1. לשלוח מייל או סמס לאדם שאתם מרכלים עליו
כשדעתנו מוסחת, מה שקורה רוב הזמן, טבעי שנשלח את הסמס למי שאנחנו מדברים עליו במקום לזה שאליו הוא מיועד. כשהסמס הזה כולל טינופים חסרי מעצורים, כפי הנראה הרווחנו ביושר את דפיקות הלב המואצות והזיעה הקרה. אמנם לרוב יתברר שהסמס מוען לאדם הנכון, אבל אלו עדיין היו כמה שניות של אימה. אגב, תמיד עדיף להיות האדם שמקבל את המייל בטעות, זה שמגלה לפתע וללא הכנה מה באמת חושבים עליו. זה משפיל, מזכך ומלווה בתחושת עליונות מוסרית למרות שבינינו, אתה נוהג לעשות בדיוק את אותו הדבר לאחרים.

2. לשלוח תמונה לא הולמת לאדם הלא נכון
כפי הנראה בעיה של אנשים בשנות העשרים לחייהם, כי כשמגיעים לגיל שלושים כבר יודעים שבכל הנוגע לסלפי עירום, אין דבר כזה אדם שהוא כן נכון. ובכל זאת, שליחת תמונות נועזות בסדר חרדה עולה: אקס, אקס נקמן, אנס סדרתי, אבא.

אין תמונה
שלח אל: סבתא

3. חרדות בריאותיות בגלל גוגל
כי כל התסמינים מובילים לסרטן. גיגלתם "שיעול קל אצל תינוק"? שעה אחרי זה אתם כבר צורחים במיון ילדים שהילד עם בצקת בריאה שמאל. חיפשתם "כאב ראש מתמשך" במקום סתם לכבות את החימום? סביר להניח שכעבור דקה אתם כבר משוטטים בקבצים של הדמיות MRI ומקווים שהגידול שלכם שפיר ולא ממוקם מעל עצב קריטי לתפקודי שפה. בעולם ללא מנועי חיפוש, כל מה שלא כולל דימום מעורק ראשי או גפה נמקה היה יכול להיפתר על ידי אדוויל. אבל מאחר וכבר גיגלתם "תחושת נימול", כנראה שזאת טרשת נפוצה. היו שלום.

4. להכנס בטעות למעברון פרסומי באפליקציה
הצילו! לחצנו בטעות על הפרסומת ולא על האיקס הקטן שלמעלה בצד ועכשיו אנחנו לכודים לנצח ביקום מקביל שכולו מבצעים  משתלמים על יינות סלקטד! אין ברירה, נאלץ לנער את המסך, לאתחל את האייפון ולהעלותו באש.

5. לכתוב בקאפס לוק
GFAHU KFU ,ZFRU NV VEKS,O CSEV UJMH VTJRUBU, ACVI KT YRJ,O KVCHY CNXL/ TH;

6. חרדת הספוילרים
תחושת הנגזלות והעלבון שהסתובבנו איתה אחרי שגילו לנו שראשו של נד סטארק נערף בפרק ההוא של "משחקי הכס", היא כל מה שמפגר בצרות העולם הראשון. כי אם הסרט טוב מספיק, נהנה ממנו גם אם נדע שברוס וויליס היה מת לכל אורכו. אם הסדרה חשובה לנו מספיק, נדאג לראות את הפרק בזמן. בואו נתקדם כבני אדם וכחברה ונפסיק לתת לגיטימציה לאכילת הראש הזאת.

7. להתמודד עם שקופית ה"לנתק ולחבר" ביס/הוט
הרגע הזה שבו הטלוויזיה שלנו, בניגוד לכל אינסטינקט אנושי, דורשת מאיתנו להיות אקטיביים. נכון שזה בסך הכל להוציא ולחבר כבל, אבל רובנו ניגשים למלאכה בקלילות של חבלן משטרתי אל מול חיווטי פצצה. כי ברור שאם ננתק משהו לא נכון יימחק לנו כל המקס או שנתחשמל למוות או האופציה המאיימת מכולן: נאלץ לדבר עם נציג שירות.

חרדות בעולם המודרני
טוב מותי

8. לחטוף לינצ'טרנט
אין באמת דרך להמנע מלינצ'טרנט. כלומר, אין ספק שלא להטריד מינית או להתעלל בחתול או להיות גזענים יכול לעזור, אבל סביר להניח שמתישהו, איפשהו ברשת, תצליח לעצבן מישהו גם אם לא עשית אף אחד מהדברים האלו. אז כשהנוטיפיקציות נערמות, ההשחרות מתרבות ודפיקות הלב מאיצות, נסו לנשום, לקוות לנפילת פייסבוק (ע"ע) ולזכור שתמיד יכול להיות יותר גרוע. כלומר, לפחות כבר אין "סטטוסים מצייצים".

