"אני רוצה להזמין אותך כסמויה לעלייה לקבר של כהנא באחד בנובמבר. כל שנה עושים את זה. באים ברוך מרזל הצדיק, בנצי גופשטיין, לה פמיליה. מיכאל בן ארי מגיע, מדברים על המדינה ואיזה צדיק כהנא היה. אני אקח אותך לברוך גולדשטיין, תעשי משהו נורמלי, לא כמו הדברים האלה של השמאלנים. יהיו גם חולצות של האירוע. כל פעם מצויר עליהן משהו אחר. פעם זה תג מחיר, פעם זה אל יהוד. בין 15 ל-25 שקלים לחולצה. צדקה". 

אני מפחדת.
"
אין לך מה לפחד. את איתי. אנחנו לא כאלה".

תני לי לחשוב על זה. 
"
תחשבי על זה. אקח אותך עם האוטו שלי".

זו היא לוסיה בן יוסף, ואם אינכם מכירים את לוסיה בן יוסף, או בשמה האמיתי אורי יוסקוביץ', אינכם נמנים על קבוצות הפייסבוק הסגורות של הימין הקיצוני, אינכם נוהגים לעלות לקברו של ברוך גולדשטיין או להצטלם מחובקים עם מנהיגי להב"ה, או לפרסם תמונות שלכם על רקע  הר הבית. כמו כן, סביר להניח שלא נחקרתם על ידי השב"כ ולא נשאלתם אם יש לכם חלום להרוג ערבים. הגיוני שגם לא איחלתם מוות לפליטים ולילדיהם. אחרת הייתם מכירים את לוסיה בן יוסף, 27, תושבת מרכז הארץ העובדת לדבריה בתחום הביטחון, ומצטלמת עם רובים ודגלי ישראל או עם דב חנין, כי גם זה מצחיק אותה ואת חבריה.

"ב-31 במרץ היה משהו עם המקלטים המטומטמים של המסתננים", היא מסבירה מדוע החליפה את שמה ללוסיה, "מתו להם ילדים שם", היא אומרת, ומתכוונת לשלושה תינוקות של מבקשי המקלט שנפטרו במקלטים הדחוסים וללא ההשגחה הראויה. "לבי לבי, אבל יאללה, יש לי דברים חשובים יותר לדאוג להם.  עליהם אני לא מצטערת, לא אמרתי להם להשריץ את הילדים שלהם. וכתבתי בפייסבוק שהם עושים נזק לעדה האתיופית, שהם חולי איידס, שצריך לתת לילדים שלהם רעל עכברים. מלא שמאלנים הלשינו עליי בפייסבוק והשביתו לי אותו. ועכשיו אני לוסיה, ולוסיה זה נהיה מותג, אז כבר נשארתי".

אין תמונה

לוסיה כמעט ולא עושה הפסקות בין משפט למשפט. מהרגע ששיחת הטלפון שלנו מתחילה אני מרגישה כמו קיר באחד מעמודי הפייסבוק.

את נורא כועסת שמדברים על מבקש המקלט שנעשה בו לינץ'. למה?  
"לא צריך בכלל לדבר על האריתראי. אפשר לחשוב מי הוא? למה נתנו לו להגיע לכאן מלכתחילה? היו צריכים להרוג אותו כבר קודם.  נרצח חייל, השם יקום דמו, ומדברים על האריתראי. ואין מה להעניש את מבצעי הלינץ', הם לא היו צריכים לקחת את החוק לידיים, אבל הטעו אותם. שיתנו להם עבודות שירות, לא צריך להכניס אותם לכלא. את רוצה שאעלה לך את צ'רלי ביטון? את צ'רלי וקנין את רוצה? אין בעיה, חכי אני מחברת אותו לשיחה. הוא מעריץ של היטלר".

פייסבוק שומר אותנו מפני מעגלים חברתיים הזרים לנו. הוא בועה בה כולם חושבים כמונו. אנחנו יודעים שאם נחרוג טיפה מהגבולות המוכרים נחשף לדעות שיקוממו אותנו ויעוררנו בנו דחייה, אבל אנחנו מעדיפים שלא לעשות את זה. המציאות שלנו אלימה ורעילה מספיק. מדי פעם, כשנקרא טוקבק אלים ומלא שנאה, נתהה מי הם האנשים האלה שמרגישים כך, שמתבטאים באופן הזה.

