קהילת הקריפטו בארץ ומסביב לעולם מציינת היום (3.1) את יום ה-GENESIS (יום בראשית) ה-15 למטבע הביטקוין, המטבע המבוזר הראשון. היום לפני 15 שנה, בשנת 2008, נוצר הבלוק הראשון בשרשרת הבלוקים של ביטקוין ע"י סטושי נקמוטו, יוצרו האלמוני של המטבע. מאז הושקו אלפי מטבעות דיגיטליים בעקבותיו, ועדיין הביטקוין נמצא בראש רשימת הקריפטו כפופולרי ביותר, כאשר אחריו נמצא האתריום.

השבוע הביטקוין אף רשם שיא של 22 חודשים, כאשר השווי שלו הגיע לרמה של יותר מ-45 אלף דולר (164 אלף שקל), זאת לקראת אישור צפוי בשבוע הבא, 10.1, של קרן סל עוקבת ביטקוין, שתשקיע ישירות במטבע וצפויה להזניק את ערכו.

שוחחנו עם ארבעה מומחים ואנשי עסקים בתחום כדי להבין מה צפוי לביטקוין בתקופה הקרובה – וגם בעתיד הרחוק יותר. 

"סיימנו שנה של נסיקה, הביטקוין התחיל את 2023 בשווי של 16.5 אלף דולר למטבע אחד ומסיים את השנה בעלייה של 156% לשווי של 42 אלף דולר למטבע. בחודשים האחרונים שוררת אופטימיות גדולה בתעשיית הקריפטו עם הגשת בקשות לקרן סל (ETF) עוקבת מטבעות קריפטו ע"י חברת הנכסים בלאקרוק וחברות פיננסיות גדולות נוספות", אומר אלדד רודריג, סמנכ"ל מוצר בחברת המטבעות הדיגיטליים Bits of Gold.

"גם המרוץ לנשיאות בארה"ב מייצר התבטאויות מעניינות של מועמדים בנוגע לשוק הקריפטו. המועמד הרפובליקאי ויווק ראמסוואמי, רק בן 38, הציג כבר תוכנית לשילוב קריפטו והקלות על נכסים דיגיטליים בכלכלת ארה"ב".

גם ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה-web3, מתייחס לאישור הצפוי של קרן הסל וטוען: "יותר ויותר קרנות בעולם תופסות את ביטקוין כנכס דיגיטלי חדש שלאו דווקא פועל באופן תואם לשוק. הדבר הזה מהווה יתרון בתיקי השקעה ומגדיל את הגיוון, כך שצפוי שיהיו לא מעט שיכניסו אחזקה מסוימת של ביטקוין לתיקי ההשקעות הללו. דבר זה יעלה עשרות מונים את הביקוש".

עד כמה בעצם ההחלטה לאשר קרן סל עוקבת ביטקוין היא ודאית?
"אם הולכים לפי האנליסטים הרשמיים, כמו בלומברג ואריק בלצ'ונס, האנליסט הראשי של קרנות הסל, אז מעריכים את זה ביותר מ-90 אחוז. הרשות לניירות ערך האמריקאית ישבה עם הגופים לפגישות שקופות שאחרי זה התפרסמו על ידי הגופים, הודיעה להם מה התיקונים שהיא רוצה לראות, ונתנה להם דד ליין להגיש את התיקונים עד 31.12. על פי רויטרס, היום או מחר הגופים האלו יקבלו אישור, וב-10.1 כבר יחלו להיסחר הקרנות", מסביר בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle. "נראה כאילו זה ודאי. הסבירות שהרשות לניירות ערך תעשה פניית פרסה, היא אפסית עד לכדי לא הגיונית".

ברגע שתאושר קרן הסל, ישראלים יוכלו כבר להשקיע בה?

