תהיתם פעם איך ישראל נראתה לפני 600 מיליון שנה? או איך נראה האזור שבו נמצאת היום העיר תל אביב יפו, בתקופה שבה טירנוזאורוס רקס עדיין התהלכו על פני הארץ? מפה אינטראקטיבית חדשה תאפשר לכם לחפש כמעט כל נקודה על פני הגלובוס, ולראות כיצד מיקומה השתנה במאות מיליוני השנים האחרונות.

את המפה פיתח מהנדס התוכנה איאן וובסטר (Ian Webster). הוא נשען על עבודותיו של הגיאולוג והפליאוגיאוגרף (כן, זה תחום אמיתי) כריסטופר סקוטזה (Christopher Scotese), שיצר בשנת 1998 מפה כרונולוגית המראה את תזוזתם של הלוחות הטקטוניים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.

כידוע, היבשות של כדור הארץ זזות באופן תמידי בעקבות הישנותם של 15 עד 20 לוחות טקטוניים. החום שנפלט מליבת כדור הארץ גורם להם לזוז, לפעמים זה לקראת זה ולפעמים בכיוון ההפוך. זו הסיבה שהיבשות שכולנו מכירים היום הן לא אותן היבשות שהיו על הארץ לפני כמה מאות מיליוני שנים.

בראיון לביזנס אינסיידר, וובסטר סיפר שקיבל את הרעיון למפה בשעה שלמד על לוחות טקטוניים. "המדע מרתק, אבל צריך להתקין תוכנות מדעיות מיוחדות כדי להתבונן בתוצאות". למעשה, הוא יצר את אתר האינטרנט כדי להנגיש את המידע לכולם באופן פשוט ונהיר.

יש לציין שלא כל המקומות בכדור הארץ שאותו אנחנו מכירים מופיעים במפות של וובסטר, מאחר שייתכן שהמבנים הגיאולוגיים שבהם הם שוכנים לא היו קיימים אז. את מיקומה של ערים בישראל לא ניתן לאתר לפני 750 מיליון שנה, אלא רק החל מלפני 600 מיליון שנה.

סיאטל, וושינגטון שבארצות הברית, למשל, שוכנת בחלקה על הלוח הטקטוני חואן דה פוקה (Juan de Fuca), שנוצר רק לפני בערך 250 מיליון שנה. כך, ניתן לחפש את סיאטל רק עד 240 מיליון שנה אחורה, אז היא הייתה חלק מהיבשת הקדומה פנגיאה. העיר ניו יורק, למשל, הייתה ממוקמת באמצע של יבשת רודיניה לפני 750 מיליון שנה – אך לפני 470 מיליון שנה, היה שטחה של העיר ניו יורק חלק מהאוקיינוס.

העיר ניו יורק לעומת 750 מיליון שנה לעומת לפני 470  (צילום: צילום מסך מתוך Ancient Earth Globe)
אזור העיר ניו יורק לפני 750 מיליון שנה (מימין), לעומת לפני 470 מיליון שנה | צילום: צילום מסך מתוך Ancient Earth Globe

למעשה, במפה ניתן גם למצוא מידע על רשימת המאובנים שנמצאו, אם נמצאו, בסמוך למקום שאותו אתם מחפשים. באזור ניו יורק, למשל, נמצאו מאובנים של פטרנודון – זוחל מעופף עם מוטת כנפיים של כ-60 מטרים. "אני מקווה שזה יעורר סקרנות לגבי ההיסטוריה של הכדור שלנו ולגבי התהליכים הטבעיים המתרחשים בו", סיכם וובסטר.