצון טוב משני הצדדים והבנה כל אחת את הקושי של השנייה, ניתן להתמודד עם מצב זה מבלי לפגוע בחוויית הלידה. צריך לזכור שגם לצוות קשה כך – יש את הקושי הפיזי שנוצר עקב המשמרות הארוכות והעבודה עם המיגון, ויש את הקושי בתקשורת בגלל המסכות והריחוק. גם במהלך הלידה חשוב לשאול בצורה מכבדת, לקבל הסברים לכל דבר, ובמקומות שבהם יש ליולדת בחירה, חשוב שתבין מהן האפשריות שלה, ותבחר על פי מה שמתאים לה.
"נוסף על כך, צריך לזכור כי מעבר לכל ההנחיות והמסכות, אחרי חודשי היריון ארוכים והתכוננות להורות, מגיע רגע הלידה, וגם אם היא לא תתנהל בדיוק לפי התכנון, סביר שתסתיים על הצד הטוב ביותר, עם תינוק או תינוקת בריאים והורים שיתמודדו מעתה עם אתגר מורכב בהרבה, ההורות. לנשים רבות יש בראשן 'תסריט' איך תיראה הלידה, והשעות והימים שלאחריה. רצוי לדמיין בתוך התסריט הזה גם את השינויים שהמצב הנוכחי עלול לגרום, בכדי להתכונן להתמודדות, ולראות שגם כך ניתן יהיה לטפל היטב ביילוד".
מהן הדרכים להתמודד בימים אלו עם התקופה שלאחר הלידה, הן בריאותית והן נפשית?
"פירטנו במסמך כי כדאי להיערך כבר בבית החולים, במיוחד אם זו לידה ראשונה. אם האשפוז קצר מהרגיל, חשוב לקבל במהלכו הדרכה ומענה על כל השאלות לגבי הטיפול ביילוד, ולמי שמניקה, חשוב לתרגל זאת בבית החולים ככל שניתן. ייתכן שלא תהיה עזרה ישירה בבית מהסבא, הסבתא או אחרים, בשל מגבלות הריחוק, אך אפשר להיעזר בהם בטלפון, במשלוחים וכד'. חשוב לברר מי רופא/ת הילדים ולאיזו טיפת חלב משתייכים ומהם פרטי ההתקשרות.
"ברמה הנפשית, חוויית הלידה לכשעצמה היא מורכבת, ופעמים רבות יכולה לעורר רגשות שליליים לצד השמחה וההתרגשות. רגשות אלה עלולים להיות בולטים במיוחד לנוכח אתגרים נוספים, כמו אלה המלווים את התקופה הנוכחית בצל נגיף הקורונה. חשוב להכיר ברגשות אלו ולקבלם תוך חמלה עצמית, ללא שיפוטיות או האשמה. זה הזמן לגמישות בהתייחסות למצב ולאמפתיה כלפי עצמך. חשוב לשתף אחרים קרובים ברגשות, אנשים שיכולים להקשיב ולתמוך. כדאי לזכור שרגשות נוטים להשתנות וגם אם הם שליליים ברגע מסוים, הניסיון מראה שהם לא יישארו כך. יש כלים נוספים שיש לגביהם מידע רב באתרים מקצועיים ברשת, כמו הרגעה דרך שימוש בנשימות ומדיטציית מיינדפולנס. מעבר לכך, במידה שהקשיים ממשיכים, חשוב לא להישאר איתם לבד אלא לפנות גם לעזרה מקצועית. ידוע שככל שפונים לקבלת עזרה מוקדם יותר, כך התהליך יעיל וקצר יותר".
לקבלת המידע לנשים לקראת לידה כנסו ללינק.