רילוקיישן? האנשים שעזבו הכול כדי לעבוד בישראל

בזמנים בהם לא מעט ישראלים מגששים כיצד ניתן להוציא דרכון זר או למצוא רילוקיישן, ישנם אנשים שמחליטים דווקא לעזוב את חייהם בחו"ל, לעלות לישראל, ולהתחיל לעבוד בענף הייטק הישראלי. מה מניע אותם לקבל את ההחלטה הזו? ואיך החלום פגש את מציאות החיים כאן בארץ? שוחחנו עם 4 אנשים שעלו ארצה והשתלבו בהייטק, ושמענו מהם על הסיפור הייחודי שלהם. 

יהונתן מושביץ – עזב את משפחתו בקנדה ועלה לישראל: "לאלו ששוקלים לעבור בשביל ההייטק אני אומר – תגיעו" 

יהונתן מושביץ (40), נשוי +3 ומתגורר כיום ברעננה, עלה לישראל מקנדה בשנת 2006 בזמן שאשתו עלתה ארצה מצרפת. לדבריו, הוא רצה תמיד לעלות לארץ אבל פחד לעזוב את משפחתו, וכאשר ניתנה לו הזדמנות נרשם לתוכנית חד שנתית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכיר את אשתו לעתיד. בסיום התוכנית, חזרו השניים כל אחד לארץ מולדתו לסיום הלימודים ומיד לאחר מכן עלו יחד ארצה.

מושביץ חש חיבור למדינת ישראל מגיל צעיר. "התחלתי להכיר את הארץ ואת השפה ונוצר לי הקליק", הוא מספר. הבחירה לעלות ארצה ולהותיר את משפחתו בקנדה הגיעה בגיל 26: "בחרתי לעלות מהרבה סיבות. קודם כל כי לא מובן לי מאליו שיש מדינה, שאני מרגיש פה בבית". 

היום, הוא מתכנת Client בחברת ההייטק Priority, המפתחת פלטפורמות חכמות לניהול ארגוני מערכתי למגוון ענפים. החיבור להייטק לדבריו הרגיש טבעי ונכון. "תמיד הייתי חנון. כשהגעתי לארץ התחלתי לעבוד במכירות של חברה טכנולוגית, למרות ששאפתי תמיד לעבור לצד הטכני. בסוף ראיתי שאני באמת טוב בזה, התחלתי קורס תכנות לבד והתחלתי לעסוק בזה בעצמי", הוא נזכר.

בדיעבד, הוא מודה שהמעבר לישראל לא היה לו פשוט. "בקנדה הדברים יותר פשוטים כמובן, אבל פה יש יותר משמעות לעשייה. יש פה הרגשה של אחדות בארץ, יחס אמיתי בין אנשים שלפעמים יכול לעצבן, אבל רוב הזמן הוא פשוט יותר אמיתי ממה שיש בחו"ל. שם יש יותר דיסטנס. פה זה לטוב ולרע ושם זה לא נעים, קר", הוא משתף. 

עם זאת, הוא רואה משמעות רבה בחיים בישראל. "יש פה דגש על דברים אחרים מבחו"ל כמו משפחה וחברה וזה נותן משמעות לחיים. עם זאת, צריך להיות מוכן לעבור את התקופות הקשות. לאלו ששוקלים לעבור בשביל ההייטק אני אומר – תגיעו. אין פה מספיק עובדים בתעשייה, יש תמיד מקומות למתכנים, מהנדסים וכדומה", הוא מדגיש. 

רחל נוימן – עלתה ממקסיקו לפני שנה, והיום סמנכ"לית שיווק בחברת פודטק  

רחל נוימן (46) נולדה במקסיקו סיטי שבמקסיקו, וחוגגת שנה לעלייה לישראל. נוימן עלתה ארצה יחד עם בעלה ושני ילדיה, לאחר שבמשך שנים רבות שאפה להגשים זאת: "זה היה החלום שלי במשך כל כך הרבה שנים, אם כמה שזה נשמע נדוש לומר – אין לי ארץ אחרת". 

עם זאת, רחל מצביעה על קשים: "כשאתה עולה לארץ, אתה עוזב הכל – משפחה, חברים, עזבתי 40 שנה של נטוורקינג שהיה חלק משמעותי בקריירה שלי. לבנות שם במדינה חדשה ולהתחיל מההתחלה זה אתגר משמעותי. אני משתדלת לקיים את כלל הפגישות העסקיות שלי מחוץ למשרד, דרך הנסיעות אני לומדת את המדינה ומכירה מקומות ואנשים חדשים" .

היום נוימן היא סמנכ"לית השיווק של חברת WILK, חברת פודטק מובילה שמפתחת טכנולוגיות לייצור חלב שד אנושי וחלב מן החי. "מה שהדהים אותי יותר מכל היה הקצב שבו השתלבו חברות הייטק בחיים של כולנו", היא אומרת ומדגישה, "ההייטק נמצא בכל מקום, נוגע בכל אחד מאיתנו ועוזר לנו בדרכים שלא יכולנו לחלום עליהן. הרצון והרעב להצלחה, להפרעות ולשינוי הסטטוס-קוו הם מה שגורם לאקוסיסטם ההייטקי לשגשג, וזה מה שגורם לי לרצות להיות חלק ממנה". 

מהמקום בו היא נמצאת כיום, היא לא מתחרטת על הבחירה לעלות ארצה לרגע. "אני מרגישה ברת מזל. אני נמצאת במקום הכי נכון ומדויק לי ולמשפחה שלי. הייתה לי ההזדמנות לעבוד במגוון חברות במדינות שונות, ושום מדינה לא יכולה להשתוות למדינה שלנו, גם כי היא שלנו וגם כי ההזדמנויות שיש לנו פה לא דומות לשום מקום אחר בעולם", היא אומרת. 

