"מה חיפשנו ב-2014? תקווה, יותר מפחד". המוסיקה ברקע נבחרה כנראה מתוך תיקיית "מצגות השראה, אופטימיות ומוטיבציה". פרסי נובל ושיאים ספורטיביים מתערסלים בסלואו-מושן סוחט דמעות. תינוקות עושים דברים מתוקים, חירשים בוכים כשהם שומעים בפעם הראשונה בחייהם בזכות מכשור חדיש, נכים שחזרו ללכת, נחיתה על כוכב שביט, ג'ואן ריברס ורובין וויליאמס מתערבבים עם הנשיא אובמה שמכריז על מלחמה עולמית באבולה, וקריצה שובבה עם ניקי מינאז' ומיילי סיירוס.

כן?

זה מה שחיפשתם השנה? זו האנושות ב-2014?

חרטא.

אתם חיפשתם חן טל.

איפה הציצים

בואו נדייק: השחקנית ג'ניפר לורנס היא האישיות שזכתה להכי הרבה חיפושים בעולם. גוגל לא מוסרת מספרים, אבל כן מראה גרפים ותאריכים. לורנס קפצה לראש טבלת המחופשים העולמית בשבוע אחד בסוף אוגוסט. לא יצא בו סרט בסדרת "משחקי הרעב", אבל תמונות עירום שלה, שנגנבו מחשבון האפל שלה - דווקא כן. לרוע מזלה, לורנס היתה השם הכי לוהט בפרשה הזאת, ושמה כיכב בכל הכותרות מסביב לעולם ושלח מאות מיליונים, כנראה, לחפש את השדיים החשופים שלה ברשת. גוגל היתה צריכה לפתוח את סרטון סיכום 2014 שלה עם החזה החשוף של לורנס, אבל משום מה הוא נעלם. גם היא עצמה נעלמה מהסרטון. אגב, גם אישיות מספר 2 בראש רשימת בני האדם המבוקשים ביותר באינטרנט העולמי, קים קרדשיאן, נעלמה מהמצגת המחמיאה. אולי זה קשור לעובדה שמה שהביא אותה למעמד המכובד הוא הקפיצה בגרף החיפושים שלה דווקא בשבוע השני של נובמבר, שבו שוחררה תמונת הישבן המפואר והחזה החשוף שלה? אין לדעת.

מי שכן מופיע בסרטון, אגב, הוא השחקן רובין וויליאמס, שהלך השנה לעולמו. כשמנסים להשוות בין נתוני החיפוש של ג'ניפר לורנס, קים קרדשיאן ורובין וויליאמס, מודיעה גוגל שנתוני החיפוש של הליצן העצוב כל כך נמוכים, שאי אפשר להשוות אותם בכלל לשתי אימפריות הערטול. אבל העיקר שהוא כן הגיע לסרטון של גוגל.

גם ישראל זכתה למכבסת נתונים כזו, גם בלי סרטון. לצד "איך מרזים בבטן" ברשימת ה"איך עושים דברים" ו"אסי דיין" ברשימת האנשים שאיבדנו השנה, האישיות שחיפשנו הכי הרבה היא חן טל. אכן, חן טל שברה את האינטרנט: עכשיו זה רשמי. אבל מישהו זוכר למה? זה משנה בכלל? חן טל התייצבה בראש חיפושי האינטרנט ל-2014. עכשיו היא הוכתרה רשמית, ללא עוד סלב מן המניין, אלא סלב-על. לפני ג'ניפר לורנס, אגב.

סרטן או שדיים?

אבל לא צייקן נרגן כמוני יסתפק בנתון היבש הזה. אז חפרתי עוד טיפה לתוך גוגל, כדי לחפש את הנקודות המרכזיות בחייה של החנטל, שהשיאו אותה לצמרת הסלבייה המקומית. מה אנחנו זוכרים? כמובן, את החיקוי שלה לקים קרדשיאן – אם קרדשיאן חושפת חזה, גם חנטל יכולה. השדיים החשופים שלחו לא מעט ישראלים לחפש אותם בגוגל – אבל הם עדיין לא שיא קריירת הגוגל של חנטל ב-2014. החזה שלה הניב כשליש מהחיפושים שהביאה פרשה אחרת שהתרחשה לפני אלפי שנים, בינואר 2014 – גניבת סיפור מחלת הסרטן מבלוגרית. זוכרים? הסיפור ההוא היה בעצם נקודת השיא של החנטל בכל השנה.

אז מה יש לנו כאן? בחורה שגנבה סיפור של ילדה כדי לעורר הזדהות, ופעם שנייה חשפה שדיים. תבחרו איזו מהשתיים היא סיבה משמעותית יותר לגאווה ציבורית. בעיני גוגל, העניין הוא המספרים. את 2015 נתחיל עכשיו עם זכר החן-טל בראש הרשימה. אל תתפלאו אם ב-2015 תמצאו אותה באיזה פאנל פוליטי, או עם טור אישי בתחילת המוסף.

אמריקה מרימה ידיים

לפני שבועיים כתבתי כאן, שהוליווד לא תשכח את השיעור שקיבלה מצפון קוריאה. לא חשבתי שזה ייקח שבועיים, והסרט The Interview ("ראיון סוף") ייגנז כולו מאימת הצפון קוריאנים. אמריקה הגדולה לא מוכנה להילחם על חופש הביטוי שלה. אולמי קולנוע נבהלים מאיום של האקרים חסרי זהות, שאף אחד לא יודע מה עומד מאחורי האיום שלהם ואם הם בכלל יכולים לממש אותו. סוני גונזת סרט פארודיה על שליט של חור עני בקצה העולם. כל ארצות הברית, על צבאה וטייסיה, על נושאות מטוסיה ונחתיה, לא יכולה לשמור על חופש הביטוי על שטחה. ותודה לאינטרנט. ארצות הברית חשבה שבעזרתו היא תייצא לעולם חופש. מסתבר שהוא הכניס לשטחה טרור והשתקה.

The Interview
ג'יימס פרנקו וסת' רוגן, מתוך הסרט הגנוז "ראיון סוף"