ווייז היתה יכולה להיות שלי. לא צוחק. שנתיים שלוש לפני שווייז בכלל קמה, השקפתי על נתיבי איילון בפוזה של מינימום הרצל, וחשבתי, בכל המכוניות האלה יש טלפונים סלולריים עכשיו. וכל האנטנות כאן לצד הכביש יודעות מתי טלפון אחד עובר מאנטנה לאנטנה. זה אומר שהרשת הסלולרית יודעת מה קורה בכביש. מישהו צריך לעשות משהו עם המידע הזה.

אז נכון שמכאן ועד לתבוע מניות מאהוד שבתאי, נעם ברדין וכל החבר'ה עם המיליונים - יש אולי קמצוץ של יומרה. כי מה כבר הם עשו, לקחו את הרעיון שלי, הדביקו לו לוגו בצבע תכלת ועשו מיליארד דולר? כך או כך, אני התאוששתי מהמכה, ומאז חשבתי על עוד מלא רעיונות שאנשים אחרים יישמו ועשו מהם מכות יפות. חשבתי גם על הרבה רעיונות שאף אחד לא יישם, ואולי מוטב שכך.

WAZE (צילום: רועי ברקוביץ')
צילום: רועי ברקוביץ'

חולים על תחבורה

יש לנו קטע עם תחבורה, כבישים, תזוזה. אין ויכוח שהאפליקציה הכי שווה בישראל, נכון לעכשיו, קשורה בתחבורה. אפשר רק להתווכח האם מדובר בווייז, מוביט או גט-טקסי. על מה אי אפשר להתווכח? שההצלחה של האפליקציות האלה קשורה ביחס הפוך לאיכות התחבורה שבחוץ. אתה מסתכל על הכביש, אומר לעצמך, חייבת להיות דרך לצלוח את הגיהינום הזה טוב יותר. חייבת להיות דרך לדעת מתי האוטובוס מגיע לתחנה. חייבת להיות אפשרות ליצור מסלול יעיל, קצר וזול שמשלב אמצעי תחבורה מכמה חברות. למה המדינה לא נותנת את השירות הזה? האמת שהיא ניסתה, אבל מוביט השיגה אותה. אפשר גם לשאול למה המדינה לא מציעה אפליקציה של קאר-פול, שתחסוך מקום על הכביש, כסף וזיהום אוויר. גם כאן, אתם יודעים, אובר ניסתה להביא את זה לישראל, שר התחבורה אמר "על גופתי. נהגי המוניות קודם", משרד האוצר דווקא מתעניין, והמשרד לאיכות הסביבה דווקא מתכוון להשיק אפליקציה כזו לעובדי הממשלה.

מאז היו לי עוד המון רעיונות תחבורתיים, אבל הנה רעיון אחר שבזבזתי עליו הרבה זמן בימים האחרונים: אני רוצה להתקין אפליקציה שהיא מצלמת וידיאו, שגם מצלמת ומקליטה במצלמה הקדמית, גם מציגה את התמונה על המסך (מוניטור), וגם גוללת על גבי אותו מסך טקסט לקריאה שהכנתי מראש. תכל'ס – טלפרומפטר עם מצלמה. משהו שאתה יכול להיישיר אליו מבט ולהקריא לעולם בפרצוף נונשלנטי של אדם שממציא את הטקסט על המקום. אתם יודעים, ההצגה הבסיסית של כל מגיש טלוויזיה.

חשבתי, יוטיוב, וידיאו, אינסטגרם, כולם מצטלמים והופכים לכוכבים, בטוח יהיו המון אפליקציות כאלה. לעזאזל, יש יותר ממיליון אפליקציות בכל חנות אפליקציות שמכבדת את עצמה. אז זהו שלא. יש רק אחת, שהיא גם בתשלום וגם מקולקלת. אל תשאלו איך אני יודע את זה, בואו נגיד שיצאתי שוב סאקר בפעם השנייה בטור הזה. אבל אלו גם חדשות טובות – כי אם אני מוכן לשלם, זה אומר שיש עוד אנשים שמוכנים. ואם יש הרבה אנשים שעדיין מוכנים לשלם על אפליקציה שעוד לא קיימת, זה אומר שעדיין יש מקום לחדשנות ולאפליקציות שאף אחד לא פיתח.

391 רעיונות

זה מה שקיבלנו נכון לעכשיו בתחרות סטאר-אפ שלנו. אם גם לכם יש רעיון, אתם יודעים מה לעשות. ההזדמנות "לעשות מכה" קיימת, גם אם באחוזים קטנים, אבל דוגרי, הרבה יותר מעניין להשפיע על חיים של אנשים. לעזור להם ביומיום. כשניסיתי למחוק אפליקציות מהטלפונים של כמה אנשים מוכרים, גיליתי שזה מכניס אותם לחרדות.  גם המשאל הקטן שאנחנו עורכים פה, לבדוק מי האפליקציה הישראלית הכי שווה, מעשר האפליקציות הישראליות, הוכיח את אותה המסקנה. התפתח שם קרב תזזיתי, כל שעתיים אפליקציה אחרת קופצת למעלה. בהתחלה זו היתה גט-טקסי, אבל ווייז עקפה בקלילות – רק כדי להפסיד לפייסטיון שבאה משום מקום, ושאחרי כמה שעות הובסה על-ידי מוביט. גם הטוקבקים מוכיחים את זה. אנחנו נורא מעריכים את מי שעוזר לנו. כסף זה חשוב מאוד, אבל לעזור לחבר, או למיליונים בכל העולם – כל מחקר יראה לכם, שזה הרבה יותר מתגמל. 

>> לכל הטורים של דרור גלוברמן