גם אתם קיבלתם בבחירות תעמולה ממועמדים בערים שאתם לא מתגוררים בהן, ושמערכת הבחירות בהן כלל לא רלוונטיות לכם? אתם לא לבד. דנה, תושבת תל אביב, מספרת שקיבלה עשרות הודעות SMS מהמועמדים לראשות העיר חולון, באר שבע ונתניה.

"מעולם לא גרתי בערים האלה. אין לי מושג מאיפה יש להם את המידע הזה. קיבלתי גם הודעות על נתניה ועל באר שבע, כולל שיחות, אבל הכי הרבה מחולון, כבר הרבה זמן לפני הבחירות. זו תופעה מאוד מעיקה ומטרידה. מילא לקבל מידע ותעמולה ממועמדים, אבל בערים שאתה לא גר בהן? זה כבר ספאם לשמו". נראה שלא מדובר כאן בבלבול נקודתי אלא בתופעה של ממש. מה הסיבה לכך?

עו"ד עמית זילברג, יו"ר העמותה למלחמה בספאם, מסביר כי ישנן מספר סיבות אפשריות לתופעה המטרידה. הסיבה הראשונה היא פשוטה יחסית - כשמישהו נותן טלפון אחר כשהוא מתבקש לעשות זאת, לדוגמה, מחליף ספרה אחת באחרת, מה שגורם לכך שטלפון של תושב בעיר מסוימת יירשם במאגר שאינו רלוונטי לו. כמובן שהדבר הזה יכול להתבצע בכוונת תחילה או בטעות. הסיבה השנייה היא שהמספר שאליו נשלחות ההודעות היה שייך בעבר לתושב עיר אחרת, וכתוצאה מכך המנוי החדש ממשיך לקבל הודעות ממועמדים לבחירות בעיר שאינה רלוונטית עבורו.

עו"ד עמית זילברג (צילום: מתוך "פאולה וליאון")
עו"ד עמית זילברג | צילום: מתוך "פאולה וליאון"

עם זאת, שתי הסיבות הללו לא מסבירות את ההיקף הנרחב של התופעה. הסיבה העיקרית היא ככל הנראה, שהפרטים שלכם פשוט מועברים בין גופים שונים שסוחרים בהם. כלומר, יכול להיות שנרשמתם למאגר מידע שכן רלוונטי לכם, אבל המידע שלכם הועבר לגוף אחר שאין לכם כל עניין בו. "לשלוח 8 מיליון הודעות SMS עולה בערך 50,000 שקלים, ובספר הבוחר בבחירות הארציות יש מידע על כולנו. המידע הזה נגיש לכל מפלגה או לכל מי שרץ", מסביר עו"ד זילברג. "בנוסף, לכל חברות הקד"מ/יח"צ יש אינטרס ברור - להפציץ בהודעות, וכמה שיותר על מנת לשרת מועמד כזה או אחר. התוצאה של זה היא המאסת הכלי הזה על הבוחר, והטרדת ציבור שלם".

אז מה עושים? למען האמת, אין לכך כל פתרון חוקי מכיוון שהמחוקק עצמו החריג את עצמו החוק. כך, מותר לשלוח הודעות ספאם אם יש בהן מסר פוליטי לרבות תעמולת בחירות, וכן מותר לשלוח הודעות הנוגעות לתרומות לצורך פריימריז, הן בבחירות לכנסת והן בבחירות לרשויות המקומיות.

ההודעות האנונימיות - והעתירות

לצד זאת, ישנה תופעה נוספת שמתרחשת בכל הקשור לתעמולת בוחרים וכן מהווה הפרה של "חוק דרכי תעמולה" - מפרסם שאינו מציין את שמו ואת פרטי ההתקשרות עמו. נכון, לרוב ניתן לאתר את המפרסם באמצעות כניסה ללינק, אך לא מומלץ כלל לעשות זאת מטעמי אבטחה. לינק שכזה עלול להכיל וירוס, רוגלות, נוזקות ולפגוע במכשיר הטלפון/מחשב שלכם.

זילברג והעמותה למלחמה בספאם עתרו לוועדות הבחירות האזוריות כנגד שני מועמדים במערכת הבחירות הנוכחית ששלחו הודעות SMS בלתי מזוהות. הראשון הוא יובל צלנר, שרץ לראשות עיריית תל אביב והפסיד לראש העיר המכהן רון חולדאי, והשני הוא דוד עציוני, שככל הנראה יתמודד בסיבוב השני על ראשות העיר חיפה מול יונה יהב. 

במקרה של צלנר, נשלח אס.אמ.אס אנונימי לכאורה ובו סקר שמניח מראש שהשרה לשעבר אורנה ברביבאי, שהתמודדה מול חולדאי גם כן, תפסיד בבחירות. בסקר נשאלו המקבלים מה תעשה ברביבאי לאחר ההפסד, וזאת כאמור, עוד בטרם התקיימה ההצבעה בפועל. תושב שקיבל את ההודעה הזאת פנה לחברת פלאפון, שממספר שלה הגיעה ההודעה, והתחקה בשרשרת עד לבעל חברת הדיוור ששלחה אותו. בפנייה אליו, התגלה כי הוא מעניק שירות לצלנר.

במקרה השני, במערכת הבחירות בחיפה, קיבל תושב אס.אמ.אס שמכפיש את שמו של המועמד לראשות העיר יונה יהב שכיהן כראש עיריית חיפה עד לשנת 2018. לאחר מכן, נשלחו עוד מספר אס.אמ.אסים דומים המכפישים את יהב, כשהפעם השולח לא היה מספר, אלא שמות כגון SaveHaifa, FreeHaifa ועוד. גם כאן, התחקות בשרשרת השולחים הובילה למועמד עציוני.

"בעת שהמחוקק בחר להחריגו מהחוק, לדעתי היה עליו לכל הפחות לתת כללים כיצד להטריד כמה שפחות את הציבור, לדוגמה, להחליט שכל מועמד יכול לשלוח עד 2 הודעות בכל מערכת בחירות", מסכם זילברג. "בנוסף יש לחייב את המועמדים להזדהות בשם השולח, שהנמען ידע מי עומד מאחורי ההודעה. זו חובה שכבר קיימת היום בסעיף 2א1 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, ולכן הוגשו העתירות. בנוסף יש לאפשר לנמענים את האפשרות לבקש שיסירו אותם באותה דרך בה נשלחה ההודעה. קרי, נשלח מסרון, יש חובה לתת אפשרות לנמען לשלוח מסרון כהודעת סירוב ולא לחייבו להקליק על קישור". 

"נראה כי למחוקק וגם למי שאמון על האכיפה אין כל כך עניין לעסוק בכך, שכן בסופו של יום זה משרת את האינטרסים שלהם - להפיץ את תעמולת השקר שלהם לציבור ולנסות לקושש קולות ע"י מטרד. החוק לא הגיע כך סתם לעולם, אחת הסיבות היא שהפצה המונית של הודעות גורמת לנזק סביבתי וכלכלי. לצורך הדוגמה, אדם סביר, "מבזבז" רק דקה ביום בכדי למחוק פרסומות/תעמולה/תרומות (לרבות לסנן שיחות מטרידות). אם ניקח חברה שמעסיקה 5,000 עובדים, כפול דקה ביום, כפול 24 ימי עבודה בחודש, נגיע  ל-2,000 שעות מבוזבזות בחודש, ורק לחברה אחת. אם נחשב זאת כלפי כל האזרחים, המדינה ואזרחיה מפסידים מליארדים בשנה רק מלמחוק ספאם".