9. לעקוב אחרי האקס בפייסבוק ולבקש ממנו חברות בטעות
כי הדבר הכי גרוע בעולם זה שמישהו יחשוב שאתה מתעניין בו. אז מה אם אתה באמת, לא תכננת לתת לו את הסיפוק שבידיעה. אגב, תשתדלו לא לאבד עשתונות ולבטל את בקשת החברות שנייה אחרי זה, כי הנוטיפיקציה נשארת וסתם יצאתם לוזרים.

10. לסנן מישהו כשאתה ברחוב ולפחד שהוא רואה אותך
להביט בתזזיתיות לצדדים, להשקיף אל מעבר לכביש ולתצפת אל החלונות הסמוכים. לתת לצלצול לגווע ולהישאר עם החשש שתוך מספר שניות תותקף בחיבוק חברי וצווחת "סיננת, אה? יא זב זבל".

11. לקנות דברים מביכים בסופרפארם
אחרי לידה ומתמודדת עם טחור? אחרי סטוץ וזקוקה לפוסטינור? תהני בתור לתרופות ללא מרשם שבאורח פלאי כולל לפחות שלושה אנשים שאת מכירה ושונאת, חמודה.

12. נפילה משותפת של פייסבוק ואינסטגרם
וההבנה הפתאומית שאנחנו בודדים בעולם ושהחיים שלנו ריקים.

13. לפגוש את הפסיכולוג בבית קפה
אנא, הישאר לנצח במרחב הבטוח שיכול להכיל את מערכת היחסים המורכבת שלנו.

14. שאביב הורביץ יכניס אותך לטור שלו
אמנם רלבנטי בעיקר לאנשי תקשורת אבל סביר להניח שיקרה מתישהו, כפי הנראה לאחר דיאלוג כזה: "אז הורביץ", אמר הקונספירטור בסרקסטיות.
"מה?" עניתי לו בחשש.
"כרגיל, אתה פחדן מערכתי", נהם הקוספירטור בזעם.
"אבל למה?" הגבתי בתמיהה.
"כי זה מי שאתה", ענה הקוספירטור בלעג.
"אבל מדוע אתה אומר את זה?" השבתי בפליאה.
"כי אם היית עיתונאי אמיץ..." מלמל הקוספירטור בהתרסה.
"אז? אז?" האצתי בו בתחינה.
"היית מזכיר גם את מאקו בתחקיריך העבשים", הטיח הקונספירטור בבוז.

15. לגלות שיש קבוצת וואטסאפ של כל החברים שאתה לא נמצא בה
הקטע הזה שעמוק בלב אתה מפחד שאף אחד לא אוהב אותך? אז זה נכון.

16. שתעלה בגוגל בהקשרים מביכים
כי איפשהו ברשת יש תמונה שלך על מדים עם שלושים קילו יותר וגווני סאן אין, שמשתלבת בול עם התפרצות הזעם הקטנה באיזה פורום נשכח ושיר האהבה המביך שהעלית ב"במה חדשה" בכיתה ט'. לא משנה כמה תשתנה, תתפתח ותלמד להעמיד פנים שאתה מישהו אחר, גוגל הוא חבר הילדות הפדחן שתמיד יוציא אותך אפס.

17. שההורים יגיבו לך בפייסבוק
בין אם זו גאווה מוגזמת, הטפת מוסר או פאסיב אגרסיב שגרתי, עדיף לחנך אותם לשמור הכל לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. או לחילופין, לאנפרנד ולנתק איתם קשר לנצח.

18. שכולם ישמעו את המוזיקה שלך באוטובוס כי האוזניות לא היו מחוברות טוב
כי עם כל הכבוד לאלבום החדש של ביורק שאתה משקר שהורדת ושהוא מדהים, ברור שבאוזניות במונית שירות אתה בריפיט על קייטי פרי.

חרדות בעולם המודרני (צילום: Dave and Les Jacobs/Kolostock, GettyImages IL)
פלייליסט האחיות יוספי | צילום: Dave and Les Jacobs/Kolostock, GettyImages IL

19. להתעסק בסלולרי בישיבה ולפתוח בטעות משהו עם סאונד
ניסיון להשתיק את הצליל תמיד ייגרר להתפתלויות חסרות קואורדינציה וחן מול כולם, ועלול להסתיים בהטחת האייפון בזעם על הרצפה. אבל זה בסדר, תמשיכו להעלות לאינסטגרם קטעי וידאו חדשניים וחשובים של התינוק שלכם ממלמל דברים חסרי פשר.

