בימים אלו, כשרבים מאיתנו מתגייסים למלחמה בהסתה נגד ישראל ברשת, גם המשפיענים והבלוגרים מתגייסים למערכה. הבולטים שבהם הם כנראה בלוגרית התיירות והטיולים, אלה טרוולס (אלה קינן), שבין היתר אחראית על סיסמת ההסברה שתפסה בכל העולם: "חמאס הוא דעאש" (Hamas is ISIS), ויוסף חדאד, פעיל חברתי והסברה כבר שנים. גם ב-mako הוקם מערך הסברה, שמייצר כל הזמן סרטונים באנגלית שמראים את הזוועות שקרו בעוטף עזה, ראיונות עם משפחות ההרוגים והנעדרים, מפריך פייק ניוז על ישראל ועוד.
השבוע התאגדו כמה משפיעני רשת מוכרים, אתי קובו, ליבר בלילתי, אביחי דיי, עינב בובליל, דניאל יונה ואוריה עזרן, והקימו עמוד אינסטגרם בשם "idf.of.insta_israel" (הצבא של אינסטגרם ישראל, בתרגום חופשי), שכבר מונה יותר מ-12 אלף עוקבים, ומעלה פרופילים באינסטגרם, אשר מעלים תוכן הסתה ושקרי נגד ישראל, במטרה לדווח עליהם. זמן קצר לאחר עליית העמוד לאוויר, הוא נחסם לאחר שגורמים אנטי-ישראלים דיווחו עליו. הוא חזר לאוויר לאחר כ-72 שעות, לאחר שבעלי העמוד פנו לעזרה.
"חלק מחברות הקבוצה חברות מלפני", מספרת בלילתי, כוכבת רשת ויזמית אופנה, בעלת 141 אלף עוקבים באינסטגרם, ל-mako. "על הקמת העמוד והחיבור אחראית אתי קובו, משפיענית מתחום האופנה והלייף סטייל. היא הציעה לחבר את הכוחות וכולם נרתמו".
איך אתם משתפים פעולה?
בלילתי: "יש לנו קבוצת וואטסאפ ייעודית וקטנה שבה עוברים המסרים שמחליטים לשתף. ברגע שעולה פוסט, המסרים משותפים על ידי חברות הקבוצה בפלטפורמות הפרטיות שלהן, וככה מגדילים את החשיפה של התוכן הזה. המטרה היא לייצר כוח חזק ומאוגד של דיווחים נגד אותם העמודים שמפיצים מידע שקרי ותכנים אנטי ישראלים.
"מרגע שהחלה הלחימה כל אחת מחברות הקבוצה, ומשפיעניות רבות אחרות בישראל, ניהלה ומנהלת מאבק הסברתי בעמוד שלה. זה משהו שמעסיק אותנו מהרגע שמתעוררות בבוקר עד השעות הקטנות של הלילה", היא מוסיפה. "כל אחת מאיתנו קיבלה באופן יום יומי בקשות לשיתוף של נושאים רבים - מסיוע לתרומות, איסוף ציוד, חיפוש אחר נעדרים ועד עמודים שצריך לדווח עליהם.
"העוקבים שלנו הם שותפים מלאים למאבק הזה. והם מי שמייצרים את הכוח. הם מעבירים אלינו עמודים אנטי ישראלים שמפיצים מידע שקרי וביחד אנחנו מאגדות את המידע הזה, שמתווסף כל יום, ומשתפות בעמוד על מנת לקבל את כוח הקהל בדיווחים הרבים".
"זה הדבר הקטן ביותר שאנחנו יכולות לתת במלחמת ההסברה הבינלאומית, שהיא זירה קשה ומתסכלת. אבל לאט לאט אנחנו מצליחות להשפיע", היא מסכמת.
"יש מניפולציות איך להגיע לקהל שלא מכיר את הנרטיב הישראלי"
והם כמובן לא לבד במערכה על זירת ההסברה. חברת Humanz, שמפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית שבימי שגרה מחברת בין משפיענים לחברות מסחריות וקמפיינים, הקצתה את הפלטפורמה שלה בהתנדבות בכדי לרתום מאות משפיענים, תוך הנגשת תכני ההסברה הרבים שמופקים 24/7 ע"י חמ"לים אזרחיים בשיתוף ענקיות ההייטק הישראליות. החברה קוראת למשפיענים הרוצים להצטרף אליה להיכנס לאפליקציה ולהצטרף למאמצי ההסברה.
אילו תכנים הכי מומלץ לייצר ברשת?
ליאב רפאל חן, מנכ"ל Humanz מסביר: "ההמלצה שלנו כדי להגביר את החשיפה לתכנים היא לייצר אחידות תכנים לפי הצרכים הרלוונטיים באותו יום. כך למשל, כל אחד יכול להתחבר לאחד מהחמ"לים שפועלים בתחום ההסברה ולהפיץ תכנים אחידים ואיכותיים שיביאו לחשיפה גבוהה יותר מאשר תוכן עצמאי.
