"המצאתי סדרה של חוקים שמתארים את התגובות שלנו לטכנולוגיה:
1. כל דבר שכבר היה קיים כשנולדת - הוא נורמלי ורגיל, וחלק טבעי מהדרך שבה פועל העולם.
2. כל דבר שהומצא כשהיית בן 15 עד 35 הוא חדש ומלהיב ומהפכני, ותוכל כנראה לפתח בזה קריירה.
3. כל דבר שהומצא כשאתה בן 35 והלאה הוא נגד הסדר הטבעי של הדברים".
(דאגלס אדאמס, "סלמון הספק")
גם גיל לא אטרקטיבי ובלתי-עגול כמו 35 ותשעה חודשים ושבוע וחצי מזמן לך לפעמים חשבון נפש. באיזה לילה ארוך מדי ציטט לי ידידי דרור פויר את אדאמס, ומיד התחלתי לחשב את קצי לאחור. מאזן הביניים התאדם לרעתי: הזהרתי שפייסבוק וקנדי קראש ממכרים, שאינסטגרם מדכא, שלא צריך לרוץ אחרי כל שדרוג, כי בטח שיחקו לנו במוח, שהילדים טובעים בפורנו ומרעישים בוואטסאפ ושהמאגר הביומטרי זה אסון. זקן נרגן, מה יש לומר. היו גם לא מעט טורים שמחפשים את הניעור והחידוש. אבל שנייה, אני מנסה להעביר פה נקודה.
מי רוצה להיות שפן ניסיון
בימים האחרונים מצאתי את עצמי מתגונן בפני אנשים שבהו באימה ולעג באייפוני הבלתי-משודרג. "מה, אתה לא שדרגת ל-iOS 7"?! לא, הצטדקתי חלושות, בטח יש בה באגים, בטח יהיו המון תלונות ואפל תוציא תיקונים ועדכונים, ואז אצטרף. תהיו אתם שפני הניסיון. פחחח, נחרו עלי, זה מעולה, תשדרג.
הגלגל התהפך מהר. דיווחים על בחילות וסחרחורות, הודעות שלא עוברות, מטענים שלא עובדים, והשיא – משתמשי אייפון 4 ו-4S מרגישים שאפל קיצרה להם את חיי הסוללה בכוונה, כדי שייאלצו לקנות מכשיר חדש. אגב, אפל חסמה את האפשרות לחזור אחורה, אבל בינתיים היא כבר מודה שיש בעיות ומבטיחה לתקן בגרסאות התיקון הבאות.
אז הספקנות השתלמה הפעם. בהחלט בא לי על לוח הבקרה החדש וגם על העיצוב, אבל בגיל 35 ותשעה חודשים ושבוע וחצי כבר למדתי להעריך שככל שהקפיצה גדולה, גדל גם הסיכון למעידות קטנות ומעצבנות בדרך – שכנראה יסתדרו בהמשך. כמו שאני עושה הגהות על הטור הזה אבל לא שוכח שאפשר לתקן גם אחרי הפרסום, וכמו שמיקרוסופט מחזירה בחלונות גרסה 8.1 את כפתור הסטארט שהעלימה בחלונות 8 - גם אפל מתאמצת להוציא מערכת מושלמת, אבל זוכרת שאפשר לאסוף תלונות ותקלות ומהמשתמשים ולהוציא גרסאות עדכון. אז הנה, גרסה 7.0.2 כבר מהבהבת לי במכשיר. תקראו לי כשתצא 7.1.0.
"סלמון הספק" היה הספר האחרון והבלתי גמור שנמצא במחשבו של אדאמס אחרי שמת ב-2001 והרבה אחרי שהשלים את סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". כבר אז קצב החדשנות בעולם היה מטורף. היום הוא פסיכי (פסיכי זה יותר ממטורף). בכל כמה חודשים מגיעה טכנולוגיה חדשה שיכולה להפוך את העולם, זה העולם שלא עומד בקצב ההתהפכויות. ואחרי כמה שנים של התמודדות (או היסחפות) מול שצף של חידושים ורעיונות, גם בזה רוכשים ניסיון. אין לי כוונה לחלוק על שום מילה של אדאמס, אבל אולי להוסיף כוכבית לסעיף 3. "כל דבר שהומצא כשאתה בן 35 והלאה הוא נגד הסדר הטבעי של הדברים. *עד שיוצאת גרסת התיקון שלו".
מסכן ביל גייטס
אחרי שהחבר שלו סטיב באלמר הזיל דמעות כמים כשעזב את עמדת מנכ"ל מיקרוסופט (לא ראינו הרבה דמעות של אחרים), עכשיו רוצים שם גם לזרוק את ביל גייטס מתפקיד היו"ר. כמה מבעלי המניות של מיקרוסופט מתלוננים שגייטס חוסם אסטרטגיות חדשות ויפריע למנכ"ל החדש, שיחליף את באלמר, לנער את מיקרוסופט.
גייטס נמצא על הכוונת עוד מאז שפספס את מהפכת האינטרנט בתחילת שנות ה-90' (נחשו איזה יום הולדת הוא חגג ב-1990). אולי המהפכה שהוא פספס אז היתה המהפכה שלו עצמו. להבין באיזה מגרש נמצא עכשיו היתרון היחסי שלו, ולהשתמש בניסיון העצום שלו - כדי להבין מתי לא להשתמש בניסיון העצום שלו. בשנת 2000 דווקא היה נראה שהוא עושה בדיוק את זה, כשעזב את תפקיד המנכ"ל וזז הצידה ולמעלה לכסא היו"ר. אבל בינינו, מה הוא צריך את המשקיעים המציקים האלה. כשאתה ביל גייטס, אתה יכול להשקיף בשקט על אגם וושינגטון ממרפסת אחוזתך המפוארת, ולהמציא את סעיף 4 לחוק של דאגלס אדאמס.