במשך יומיים שוחחתי עם כמה מהדמויות הבולטות בשלל עמודי הפייסבוק של הימין הקיצוני, ביניהם גם קבוצות הסגורות והסודיות כמו "הרייך הרביעי", "שלטון הבג"ץ השמאלני", "הבית היהודי?" ועוד ועוד. רבים מהעמודים האלו לא תמצאו כשתקלידו את שמם בחיפוש בפייסבוק. אלו קבוצות סודיות, כשעמודו של הצל נראה כמו השראה לסבלנות וקבלת האחר לעומת המתרחש בעמודים אלה. פניתי לגולשים שפרסמו תגובות ופוסטים אלימים וגזעניים במיוחד, וביקשתי לראיין אותם. חשבתי שהעובדה שאני עיתונאית תרסן אולי את דבריהם, ושחלקם יחזרו בהם. טעיתי.

אין תמונה

"אותך נרפא. תראי איך עירית לינור נרפאה יפה"

צ'רלי וקנין מאד אוהב את גרמניה ונוסע לשם לעתים קרובות, כך הוא מעיד על עצמו. בפוסטים רבים בשלל עמודי הפייסבוק שלו הוא כותב על הבנתו את האומה הגרמנית, שברצונה לחסל את יהדות אשכנז. מצד שני הוא גם מאשים את האשכנזים בישראל שהם צאצאיהם השתולים של הנאצים, וטוען שמטרתם האמיתית היא לחסל את היהודים האמיתיים שהם יהודי המזרח. כשאני שואלת אותו על דבריו בפייסבוק הוא לא נבוך.

אין תמונה

"אני יורד מהארץ", אומר וקנין אחרי שלוסיה מעלה אותו על הקו, "לא רוצה לחיות עם האשכנזים. אני אוהב את הנאצים בגלל דבר אחד, הם ידעו מי כל החרא שנמצא פה בארץ, האשכנזים. מה שהם עשו למזרחים - מחטיפת ילדי תימן והגזזת ושזרקו אותנו לפריפריות ושדאגו לכל מזרחי שיהיה לו תיק במשטרה. אין לנו שום דבר עם האשכנזים, אנחנו לא רוצים אותם. האשכנזים ברובם הם לא יהודים, הגרמנים הצליחו להטמיע את הנאצים פה בישראל כדי למחוק אותנו. זה השמאל. הדעה שלי היא דעה של עשרות אלפים שאני מכיר באופן אישי, אז שלא תחשבי שזאת דעה של אחד שהתחרפן. אני כישראלי לא אכפת לי מהשואה, כי אין לי רגש לאשכנזים, זה לא אכפת לי ולא מעניין אותי ורובנו חושבים כך.

"כל הפוסטים שלו זה הערצה להיטלר", נכנסת לשיחה לוסיה. ואחרי שווקנין יורד מהקו אני שואלת אותה מה מקורות משפחתה. פולין, היא עונה, ומספרת שסבתה וסבה היו במחנה הריכוז ברגן בלזן ונרצחו שם.

איך את יכולה לשמוע את דבריו של צ'רלי ולהיות חברתו?
"שטויות, אני לא מתייחסת, לא מדברת איתו על זה", היא עונה ומעלה על הקו חבר אחר, סמי מרציאנו, איתו היא נראית מצולמת בתמונה משותפת תחת הכותרת "משתטחים על הקבר של רבין".

מרציאנו הוא מייסד כמה קבוצות סודיות ביניהן "שלטון הבג"ץ השמאלני". הוא בן 51, ירושלמי, עובד באחזקה, גרוש. הוא לא אוהב הומואים, שמאלנים, אשכנזים, רוסים, ערבים, פליטים וממש שונא את תל אביב. הוא מעיד על עצמו כמנהל אורח חיים חילוני, "מחלל שבת", אך בעל זיקה ליהדות ורצון להתחזק.

אין תמונה

"הומואים זה מחלת נפש. מוכח שהם פדופילים. כן, כן, יש מחקרים על זה, אם תרצי, אשלח לך. הם התחילו להסתובב עם תחתוני חוטיני במאה שערים. ראיתי בעיניים שלי. ירושלמים הם עיר הקודש עם צביון יהודי. זה לא תל הביב. תל אביב לא שייכת למדינת ישראל, היא קולוניה אנטישמית נאצית, בזויה, טמאה ועושה כל מה שאפשר נגד היהדות ונגד ערכיה. משם מתחילה כל הבעיה, אני כותב יום-יום סטטוסים בהם אני מבטא את איחולי לפצצת אטום איראנית במרכז תל אביב".