"משפיענים או אנשים פרטיים שפונים לקהל בחו"ל או שזוכים לחשיפה גבוהה גם מעבר לים, צריכים להתאים את התכנים שמשתפים בהתאם. כך גילינו השבוע שתכנים שקשורים לקהילה המקומית של כל אדם יכולים לעבוד טוב יותר. למשל, חלקים של נאום ביידן או ראש עיריית ניו יורק הופצו מישראל לארה"ב בצורה מצוינת. זיהינו שיותר קל לאמריקאים לשתף את הסרטונים האלה שנחשבים אמינים. שמנו דגש על עריכה מדויקת והפצה מסיבית שלהם, עם כתוביות ובהתאם למסרים שחשובים לישראל".
מי לדעתך עושה את זה בצורה מוצלחת?
חן: "אנחנו רואים עם כל יום שעובר עוד ועוד משפיענים שהסבו לחלוטין את העבודה העיקרית שלהם ליצירת תוכן, הפצתו והסברה באינסטגרם, בטיקטוק ובטוויטר. חשוב לומר שכל המשפיענים נרתמים ועושים עבודה יוצאת דופן ובעלת תרומה אמיתית להסברה הישראלית ועלינו להמשיך ולחזק אותם. חלק מהדוגמאות הבולטות שראינו ברשת הן דנית גרינברג, דניאל עמית, מאיה קיי, יוסף חדאד וליאל אלי, שלמרות שלא כולם עסקו קודם בעולמות התוכן החדשותיים, תכנים שמופצים על ידם מגיעים בקלות למאות אלפים ולמיליונים".
It’s important for the world to understand: this is not a war of Jews against Arabs, nor a war of Israelis against Palestinians - it’s all of our a fight together against the terrorism of Hamas-ISIS!
Watch a clip from my interview on ABC: pic.twitter.com/f6LdBtR2jE
לדברי חן, ההתמקדות של פעולות ההסברה חולקה לשלוש נישות עיקריות שסביבן כדאי להתמקד בהפצת תוכן ברשתות: הסברה על מעשי חמאס והשוואתן לדאעש, התמקדות בחטופים ובסיפוריהם ותכנים אסקפיסטיים שתורמים להרמת המורל על בסיס המצב.
"ברמת סרטוני הסברה על המצב והחטופים, ההמלצה שלי היא להתמקד בטיקטוק ובאינסטגרם. נמצאים שם משפיעני דעת קהל והמסרים שלהם יוצרים שיח ואת ההפצה המסיבית ביותר", אומר חן. "ברמת מסרי הסברה והאמת על חמאס - גם טוויטר היא פלטפורמה חשובה. יש שם המון פובליציסטים ועיתונאים עם קהלים רחבים. הקהל שמחפש מידע מהימן נמצא שם ויודע להבחין בין פייק ניוז למידע אמין לכן צריך לשאוף ולהתאמץ להפיץ שם את החדשות האמינות".
ומה באשר לפייק ניוז? "הפייק ניוז מגיע לכל הרשתות. אנחנו מזהים שהמקור שלו הרבה פעמים היא הפצה ראשונית בטלגרם או רדיט. יש בפלטפורמות אלו המון קבוצות קיצוניות אנטי ישראליות שמעלות מידע שלאו דווקא נבדק, וכמובן שזוהי חלק ממלחמת ההסברה החשובה", אומר חן.
איך להגיב ולענות לתכנים של חמאס?
"הדרך הנכונה לענות לתכנים של החמאס, חיזבאללה. איראן ונגזרותיהם, היא להמשיך ולהפיץ תכנים שמפריכים את הטענות השקריות שעולות בתכנים שלהם. בסבב הלחימה הנוכחי, קמו בין לילה עשרות חמ"לים עם מיטב אנשי הקריאייטיב והאסטרטגיה בישראל שמייצרים סרטוני הסברה מסביב לשעון. כדי שהמסר ההסברתי יעבור במלואו ויתקבל, התכנים שמופקים מתחשבים בניואנסים שונים לפי הקהלים שנחשפים אליהם.
"נעשות התאמות לקהלים השונים אליהם אנחנו פונים. המסר שמובן בקלות לישראלי, לא מובן בהכרח לצופה האמריקאי, האנגלי או הערבי, ולכן יש לבצע את ההתאמות אלה בצורה חכמה, שמתחשבת קודם כל בנקודת המבט של הצופה וההקשרים התרבותיים של הקהלים השונים.
"גם לאחר יצירת הסרטונים והפצתם, לעיתים בגלל האלגוריתמים ברשתות החברתיות השונות, לא נחשפים לקהלי המטרה אליהם התוכן מיועד. ישנן שיטות ומניפולציות שונות כדי להבטיח שהתוכן ייחשף לקהלים שעד היום לא שמעו או הכירו את הצד או הנרטיב הישראלי. למשל, אפשר לתייג סרטונים עם האשטגים שמבטיחים חשיפה לקהלים פרו-פלסטיניים ובכך לעזור להם להכיר את הנרטיב שלנו, בתקווה שיחשפו לאמת ולייצר שינוי תודעתי.
"אפשר להעלות סרטונים ולהגדיר מיקומים שבדרך כלל מועלים מהם מסרים של האויב (למשל רצועת עזה) או להשתמש בהאשטגים שבדרך כלל מזוהים עם הנרטיב של האויב. זה כמובן לא קורה תוך לילה וככל שנחשוף יותר סרטונים כאלה לקהלים שלא מכיר את הנרטיב הישראלי, זה עשוי להוביל לשינוי התודעתי המיוחל ולחזק את הלגיטימציה של ישראל והנרטיב הישראלי".