כמה ימים אחרי ה-7 באוקטובר הסטנדאפיסטית נגה ד'אנג'לי כבר הופיעה מול מפונים וחיילים בכל הארץ. היו כאלו שחששו, היו כאלו שטענו שזה מוקדם מדי, אבל מבחינתה זה הרגיש רלוונטי יותר מתמיד. "בהתחלה הרגשתי שהקהל פשוט צריך לפרוק. כמו שבוכים כדי לפרוק, ככה גם הצחוק של כולנו בחצי השנה האחרונה. יש לנו המון מה לפרוק, וזה ממש לא נגמר עוד", אומרת הסטנדאפיסטית וכוכבת הרשת בת ה-40, שמעלה בחודשים האחרונים את מצב הרוח הלאומי עם סרטונים ויראליים באינסטגרם גם ברגעים הכי קשים.
"יושבים בקהל אנשים שאתה לא יודע מה הסיפור שלהם, מפונים, נשות מילואימניקים, קרובים של כאלו שאינם עוד. אתה רואה את הדמעה בזווית העין, היא כל הזמן נמצאת שם, אבל אני מרגישה שסטנדאפ עכשיו זה הרבה יותר מסתם אסקפיזם. זה לדבר על המציאות עצמה, להראות את העולם האמיתי שכולנו חיים בו ולהצליח לצחוק עליו, מרווח נשימה בתוך החרדה היומיומית".
מול החרדה והאדישות שכולנו סוחבים בחודשים האחרונים, או כמו שהיא קוראת לזה "חרדישות", ד'אנג'לי מדברת שוב ושוב על הצורך הבוער בכולנו לפרוק, בחיים האמיתיים וגם בעולם הווירטואלי. אחרי ה-7 באוקטובר, היא הייתה מהראשונות לדבר על נושא רגיש במיוחד - איך לתווך את הסיטואציה לילדים. היא העלתה לחשבון האינסטגרם שלה סרטון קומי שם בו היא מסבירה איך לספר לילדים למה אוגרים גלוני מים בבית (בכלל בשביל משבר האקלים). קצת אחרי זה היא העלתה סרטון נוסף, הפעם על נשות המילואימניקים, בו טענה שהן צריכות להסתובב ברחובות עם מדים זוהרים כדי שנראה אותן כולנו ונבין את התפקיד הקריטי שלהן.
"היו מי שאמרו לי שזה יותר מדי ומוקדם מדי, אבל העליתי בכל זאת וקיבלתי תגובות ממש טובות. אני מרגישה את הרצון לקבל את התכנים האלו, הפיד גם ככה כל כך מבאס. לאחרונה התחלתי להעלות פינה קבועה שאני מדברת בה על כל מיני נושאים רציניים יותר ופחות תוך כדי שאני אוכלת, והכל נופל ונוזל. זה עובד מעולה. אנשים מחפשים את הפריקה הזאת. ושוב, זה הרבה יותר עמוק מאסקפיזם".
לא מעט מהסרטונים של ד'אנג'לי זכו לתהודה רחבה ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים, ולצד תכנים יומיומיים שמתעסקים למשל בהתמודדות עם הילדים ובניסיון להישאר מולם שפויים, היא לא חוששת מלשלב גם מסרים אקטואליים יותר, כמו הסרטון שהעלתה לפני פורים בו היא טוענת שאין צורך להשקיע השנה בתחפושות: "כולנו מחופשים כל הזמן. מחופשים לאנשים נורמליים שגרים במדינה נורמלית. קיבוצים מתחפשים לבתי מלון. הממשלה מתחפשת לרק ביחד ננצח", היא אמרה.
מדי שנה לרגל יום האישה ד'אנג'לי מעלה יחד עם היוצרות לליב סיון ומור בירן סרטון אקטואלי שמקבל לא מעט הדים. השנה הן התמקדו במחירים שנשים משלמות בתקופה הנוכחית תחת המנטרה ש"זה לא הזמן", כמו זה לא הזמן להתלונן על אלימות, על הטרדות, על קשיים אחרים בבית או בעבודה. "רצינו להביע את זה שאסור לדחוק לשוליים גם את העניינים הבוערים האלו. רצינו לתת תחושה שרואים את הנשים וגם לתת קצת אופטימיות וזרקור על ההצלחה של הנשים להתמודד".
אז מתי נוכל לחזור סתם לצחוק על דברים רגילים?
"מצד אחד יש פשוט את הרצון לחזור לשטויות הקטנות של החיים, ומצד שני יש את ההזיות שהמציאות הנוכחית מובילה אותנו אליהן, ונורא אפקטיבי להוציא מהן צחוק שכולם יזדהו איתו. הנה, למשל בן הזוג של אחותי קיבל עכשיו צו נוסף לעזה. היא רק חושבת על איך לשבור לו את הרגל, והיא לא היחידה, זה עובר לכולן בראש. אז מכאן הדרך קצרה לפאנץ' על נשים שיושבות וגוללות באינטרנט איך לשבור לבן זוג שלהן את הרגל ומגלות את הפתרונות הכי מוזרים. העולם מופרע מאוד עכשיו".
"מישהי כתבה לי לאחרונה בתגובה על אחד הסרטונים שלי: 'נגה, להגיד דברים בהירים עם כל כך הרבה חן זו לא רק יכולת משוכללת, זו גם הדרך היחידה להזיז משהו במציאות הקשה הזאת'. התרגשתי מאוד לקרוא את ההודעה הזאת והיא מחזקת לי את המחשבה על כך שכבר אי אפשר לשמוע יותר לוחמנות. האוזן נאטמת. אולי לצחוק זו הדרך היחידה בשלב הזה להגיד דברים".