_OBJ

אבל סמי, גם אני מתל אביב, למה אתה רוצה לחסל אותי?
"הצדיקים יצליחו להימלט. בעזרת השם תל אביב תחרב כמו סדום. וסדום נחרבה בגין אותם חטאים ואף פחותים מזה. בסדום לא הלכו עם חוטיני.

גם בתל אביב אף אחד לא הולך עם חוטיני.
"
נו, באמת, יאנה, נו באמת".

"היינו בתל אביב בגן החשמל", מתערבת לוסיה, "יצאה קוקסינל, ילד עם חוטיני עשה לסמי עיניים". מרציאנו מאשר.

מדוע אתה להוט כל כך אחר הנושא הזה?
"זה נושא שמעניין אותי יותר. חד מיניות קשורה לפדופיליה וקשורה לפמיניזם ולאנטישמיות ובאופן אבסולוטי מנוגדת לחוקי היהדות".

מה הבעיה עם הפמיניזם?
"הוא טרור נשי. ואני שוביניסט גאה. אישה זה כבדהו וחשדהו. יש לי ניסיון מר עם נשים, הן התעללו בי. קצב יושב על לא עוול בכפו"._OBJ

מה היא ישראל האידיאלית עבורך?
"מדינת הלכה. הומואים להורג, סגירת כבישים בשבתות. סגירת עסקים בתל אביב בשבתות. מי שלא רוצה שיעוף לברלין, הרי כל מחנה השמאל הבטיח לרדת מהארץ, שיעופו".

ואם זהו הומו שהוא גם תלמידו של כהנא? אין הקלות?
"אין הרבה כאלה ואם יש הם לא מסתובבים עם חוטיני, אלא עם חליפות והם מתביישים בזה. אליהם אני קצת יותר סובלני".

שוב, סמי, אף אחד לא מסתובב בתל אביב עם חוטיני ברחוב.
"
די, די, אולי את גרה בקיסריה בתל אביב, לא יודע מה הולך שם אצלכם".

אחרי שאני מסבירה שקיסריה אינה בתל אביב, מרציאנו נוגח גם ברוסים. "אני יודע בוודאות, ואל תיפגעי, חלק מהרוסים הם גויים. לא אוהב אותם, יש לי בעיה איתם. הרב עובדיה יוסף קבע בזמנו ש-80 אחוז מהם גויים. את אולי לא מאמינה למה שהרב עובדיה אומר, אבל אני כן. הם גויים וגם נאצים הגיעו לפה. נאצים שהרביצו לעובדים זרים ולשחורים".

מרציאנו מתנתק ולוסיה מרגיעה: "אני נחשבת לנורמלית אצלנו". ומיד פוצחת במונולוג, "הכינוי שלי בצבא היה השטן עם העיניים הירוקות, עד היום יש לי משפטים על דברים שעשיתי לפלסטינים. היה לי צו הרחקה מחברון ושומרון. הייתי אמורה להתארח אצל ברוך מרזל".

_OBJ

"תינוקות ערבים צריך לזרוק לביוב", היא ממשיכה לפרט, "או להוציא חוק, כמו בסין שלא ישריצו כל כך הרבה. שיגבילו את זה לילד אחד. אם זה היה תלוי בי אז לזרוק אותם לים, לא לבזבז עליהם דלק על מטוס. את  המסתננים לזרוק לירדן. גם את השמאלנים לגרש מפה".

ומה איתי?
"
אותך נרפא. הנה, תראי איך עירית לינור נרפאה יפה. נקח אותך שבוע לחברון, תראי איזה אנשים טובים חיים שם. נרפא אותך".   

זמן קצר לאחר שהסתיימה שיחתנו, אל מכשיר הטלפון שלי התחילו להגיע הודעות סמס מלוסיה בהן היא מפצירה שנפגש- מרציאנו, היא ואני, במקום ציבורי, בית קפה, בשינקין. באיזה עניין? שאלתי, "לדבר על כמה נושאים חברתיים". סירבתי. שעתיים לאחר מכן הטלפון צלצל. על הקו היו הצמד לוסיה ומרציאנו. הם הודיעו שהחליטו כי בעצם לא מוכנים להתראיין, שעורך דינם אמר להם שזאת טעות, הם איימו בתביעה והביעו את חששם ממעצר וחקירה בעקבות פרסום הכתבה. "ומה עם יקום איזה שליסל חדש ויאשימו אותי בזה?", ניסה מרציאנו להטיל עליי את האחריות לפיגוע אפשרי הדומה לזה שקרה במצעד הגאווה בירושלים ביולי השנה, "לא אמרת לנו שאת שמאל קיצוני", הוא האשים אותי בחוסר הגינות כלפיו.