סמוחה: "התשובה היא חיובית, השאלה היא מתי. בארץ יש 3 אופציות מרכזיות להשקעה - דרך הברוקרים בבתי ההשקעות, חשבון השקעות בבנק או ברוקרים בינלאומיים. ברוקרים בינלאומיים סביר להניח שייכנסו לתחום באופן מיידי, תוך ימים עד שבוע. בבתי ההשקעות הישראלים והבנקים לא בהכרח שזה יקרה מידית, אבל לא תהיה להם ברירה. הביקושים יהיו הגיוניים ויש להם אינטרס גדול לעשות את זה כמה שיותר מהר, ואף לצאת בהודעה, לפחות ללקוחות המשקיעים שלהם, שיש דרך יותר בטוחה ומפוקחת להשקיע בביטקוין עם החותמת הרגולטורית הגבוהה ביותר".

עוד אירוע שצפוי לקרות ב-2024 בפרוטוקול של ביטקוין הוא "חציית הבלוק". במה מדובר? "בסביבות אפריל אמור לקטון היצע המטבעות החדשים שמונפקים, מה שיגרום לכורים, מנפיקי הביטקוין, להעלות את המחיר למטבע, שכן הם משקיעים את אותו מאמץ ומקבלים פחות מטבעות", מסבירה נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי. "זה אירוע שקורה כל ארבע שנים בביטקוין, כחלק מהמנגנון שמבטיח מספר מטבעות קבוע וסופי, וראינו בעבר שבעקבותיו היו עליות במחיר הביטקוין".

משיח מבהירה כי צריך לזכור שמחיר הביטקוין תנודתי. "כמו שהוא עולה הוא יכול גם לרדת, ראינו את העליות וגם את הירידות הללו לאורך כל ההיסטוריה של ביטקוין, אז אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד. באופן כללי המגמה ביטקוין לאורך זמן היא של עליית ערך והצטרפות שחקנים חדשים לתחום, הגברת האמון בטכנולוגיה והבנה של הערך של ביטקוין", היא אומרת.

אלדד רודריג, Bits of Gold (צילום: יעל צור)
אלדד רודריג, סמנכ"ל מוצר בחברת המטבעות הדיגיטליים Bits of Gold | צילום: יעל צור

איך אתם רואים את עתיד המטבע בשנים הקרובות בכלל?

רודריג: "העולם כבר הבין שתחום המטבעות הדיגיטליים הוא לא טרנד חולף, הטכנולוגיה עצמה מתפתחת וכבר יש לה השפעה על תחומים נוספים בחיים שלנו. לדוגמה, פייפאל השיקה השנה מטבע משלה, הצמוד לדולר האמריקאי, חברת כרטיסי האשראי MAX הוציאה בשיתוף פעולה עם ביטס אוף גולד כרטיס אשראי שצובר ביטקוין ואנו צופים כי בשנת 2024, לצד הביקוש למטבע, נראה יותר ויותר שימושים ואפשרויות שירחיבו את עולם הקריפטו".

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי (צילום: יעל צור)
נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי | צילום: יעל צור

ומה הולך לקרות בישראל? האם הרגולציה תתגמש?

"הקריפטו כבר מתחיל להיכנס למיינסטרים בישראל, אבל יש עוד עבודה רבה עד שנראה שימוש בקריפטו באופן יום-יומי", אומר רודריג. "הרגולטור בארץ ובעולם עושה צעדים משמעותיים על מנת לייצר אסדרה נוספת בתחום ועם כניסתם של הגופים הגדולים באמצעות קרן סל עוקבת ביטקוין, נראה עוד אסדרה של התחום".

"יש מגמה עולמית של התבססות הרגולציה בתחום, דבר שיאפשר לחברות קריפטו לעבוד מול גופים פיננסיים אחרים כמו בנקים באופן נוח יותר ועם פחות חיכוך", מוסיפה משיח. "גם בתחום המיסוי ראינו רק לאחרונה שרשות המיסים עשתה עוד צעד למען אנשים שלא מצליחים להכניס כספים לבנקים ישראלים ואנחנו מברכים על כך".

