אף כי הקורונה היא מחלה חדשה יחסית, היום כבר ניתן לומר ברמת ודאות גבוהה כי שכיחות ההדבקה בילודים היא נמוכה מאוד ומרבית הנדבקים יהיו ללא תסמינים כלל או עם תסמינים קלים. אולם בכל הנוגע לילודים ולפגים, יש לנקוט במשנה זהירות, ונראה שבארץ ובעולם עדיין מנסים לאסוף נתונים ולהבין עד כמה חמורה עלולה להיות ההדבקה.
על פי הנתונים הקיימים כיום, ההערכות הרפואיות הן שלא מתקיימת הדבקה בתוך הרחם (או שהיא נדירה מאוד) ועל כן גם אם האם חולת קורונה, מרבית הסיכויים שהיילוד לא ידבק במחלה. גם במהלך הלידה, כאשר הילוד נחשף לאם החולה, נראה כי במידה והיא עוטה מסיכה, ההדבקה היא בשיעורים נמוכים מאוד. במקרים הספורים בהם מתועדת הדבקה של יילודים ופגים בעולם, נראה כי היא התרחשה לאחר הלידה ולא בהריון. כלומר, במרבית המקרים גם אם האם חולת קורונה, היילוד יהיה בריא.
יחד עם זאת, חשוב שנשים בהריון ידעו שלקורונה יכולה להיות השפעה אחרת על מהלך ההריון והלידה. הידרדרות במצבה הנשימתי והכללי של האם עלול להביא לצורך לילד אותה לפני המועד. כלומר, לו האם לא היתה חולה בקורונה, סביר להניח שהיתה מצליחה להשלים את ההריון וללדת קרוב יותר למועד המשוער. לכן, אנו ממליצים לנשים בהריון לנקוט במשנה זהירות בכל הקשור לסכנת ההידבקות בקורונה, ולהקפיד הקפדה יתרה על כללי הריחוק והמסיכה, על מנת למנוע הדבקה בזמן ההריון.
במידה ואכן נולד תינוק פג לאם חולה, יש לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע לטיפול בפג, תוך התחשבות מירבית ברצון האם. גם בימי שגרה מוגבלת בבתי החולים כמות המבקרים בפגיות, על מנת למנוע כניסה של זיהומים. בתקופה זו, מטבע הדברים, נעשית הקפדה יתרה על הפרדה של הילודים בפגייה ממבקרים. כאשר האם חולה או בבידוד, היא לא יכולה למעשה להיכנס לפגייה. מנגד, אנחנו יודעים שלקשר של האם עם הילוד כבר מהימים הראשונים יש חשיבות גדולה מאוד. לפיכך, היולדת זכאית לבקש שמלווה משמעותי אחר יהיה זכאי להיכנס לפגייה. אנחנו מבינים שזה לא בהכרח יהיה האב, כי בשל העובדה שהאם חולה, האב בסבירות גבוהה בבידוד או חולה בעצמו, ולכן ישנה אפשרות לאם לבחור מלווה אחר במידת הצורך.
״חשוב שהאם תכיר ותדע מה הן זכויותיה בכל הנוגע לטיפול בילוד״
גם אם התינוק נולד במועד ואינו זקוק להשגחה רפואית, חשוב שהאם תכיר ותדע מה הן זכויותיה בכל הנוגע לטיפול בילוד, ושתדע שההחלטה על שהות משותפת עם הילוד מצויה בידיה. היום, אחרי שאנחנו מבינים טוב יותר את המחלה, אנו מאפשרים לאם לשהות עם התינוק באפס הפרדה ולטפל בתינוק בעצמה באופן מלא, בהנחה שהתינוק בריא ומרגיש טוב והיא מרגישה טוב ומסוגלת לכך. במידה והאם בוחרת באפשרות הזו, חשוב שהיא תקפיד על מסיכה כשהיא מטפלת בתינוק, ותרחץ ידיים היטב לפני כל טיפול. בנוסף, חשוב שהאם תקפיד על מרחק בין מיטתה לבין עריסת התינוק. באופן הזה, אנחנו סבורים שקיים סיכוי נמוך שהתינוק אכן ידבק מהאם, וגם אם זה יקרה בסבירות גבוהה לא יהיו לו תסמינים או תסמינים קלים ביותר.
באשר לאופן האכלת התינוק, המחקרים הרפואיים הקיימים כיום בתחום ממליצים לעודד האכלה באמצעות חלב אם, גם אם האם עצמה חולת קורונה או בבידוד, ואינה יכולה להניק את התינוק בעצמה. אנחנו סבורים שאין מעבר של הנגיף בחלב אם ושאין הדבקה דרך חלב אם , וגם אם האם מטופלת בתרופות, הרי שכיום יודעים שמרבית התרופות לא מונעות מתן חלב אם. החשיבות של חלב אם כה גדולה, עד שרצוי לתת אותו גם במידה והאם לא יכולה לעשות זאת בעצמה. בבית החולים קפלן טיפלנו בחולת קורונה, שמצבה הדרדר במהירות, ונאצלנו לילדה טרם המועד. האחיות במחלקת טיפול נמרץ קורונה עשו מאמץ לשאוב חלב עבור האם בהתאם לבקשתה טרם ההידרדרות במצבה ולבקשת האב ולהעבירו לפגה שנולדה. לכן חשוב שתדענה שהאפשרות קימת וחשוב שתעדכנו את הצוות ברצונותיכן.
על אף שלידה בזמן קורונה עלולה לגרום לחששות יותר מאשר בשגרה, חשוב שהיולדת תדע שבאמצעות שיח פתוח שלה ושל המלווה עם הצוות הרפואי, אפשר למזער את החששות הללו ולהפוך את החוויה לנעימה ככל הניתן.
הכותבת היא ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורן, סגנית מנהלת היחידה לטיפול מיוחד בילוד (פגיה) ומחלקת ילודים, המרכז הרפואי קפלן