באותו הערב בעמוד הפייסבוק של לוסיה הופיעה התמונה שלי. לוסיה כתבה שיש להזהר מפני, שאני נחש ממבה סמולני קיצוני ושמטרתי היא 'לראיין פעילי ימין ולהוציא אותם באור הכי שחור משחור'. הקללות הרגילות לא איחרו להופיע "זונה", "ימח שמה", "זבל". אבל אז הופיע צ'רלי וקנין, מי שהכריז בשיחת הטלפון שאני אשכנזיה סוג ב', כי אני רוסיה, ופתח בדיון לגבי כישורי המיניים הנובעים מהיותי "פרוסקי". ולמרות שחלק מהמגיבים זעקו שיש לחסום אותי מיד, זרם הצעות החברות מטעמם החל להגיע. 

"האריתראים מסיחים את דעתה של המשטרה מכך שדאע"ש פולשים מהמנהרות"

בני (שביקש שלא נפרסם את שמו המלא) הוא תושב ירושלים, בן 47, אסיר לשעבר ואיש דתי. בעמוד הפייסבוק שלו הוא מציין שמקום עבודתו הנוכחי הוא 'המפקדה של בורא עולם', ושמוסד לימודיו הוא 'שערי גן עדן', אבל למעשה הכשרתו היא ב"תחום השיפוצים", תחום ממנו עשה הפסקה של שנתיים, כך לדבריו. כעת הוא מקווה לחזור לשוק העבודה, זאת כי העובדים הערבים אינם רצויים עוד בעירו. ולמרות שעירו היא ירושלים, תל אביב היא האובססיה של בני ומקור שנאתו הגדולה. פניתי אליו בעקבות תגובתו בעמוד הפייסבוק הנקרא "דרום תל אביב תחת אסון". הדיון היה כתבה בערוץ 2 בעקבות הלינץ' בהבטום זהרום, מבקש המקלט האריתראי שנרצח בתחנה המרכזית בבאר שבע. "חחחחח. צריך טיפול המראיין הזה. אז הלך סודני, אז מה קרה? שלא יבואו פה גם איתם יש לנו חשבון פתוח".

_OBJ

בני לא מצליח לבטא את המילה אריתראי ואחרי כמה ניסיונות מוותר. "הסודנים האלה צריכים לקחת בחשבון שהם נכנסים למדינה לא שלהם", הוא מסביר את הסטטוס שלו בשיחת הטלפון, "זה היה בשבילו פרס לחיות כאן. ככה הוא הרוויח עוד שנה שנתיים של חיים. הרי שם היו רוצחים אותו. בסודן".

אריתראה. אז אתה יודע שמסוכן שם?
"לא יודע. הם אומרים שמסוכן. אז כשהם באים לפה יש להם שתי אפשרויות: או לקחת בחשבון שהם ימותו כאן או ללכת לארץ אחרת. התיאוריה שלי אומרת שהם פה כזרוע של דאע"ש, להסיח את דעתם של המשטרה והצבא בזמן שדאע"ש פולשים אלינו מהמנהרות".

אז מה ההנהגה צריכה לעשות לדעתך?
"ניקוי שטח, לסגור את התריסים, להגיף את החלונות, לסלק את הצלמים והעיתונאים ולעשות ניקיון פסח. וגם אם יראו משהו בחוץ ויצעקו, לא לענות. להיכנס בית בית, כפר כפר, לעשות ככה בכל מקום בארץ, במיוחד בכפרים סביב ירושלמים".

ואז יהיה שקט בארץ?
"רק לאיזה עשר שנים. השקט זה רק אחרי הגאולה. והיא צריכה להגיע ממש עכשיו. ימותו ארבעה מיליארד בני אדם. מתוך השני מיליארד יישארו קומץ קטן של יהודים שהם בני מלך, יהלומים. הגויים יהיו עבדים של היהודים. כל יהודי יהיו לו 2800 עבדים. כמו בתנ"ך. גם אינטרנט לא יהיה ולא חשמל".

יהיו שפחות?
"וודאי, לנשים יהודיות יהיו שפחות, לגברים, עבדים. הפמיניסטיות לא ישארו. הכל יהיה כמו בתנ"ך ונחיה לפי הוראות החיים שלו. האדמה תבלע רבים. וירושלמים תהיה עיר אחת גדולה מירדן ועד תל אביב. תל אביב תחרב, כמובן. וכל כדור הארץ יהיה ישראל. גם חיפה תחרב".