פרנק בייקר – עזב עיירה שקטה בהולנד בשביל לחיות בישראל 

פרנק בייקר, בן 33, כיום מנהל צוות פיתוח של אנרגיה סולארית חכמה בחברת SolarEdge, אחת מחמשת החברות הישראליות המצליחות ביותר בעולם, נולד בכלל בעיירה קטנה ושקטה בהולנד. הוא עזב את המשפחה והחברים והגיע לישראל לפני 3 שנים יחד עם אשתו, במטרה להוביל שינוי בתחום האנרגיות המתחדשות בישראל. 

בייקר הגיע לישראל לאחר 15 שנות ניסיון בתעשייה הסולארית. לפני הגעתו ארצה, בייקר עבד כ-8 שנים בחברה, דרכה הכיר את מדינת ישראל. לאחר חמש שנות ניסיון בחברה הוא נשאל אם ירצה לעבור לישראל על מנת להביא את הידע התעשייה הסולארית אל מטה החברה ולהשתלב בניהול מוצר – ומאז שענה בחיוב הוא חי בישראל. 

"יש הבדל גדול בין מה שמסופר בחדשות על ישראל לבין המציאות בפועל כאן", הוא מספר ומשתף, "רוב האנשים פה הם אנשי קריירה. באירופה ברגע שהעבודה מסתיימת יש ניתוק מוחלט והעבודה לא באה על חשבון החיים האישיים. האיזון כאן מאוד שונה וה-DNA שלי שונה. עשיתי שינוי מאוד משמעותי בחיי, ואני גאה בו. אימצתי את התרבות הישראלית והתאמתי אותה לקצב שלי. לא תמיד היה לי קל, אבל עכשיו הכל בסדר. תמיד יש עליות ומורדות". 

בראייתו של בייקר, SolarEdge היא מקור להשראה – חברה קטנה שהחלה כסטארט אפ ישראלי קטן, מחמישה חברים מהצבא והפכה לחברת אנרגיה סולארית מובילה בעולם: "הסיפוק הוא ענק ותמיד יש רצון לעשות יותר. אנחנו תמיד שואפים להישגים וזו התרבות של החברה. אנרגיה סולארית היא די חדשה בישראל ויש הרבה אנשים שמתעניינים בתחום". 

ולמרות שעזב חיים נוחים בהולנד, הוא שמח על הבחירה לעבור לישראל: "אני תמיד מחפש דברים חדשים ברקע. כשאגיע שוב לאזור הנוחות כמו שהיה לי בהולנד, אז אדע שמיציתי את חיי כאן, בתחילת הרילוקיישן ההתרגשות הייתה עצומה ועכשיו קצת פחות, אבל אני עדיין מצליח לשמור על זה. אני מאוד רוצה להישאר בישראל ולהמשיך לבנות פתרונות חדשניים ולהגדיל את הצוות שלי. עם הזדמנויות צמיחה בחברה כה גדולה ויציבה, הגיוני מאוד להאריך את שהותנו בישראל". 

מקרואסון לחומוס – אלי ארמה עזב את פריז בשביל ישראל: "אנשים שאני מכיר בחו"ל תופסים מאוד מהסייבר הישראלי" 

אלי ארמה (25) מתל אביב, נולד בכלל בפריז בצרפת, שם גדל עד גיל 17. "גדלתי בלב פריז, ומגיל צעיר התחברתי לטק. אני אוהב חדשנות ואוהב ליצור יצירה מאפס. למדתי הכל לבד, והתחום הזה תמיד סקרן אותי", הוא מספר. כשהייתה לארמה הזדמנות בגיל 15, הוא החל ללמוד מדעי מחשב בבית הספר, במקביל לכך שהחל ללמד גם עצמאית דרך האינטרנט. כבר אז, הוא ידע שזהו התחום בו הוא רוצה לעסוק למשך שארית חייו. 

בגיל 17 ארמה עלה לישראל יחד עם אמו, בעוד שאביו נשאר בפריז. אחת מהמטרות שהציב לעצמו במסגרת העלייה היא להתגייס לצה"ל, ולתרום למדינה דרך הכלים הטכנולוגיים שרכש: "הייתי צריך לשנות את החיים שלי בשביל לגור בישראל. עזבתי הכל – חברים ומשפחה שעדיין גרים שם ולמדתי את השפה. התגייסתי לחיל האוויר, עברתי קורס תכנות של ממר"ם והתחברתי לתרבות הישראלית. מהקוראסון לחומוס – שינוי קצת לא שגרתי". 

לאחר 6 שנות שירות בצבא, הוא החל לחפש משרות בחברות סייבר פרטיות, עד שמצא את חברת האב סקיוריטי שמתחמה בתחום ה-Confidential Compute. שם, הוא מילא תפקיד של מהנדס DEV-OP, וכמאז בר הספיק להפוך לראש צוות. "אנשים שאני מכיר בחו"ל תופסים מאוד מהסייבר הישראלי, וזה גורם לי להיות גאה מאוד בישראל ובמקום בו אני עובד. זה נותן לי סיפוק אדיר וגאווה להיות חלק מהסייבר הישראלי, לראות את מה שאנשים עושים כאן כדי שהעולם יהיה מקום יותר בטוח", הוא משתף ומספר, "אני מקבל הרבה הצעות ואופציות לעשות רילוקיישן, אבל אני רואה את עצמי מתקדם כאן. יש לי עוד הרבה מה לעשות ולתרום מעצמי".