"יש בישראל 174 חברות בתחום, 3,800 עובדים, והענף כולו גייס 3.85 מיליארד דולר", אומר הירשמן. "אם לא נעבור למעשים, החברות הללו יפרחו ויגדלו בחו"ל ולא בישראל. זה הזמן של כל הרגולטורים לפעול כדי לפתור את הבעיות שמקשות על התחום ובראשן בעיית הנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים, והאפליה לרעה במיסוי של חברות טכנולוגיה המפתחות מטבעות דיגיטליים".

בחודש נובמבר בורסת הקריפטו הגדולה בעולם בינאנס (Binance) הודתה בבית המשפט בסיאטל בעברות המיוחסות לה, בין היתר מימון טרור והלבנת הון. המנכ"ל והמייסד צ'אנגפנג ז'או (CZ) התפטר מתפקידו, ישלם קנס של 50 מיליון דולר וצפוי בפני עונש מקסימלי של 18 חודשי מאסר.

בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle (צילום: איתמר אריאלי)
בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle | צילום: איתמר אריאלי

איך אפשר להתגבר על התופעה של שימוש בקריפטו לטובת הלבנת כספי טרור ופשיעה?

"ארה"ב, כמעצמה מובילה, הבינה השנה שעבודה משותפת עם תעשיית הקריפטו, לצד רגולציה, פיקוח ושיתוף פעולה בין מדינות וגופים שונים יכולים לסייע בעצירת העברת כספים לגופי טרור", אומר רודריג. "הדבר נכון גם לישראל , ככל שיהיה פשוט ונוח יותר לסחור דרך גופים מפוקחים כך יצטמצם השימוש בקריפטו כאמצעי למימון טרור".

"למרות הכותרות שאולי יצאו פה ושם, האמת היא שקריפטו הוא אמצעי גרוע למימון טרור והלבנת הון, מכיוון שהוא במהותו שקוף, נגיש לכולם באינטרנט ואפשר לעקוב אחרי הפעולות בו ולראות את נתיב הכסף", מציינת משיח. "גם מנתונים רשמיים שפורסמו, נראה שהמטבעות הדיגיטליים תופסים אחוז קטן ממימון הטרור של חמאס וחיזבאללה שרובו נעשה על ידי העברות כספים מסורתיות בין בנקים, מזוודות מזומן וכדומה.

"בסוף, מחבלים יודעים שאם הם יעשו שימוש בקריפטו, הם יחשפו, המטבעות יילקחו מהם והם יאסרו. זו גם הסיבה שהם נוטים פחות לעשות בזה שימוש. יחד עם זאת, ראינו לאחרונה מהלכים משמעותיים של ארה"ב כנגד פעילות בלתי חוקית של בינאנס במדינה, וכתב אישום חמור כנגד מייסדה".

"בישראל מתפתחת קבוצה של חברות סייבר משמעותיות, היודעות להתחקות אחר פעילות בלתי חוקית ומאפשרות לחשוף אותה בכל רחבי העולם. דומה כי המומחיות הישראלית בסייבר מתרחבת גם לאזורי הקריפטו והבלוקצ'יין", מוסיף הירשמן. "אני מקווה כי נוכל לשמור את החברות האלה בישראל ולאפשר להן לצמוח ולהצמיח את ההייטק הישראלי".

ניר הירשמן (צילום: יעל צור)
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה-web3 | צילום: יעל צור

"סביב ביטקוין התפתחה תעשייה משגשגת ב-15 השנים האחרונות, שממשיכה לצבור תאוצה. למעלה מ-200 מיליון משתמשים בכל רחבי העולם, ושווי שוק המתקרב (שוב) ל-2 טריליון דולר", מסכם סמוחה. "כששואלים אותי, 'מה, בן - אתה באמת חושב שביטקוין אחד יהיה שווה מיליון דולר?', התשובה שלי תהיה: 'מה זה בכלל מיליון דולר? כמה דולרים יש בעולם? מישהו יודע?'. לכן, התשובה האמיתית צריכה להישען על 'מה מיליון דולר קונים לי?', מה כוח הקנייה של הכסף שלי, והתשובה היא שעד כה כוח הקנייה של ביטקוין רק עולה - גם אם בתנודתיות גבוהה בדרך".