מה יהיה איתי? אני בתל אביב. מפחיד.
"
את תבואי לירושלים".

אבל אני לא אוהבת את ירושלים.
"
לא תהיה לך ברירה. משם למדבר. את בטח גם לא אוהבת את המדבר".

אני אוהבת מזג אוויר קריר. אולי עדיף לברוח להר מירון?
"אבל זה קרוב לחיפה, אי אפשר. רק ירושלים".

"אני לא כועס עליך, כי את חיה בטעות"

"אני מברך אותך שיבוא לך איזה ילד ערבי חמוד עם סכין ואז תתחילי לדבר סינית", איחל יוסי, צעיר בן 23, חובש כיפה גם הוא מ"תחום השיפוצים", לכתבת המשטרה הדס שטייף. זה קרה בעמוד הפייסבוק של איתמר בן גביר, אשר שיתף ציוץ של שטייף בו נכתב: "הקלות בה שוטרים ואזרחים יורים במחבלים מדאיגה. הם באים לרצוח אבל רובם ילדים. חייבים להרגיע ולהרגע. זה גולש גם לתחום הפלילי. מרגיש רע. מדאיג".

_OBJ

אתה באמת מאחל להדס שטייף דבר כזה?
"היא אומרת שאם רואים ילד עם סכין שרץ לדקור מישהו לא צריך לעשות כלום, כי הוא ילד, אז אני אומר הלוואי ויום אחד יבוא לה ערבי בן 13 עם סכין ובסמטה חשוכה".

זה מה שאתה מאחל לה?
"אני לא מאחל לה את זה. אבל אשמח אם היא תהיי בסיטואציה הזאת".

יוסי "לא מבסוט", כדבריו, מהלינץ' שנעשה בהבטום זהרום, אבל רואה בו טעות תמימה של אזרחים במלחמה. בכלל, הוא לא רואה סרטונים אלימים, גם אם מדובר בדעאש המוציאים להורג מוסלמים. "ככה אנחנו, העם היהודי, רחמנים", הוא אומר בנחת, "אבל ברור שכואב לי הרבה יותר אם יהודי נהרג. כל היהודים הם אחים, אפילו השמאלנים".

"אפילו השמאלנים?", אני מופתעת וחשה הקלה קטנה.

"מה זה אחים?! שילכו לעזה, שילכו לאלה שהם מרחמים עליהם. אם הם משחקים אותה גברים, אז שילכו, להקים שם מדינה. במקום המסריח. למה הם רק מדברים. תגידי, את שמאלנית? את רוסיה? את יהודיה? את נשואה? לערבי? ליהודי? אני לא כועס עליך, כי את חיה בטעות. יכול להיות שאת תביני שאת חיה בטעות בסופו של דבר. אני יכול להראות לך את הדרך. האיי קיו שלי בשמים, אני חושב ארבע צעדים קדימה, את תהיי כמו העוזרת שלי, אני איש מקצוע, לא תתווכחי איתי, כי אני מבין יותר".

רגע, לפני השיעור, מה הפתרון שלך?
"להעיף את כולם, אחד אחד, אין אמונה בגויים, רק אנחנו. אנחנו לא דוקרים".

אבל הנה, היה מקרה של מחבל יהודי שדקר יהודי, כי חשב שהוא ערבי.
"
מה פתאום, לא היה".

היה. תבדוק באינטרנט.
"
מה פתאום, אני לא בודק, זה לא היה. לא מאמין לך ואל תוציאי אותי מגעיל בכתבה. אני אדם מוסרי".

מלוסיה בן יוסף וסמי מרציאנו נמסר בתגובה: "דברינו הוצאו מהקשרם וצוטטו חלקים שנחזים להיות קשים ובעייתיים, זאת מתוך ראיון מוקלט שנערך דקות ארוכות בהן גם הבענו רצון וכמיהה להתנהלות נורמטיבית ותקינה כמתחייב במדינה דמוקרטית, אנו תקווה כי ידע הקורא לזהות שהדברים נאמרו מדם ליבנו ולא חלילה מתוך רצון להתסיס, אנו כאזרחים שומרי חוק מתנערים מכל התנהלות שאינה חוקית ומה שנאמר נאמר כביטוי אולי לא ראוי על פניו, ועל כך אנו מצרים. אנו תמיד נעמוד לצד הדמוקרטיה וערכיה וככאלה מצפים לקבל הכרה ולחופש ביטוי, ללא הצגתנו כפי שאנו מוצגים בכתבה זו".
 

 

לכל כתבות המגזין