כשהתחלנו לצלם את הסרט ששידרנו השבוע, "עולם ללא תאונות", חשבתי שכל העולם רוצה לשים מקלות בגלגלים של המכוניות האוטונומיות. חברות הרכב, והדלק, והביטוח, והליסינג, ההסעות והמוניות והממשלה. ליותר מדי אנשים נוח שהמצב כמו שהוא – בעיקר אלה שהמחירים האדירים של המצב התחבורתי הנוכחי העגום מתגלגלים אליהם לכיס. ביטוחים מטורפים, מיסוי על המכוניות והדלק והדרכים, מאות אלפי מכוניות שנרכשות במאות אלפי שקלים כל שנה. עכשיו, אחרי ששידרנו, אני כבר לא בטוח ברשימה הזאת, על כל פנים לא בסדר שלה. אני חושש שמי שנמצאים בראש רשימת המתנגדים לרכב האוטונומי, הם אלה שאמורים ליהנות ממנו הכי הרבה: אנחנו.

בגדול, מכונית ללא נהג זה משהו שכולנו אמורים לרצות ובדחיפות. המחשבים נוהגים כמעט ללא טעויות. אנחנו נהיה חופשיים לישון או לעבוד. בתרחיש הכי הכי אופטימי, מכוניות אוטונומיות שינועו כאן בעשור הקרוב יפתרו עוד המון בעיות. אם נסכים לחלוק אותן בינינו (שירות הסעות ללא נהג), נוכל לצמצם דרמטית את הצפיפות, הזיהום והפקקים – אפילו לחצי או פחות. לא תהיה סיבה לחנות בתוך העיר. וכל זה יכול להיות הרבה יותר זול מלקנות מכונית. הטכנולוגיה כבר מוכנה – ובכל זאת, זה לא יקרה בקרוב.

למות בכביש בלי סיבה

אנשים ימשיכו למות בכבישים ללא צורך, כי אנחנו בטוחים שהזכות להטיס גוש מתכת ששוקל טון במהירות גבוהה היא זכות יסוד. הרחובות ימשיכו להיות צפופים במכוניות נוסעות וחונות, רועשים ומזוהמים יותר – רק כי אנחנו משוכנעים שכל אדם נורמלי חייב חדר פרטי ומחסן נייד בכביש, ושלחלוק אותו עם זרים זו פגיעה מטורפת באיכות החיים.

אנשים, רבים מהם ממין זכר, בטוחים שההוכחה לחוכמתם ולאינסטינקטים החייתיים המדהימים שלהם נמצאת בהתנהגות שלהם בכביש. מגיבים כהרף עין, מזהים שההוא עומד לחתוך מסלול ומספיקים בדיוק לפני הרמזור אדום. גבר, אתה ממש צ'יטה. זה כמובן בולשיט גמור. תוכנות כבר נוהגות לא פחות טוב והרבה יותר בטוח מאיתנו. העיוות הוא שכל תאונה שהרכב האוטונומי עושה מזעזעת אנשים ומפחידה אותם מהעתיד הנוראי שאנחנו הולכים אליו. זה שבני אדם עושים פי כמה וכמה יותר תאונות והרוגים (ביחס למספר כלי הרכב ולנסועה כמובן) – מזה אף אחד לא מתרגש.

אנשים ימשיכו למות בתאונות גם כי המכונית ללא נהג תייתר המון משרות. אלה לא רק האנשים שמתפרנסים מנהיגה אנושית – נהגים מקצועיים במשאיות, אוטובוסים ומוניות – אלא גם המון מעגלי תעסוקה מסביבם. והאנשים האלה יכולים להצביע בקלפי. מכונית ללא נהג, קצת פחות.

פיצוץ סופני

ויכול להיות בכלל, שהמכונית האוטונומית דווקא תפוצץ לנו את הכבישים בעומס סופני במקום לפנות אותם. כי אנשים יגידו לעצמם: "איזה יופי, אני לא צריך להביא את הבת שלי בת ה-12 לחוגים, כי המכונית ללא נהג מביאה אותה. נקנה לה אחת. ולאח שלה. וגם לסבתא". במלים אחרות, ברגע שרישיון נהיגה ותשומת לב לא יהיו דרושים יותר לשימוש ברכב פרטי, הדרכים יסתמו כללית. לדברי אריאל נוימן, חוקר ישראלי במעבדת המדיה של אוניברסיטת MIT בבוסטון, זו עבודה שהממשלה צריכה לעשות כבר עכשיו – לדאוג לכך שמכונית אוטונומית פרטית תהיה עניין יקר מאוד ולא משתלם, אבל נסיעה במכונית משותפת – תעלה שקלים ספורים.

עד שנגיע לאוטונומיה מלאה יעברו עוד שנים רבות, חלקן מיותרות, רק כי אנחנו לא מספיק גמישים מחשבתית. אנשים ובינה מלאכותית ינהגו במקביל בכבישים, לפעמים יחלקו מטלות באותה מכונית ממש. חלק מזה כבר קורה היום, שזה נהדר. אבל אחרי שחברות הרכב, הדלק והביטוח כבר הבינו, עכשיו תורנו להפנים שבשנים הקרובות נהיגה לא תהיה חלק מהיומיום, אם בכלל. ושזה יעשה לנו רק טוב.