איגוד האינטרנט הישראלי השיק שלשום (שלישי) בחגיגיות את אפשרות רישום הדומיינים בעברית. התהליך נועד להקל על הגולשים להגיע לאתרים ישראלים בזכות הקלדה בעברית, ובנוסף להקל על בעלי האתרים לזכות לחשיפה גדולה יותר דרך גוגל, ולהציע לגולשים שלהם אפשרות נוספת להגיע לאתר שלהם.

יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, מספר ל-mako שהתהליך החל בהצלחה גדולה וקרוב ל-10,000 דומיינים בעברית כבר נרשמו. אבל כמו כל דבר באינטרנט גם צעד כזה לא עבר באופן חלק, כצפוי. כאשר ניתנה לקהל הרחב האפשרות להזמין דומיין, מיד הגיעו הגולשים שזיהו את ההזדמנות העסקית לרשום דומיינים שבעתיד ארגונים או חברות ירצו לשים עליהם את ידם. לא מדובר באיזה פטנט ישראלי מבריק, בעולם הם נקראים דומיינרים ויש גולשים כאלה שמנצלים את החולשה, רוכשים את השם ואז מוכרים אותו במחיר גבוה יותר לחברה או משכירים אותו אליה.

בתמונה ניתן לראות כמה שמות של חברות מסחריות שכבר נתפסו כמו אזורים, אסתי לאודר ולאונרדו.

כדי להתמודד מראש עם הבעיה הזאת, האיגוד הציע לחברות הגדולות במשק תהליך בשם סאנרייז, שבו הם מעניקים לאותן חברות אפשרות לרישום מראש, ורק אם הן לא מנצלות אותה השם הופך לזמין לקהל הרחב.

בעיה נוספת היא התחזות. נוכלים שרוצים להקים הונאות חדשות יכולים לרשום שמות דומים למשרדי ממשלה או ארגונים ציבוריים כמו דואר ישראל, ובכך להפיל בפח גולשים תמימים שיכנסו לאתר וישימו בו את פרטי האשראי או לחלופין יתנו פרטים אישיים שימשו לטובת סחיטה.

אם בכל זאת חברה מסחרית מגלה ש"לקחו" לה את הדומיין, יש לה כמה אפשרויות: רכישה מאותו דומיינר, פנייה לבית משפט שעלולה לשאוב משאבים רבים כמו כסף וזמן וכמובן שהאתר לא עולה עם הדומיין בינתיים, ואפשרות השלישית היא הליך פנימי של האיגוד ובו ניתן לתבוע חזרה את שם הדומיין, אם האיגוד יחליט בוועדה הפנימית שלו כי החברה המסחרית היא מי שצריכה לקבל את הדומיין הוא יעבור אליה. אבל לפעמים פשוט זול יותר לשלם לאותם גולשים שזיהו את ההזדמנות המסחרית מולם.

ברשת השתעשעו לא מעט מכך שבאמת ישנה אפשרות להתחיל הליך רישום של כמה שמות מעניינים. למרות הציוצים הרבים על השמות, חשוב לזכור שלא מדובר בהליך כל כך פשוט. "כשאנחנו מקבלים את הרישומים, למרות שכבר נשלח אישור ששם המתחם נרשם על שם המשתמש, אי אפשר לעשות בזה שימוש עד שאנחנו בודקים את הרישומים" סיפר הכהן, הבדיקה עצמה אורכת כמה ימים, תלוי בעומס שיש על האיגוד.

מה היתרונות ברישום דומיין בעברית?

הכהן: "מנקודת מבט של הגולשים, ישנם כאלה שלא ממש שולטים באנגלית. למשל ילדים שצריכים להיכנס לאתרים חינוכיים. יש חשיבות גם מנקודת המבט של בעל האתר, לדוגמה הפרסומות של 'חפשו אותי בגוגל', זה בעייתי מאוד למי שלא יודע לאיית. בנוסף לכך, החיפוש מוביל את הגולש למנגנון החיפוש של גוגל ולא מפנה ישירות לאתר, וכך אפשר להכניס פרסומות לאתרים מתחרים. לדומיינים בעברית יש גם יתרון ב-SEO של גוגל. בשקלולי האלגוריתם יתנו לדומיינים בעברית משקל מיוחד".

מה זה בכלל איגוד האינטרנט ולמה צריך אותו?

מדובר בעמותה שקמה בשנות ה-90 והכניסה למעשה את האינטרנט לישראל. יש לאיגוד 2 תשתיות חשובות. הראשונה היא מתחם השמות בעברית ובאנגלית. כל הסיומות של co.il, gov.il וכו'. לא רק הרישום באחריותם, אלא גם יש להם גם תפקיד אופרטיבי להפיץ את המידע ל-DNS העולמי. "בלי הפעילות האופרטיבית שלנו אי אפשר היה לגשת לאתרים עם סיומת IL", אומר הכהן.

"בנוסף אנחנו מפעילים את מחלף האינטרנט הישראל שנקרא IIX, שהוא אמצעי תקשורת שמתקשר בין כל ספקי האינטרנט בתוך המדינה. במקביל, באיגוד עוסקים במדיניות ציבורית, מסמכי מדיניות, סטטיסטיקה, הפצת מידע ומגיעים גם לכנסת לדבר על כל מה שקשור לאינטרנט".