20. להתקשר בטעות למישהו
במיוחד אם חשבת שניתקת בזמן ואחרי חמש דקות הוא חוזר אליך. דגש על אקס, אויב מושבע, קרוב מנג'ס, רופא משפחה ואדם שרשום לך בסלולרי תחת "ארז תלתלים" ואין לך מושג מאיפה אתם מכירים.  

21. שימחקו כל ההקלטות ביס מקס, כל התמונות באייפון וכל השיחות בוואטסאפ
אלוהים, מה כבר יישאר לנו בחיים?

22. שפייסבוק יזהה תמונה שלך וישאל אם לתייג
נכון שברגיל אנחנו מעלים שש סלפי ביום פלוס תמונות של הילד, מתייגים את הרחוב בו אנחנו גרים, מתעדים את כל מה שאנחנו אוכלים ומפזרים את פרטי כרטיס האשראי שלנו בכל אתר קניות מפוקפק. זה לא יפחית מהפליאה והאימה שנחוש ברגע שפייסבוק יזהה תמונה שלנו, או יציע לנו מבצע על התחבושות ההגייניות הספציפיות שרכשנו יום לפני. הו לא, פתאום נילחץ משלל תרחישי מד"ב אפוקליפטיים על עולם חשוף ומעקבים ממשלתיים, או סתם נוצף תוגה על מותה של הפרטיות.

23. החרדה מלהיות לא מעודכן
לא ראיתם את הסרטון החדש של בנט? ושל מרצ? ואת המם שעשו עליו? ואת המם שעשו על המם? עשרים דקות אתה לא בפיד ונותנים לך להרגיש כאילו ישבת שנה במערה. ואולי זה בסדר לא לדעת שאלי אוחנה הצטרף לבית היהודי אם אתה ההורים שלך, אבל כאדם צעיר ומחובר אין לך את הפריבילגיה להיות מופתע מכלום. תת ז'אנר: הלחץ המופעל עליך להיות הראשון שמדווח על אישיות מפורסמת שמתה.

 

24. הפחד שתיגמר לנו הבטרייה באייפון
כלומר, שתיגמר הבטרייה ולא יהיה לנו מטען בתיק. או אם להיות ספציפיים - שתיגמר לנו הבטרייה ולא יהיה לנו מטען בתיק ובדיוק באותו היום יאנסו אותנו בדרך הביתה ולא נוכל להתקשר לאף אחד. או אם להיות כלליים עם שמץ של דרמטיות - אם תיגמר לנו הבטרייה בטלפון, העולם ימשיך להתרחש בלעדינו וזה הכי קרוב ללמות.

חרדות בעולם המודרני
מוות

25. כשהמחשב מאיים שעוד 4 דקות הוא מאתחל את עצמו לטובת כל מיני שינויים שבכלל לא רצינו
ואז גם סופר לנו את השניות לאחור בשביל להלחיץ.

26. ללכת ברחוב עם חבילה ענקית של נייר טואלט
כן, כל מי שעובר מולכם ברחוב מדמיין אתכם מחרבנים עכשיו.

חרדות בעולם המודרני (צילום: טינקסטוק)
הצטננתי קשות אבל ממש | צילום: טינקסטוק

27. חרדת השקילה המאורגנת
מבטי המשטמה של יוכי משומרי משקל (או חלי ממן מחלי ממן) כשהיא והפרצוף השיפוטי שלה מבשרים לך ששוב דבית, הם מסוג הדברים שיגמרו לך את הבוקר. ומצד שני, הפחד מלאכזב זר מוחלט הוא גם המנוע המוכח והיעיל ביותר להרזיה.

28. שתהפוך לויראלי בקטע רע
תת סוגה של הלינצ'טרנט, כי אם יש משהו יותר גרוע משהמון אנשים יכעסו עליך זה שהמון אנשים ילעגו לך. ואמנם תקבל את זה בברכה כשזה קורה עם הסרטון שלך או של חתולך רוכבים על רומבה, עם מם פוליטי מצחיק שהעלית או עם תלונה צרכנית מנג'סת שהיית חייב לפרוק, אבל בעולמנו מרושת המצלמות יש יותר סיכוי שזה יקרה עם מתיחה מביכה, נפילה באזור הומה או התמוטטות עצבים פומבית. 

29. לאכול מנה לפני שהספקת לצלם
הו לא, עכשיו אף אחד לא ידע שאתה נוהג לבלות במקומות עדכניים בעודך מוקף באנשים שאוהבים אותך. תגובה היסטרית: לצלם את הצלחת הריקה ולהעלות בכל זאת. אל.

לכל כתבות המגזין