יש לי הודעה: אני מתכוון להצטרף אל מרק צוקרברג ולהיענות לקריאה שלו למיליארדרים בכל העולם. גם אני אתרום כמעט את כל הכסף שאני עומד להרוויח. יש מצב שאתרום אפילו יותר מ-45 מיליארד הדולר של צוקרברג. כמוהו, גם אני מתכוון לשמור לי רק את 450 מיליון הדולר הראשונים שארוויח, ומשם והלאה, כל דולר, כל סנט, 50 מיליארד או 100 מיליארד – מוקדש לקידום האנושות. ואל תגידו לי שאין הבדל בין בנאדם עם 450 מיליון ובנאדם עם 45 מיליארד. אצלנו מבדילים מיד בין ה"טחונים" וה"דחוסים". רואים את זה מיד בבגדים. 

לא שאני רוצה לזלזל במכתב המרגש של ד"ר פרסיליה צ'אן ומרק צוקרברג לבת מקס. למרות שקצת מוזר להודיע לעולם שקראתם לה מקס, ובאותו מכתב לקצץ לה 99% מהמקס. אני לא יודע מה המוטיבציה הנפשית הפנימית של צוקרברג לכל התרומות הנכבדות שלו, וזו ממש לא הראשונה. אין ויכוח: הוא מרים את העיניים מעבר לפייסבוק ורואה מטרות אנושיות נשגבות, כמו חינוך ומלחמה במחלות. האנשים שעומדים לפניו בדירוג המיליארדרים העולמי, ביל גייטס ווורן באפט, הראו לו את הדרך, והוא עקף אותם. 

Priscilla and I are so happy to welcome our daughter Max into this world!For her birth, we wrote a letter to her about...

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, December 1, 2015

30 דולר לכל משתמש פייסבוק

לפני חמש עשרה שנים, ביל גייטס היה אחד האנשים השנואים בעולם. מיקרוסופט והוא אישית סימלו את הדורסנות הקפיטליסטית במלוא רשעותה. היום זו פייסבוק, שלא דורסת מתחרים, אלא את הפרטיות שלנו, וכופה עלינו מרחב ציבורי שאת החוקים שלו היא קובעת: הקיצוני בולט, הצעקן שולט. בעיני, לא מפתיע שצוקרברג הולך בעקבות גייטס. יש לו כמה עניינים לסדר – החוצה כלפי העולם – אבל אולי גם פנימה, לעצמו.

הבשורה של גייטס: מצואה למים (צילום: חדשות 2)
גייטס באחד המיזמים הפילנתרופים: ליצור מים מצואה | צילום: חדשות 2

חוץ מלנצל חתולים ותינוקות כדי לחבר בין אנשים שאין להם כוח לדבר אחד עם השני, צוקרברג בטח יודע מה פייסבוק שלו מעוללת לעולם. הוא שמע על התלות הנפשית שמפתחים המשתמשים באישורים בדמות לייק וקומנט. על בזבוז הזמן האינסופי וחסר השליטה. על שיימינג. על אבדן היכולת לדבר אחד עם השני בלי מסך באמצע. על עיוות תפיסת המציאות שלנו על ידי העדפת תכנים ויראליים בפיד. על השליטה במצב הרוח שלנו, שפייסבוק כבר הדגימה בניסוי המפורסם ההוא. ההצלחה של פייסבוק והעושר של צוקרברג נעשו, במידה רבה, על ידי שימוש כמעט ציני באלמנטים האלה. לפייסבוק יש היום 1.5 מיליארד משתמשים. צוקרברג תורם, בערכים של היום, 45 מיליארד דולר. 30 דולר למשתמש. זה פיצוי הולם?

טוב, למה כל הציניות הזו. גייטס וורן באפט כבר מריצים כמה שנים את "ההתחייבות לתת" (“Giving Pledge”), שבמסגרתה התחייבו בפומבי יותר ממאה מיליארדרים לתרום לפחות מחצית מהונם. באפט וגייטס, מסתבר, מרימים טלפונים באופן אישי למיליארדרים בולטים ומנסים לשכנע אותם לתרום חצי. "קיבלתי הרבה 'כן'", סיפר באפט, "אבל גם שמעתי הרבה 'לא'. ואני מתפתה לכתוב ספר על איך מסתדרים עם 500 מיליון דולר, כי כנראה שיש אנשים שלא יודעים איך לעשות את זה".

וורן באפט (צילום: ap)
איך מסתדרים עם 500 מיליון דולר? באפט | צילום: ap

והנה צוקרברג כבר עשה דבר טוב משמעותי אחד, כשהעלה דרמטית את רף התרומות. מסתבר שיש תחרותיות גם ברמת התרומה. יחד עם הרים של כסף, הטבות מס ואגו, אלה סיבות לא רעות. מיליארדרים אחרים סיפרו על רגשות אשם, על ענווה והכרת תודה לכל הסיבות והאנשים מסביב שעזרו להם להצליח ("למזלי נולדתי לבן וגבר, ולא התמודדתי עם קשיים שעומדים בפני מרבית האמריקאים", אמר באפט), והיו שהבינו שהרים של כסף יקלקלו לילדים שלהם את החיים. הנה, גם למקס צוקרברג יש צ'אנס להיות סטודנטית מרודה בדירה מתפוררת בוויליאמסבורג.

גם לנו מגיע פיצוי

בשבוע שעבר הזדמן לי להנחות מפגש פסגה טעון בין מנכ"לי האתרים הגדולים בישראל: וואלה, ynet ו-mako. הם ניסו להניח לרגע את היריבות בצד – ללא הצלחה – כדי לספר איך יילחמו ביחד בפייסבוק ובגוגל, על ידי מכירת פרסומות משוכללת יותר אצלם באתרים.

זה שיתוף פעולה שנולד מתוך מצוקה: פייסבוק וגוגל שואבים חלק ניכר מתקציבי הפרסום בארץ, ופשוט מייבשים את תעשיית התוכן והעיתונות הישראלית, שתלויה בתקציבים האלה. אותו הדבר קורה גם במדינות אחרות. היות שסך המניות שאני מחזיק בגופי התקשורת הישראליים שווה בדיוק לאפס אחוזים, מה שמעניין אותי הם לא הרווחים של ערוצי הטלוויזיה או אתרי האינטרנט, אלא התקציבים שמגיעים ליצירת תוכן ישראלי מקורי ואיכותי. אם יש קשר בין הנזקים שפייסבוק מעוללת ובין תקציבי הפילנתרופיה שצוקרברג שולח, יש לי כמה כתובות לתת לו, גם פה בארץ.