ישראל מפסידה בעוד חזית דיגיטלית במלחמה מול חמאס: החזית של סנאפצ'ט (Snapchat). סנאפצ'ט, שבבעלות סנאפ, היא אולי רשת חברתית פחות פופולרית בישראל, אבל היא פופולרית בקרב צעירים בארה"ב ומחזיקה במצטבר ביותר משתמשים מרשתות שזוכות ליותר חשיפה, כמו טוויטר.

בשבועות האחרונים נפוצו דיווחים לפיהם משתמשים ברחבי העולם פונים לסנאפצ'ט כדי לקבל הצצה מסוג אחר אל החיים בישראל ובעזה על רקע המלחמה. והתמונה שהם רואים לא מחמיאה במיוחד לישראל.

סנאפצ'ט היא אפליקציה ורשת חברתית שמאפשרת לצלם ולהעלות סרטוני וידאו קצרים, בדומה לפיצ'ר הסטוריז באינסטגרם. בנוסף לזה יש לה תכונה מיוחדת שהופכת אותה לכלי שימושי לקבלת מידע מהשטח: אפשרות לבחור בסרטונים לפי המיקום שממנו הם הועלו.

הפופולריות של סנאפצ'ט בעולם הערבי דחפה משתמשים להעלות לרשת סרטונים רבים שמתויגים ככאלו שהועלו מרצועת עזה. בעקבות זאת משתמשים שמחפשים תמונות מהשטח נחשפים לתיעוד אותנטי לכאורה של המלחמה שצולם מרחובות עזה או חלונות הבתים - לצד סרטוני תעמולה שמשותפים גם ברשתות חברתיות אחרות כטוויטר וטיקטוק.

לעומת זאת, מי שמסתכל על סרטונים מתל אביב ייחשף בעיקר לתיעוד של חיי שגרה, כמו ילדים שמשחקים עם הפילטרים באפליקציה או צילומי רחוב ובילויים. סרטונים מעטים שמועלים לסנאפצ'ט מישראל עוסקים במלחמה. אין שם למשל סרטונים של ישראלים שמספרים לקהל הבינלאומי על החיים במלחמה.

בסנאפצ'ט אומרים כי הם רואים עליה מתונה במספר המשתמשים מאיזור עזה, וכי הם עושים כל שביכולתם כדי לוודא שהסרטונים שעולים לשירות לא קוראים לאלימות או מפיצים מיסאינפורמציה.

פיצ'ר המפות של סנאפצ'ט מציג תמונות מעזה ומישראל (צילום: צילום מסך מתוך פיצ'ר המפות של סנאפצ'ט)
הפעילות בתכונת המפות בסנאפצ'ט סביב רצועת עזה | צילום: צילום מסך מתוך פיצ'ר המפות של סנאפצ'ט

היתרון העיקרי של סנאפצ'ט בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות היא שכל הסרטונים שמופיעים במפה צולמו בזמן אמת. האפליקציה לא מאפשרת להעלות למפה שלה סרטונים ערוכים שהוכנו מראש. זה אומר שמה שרואים במפה אמור להיות בעיקר תוכן שצולם בזמן אמת ללא תכנון או עריכה מראש, וכך לספק לכאורה הצצה לחיים האמיתיים של המשתמשים.

בנוסף, סנאפצ'ט מאפשרת למשתמשים ליצור קשר ולהתכתב עם משתמשים שנמצאים באזור ספציפי במפה. כך משתמש טוויטר מיכה גנטמן מניו יורק, שיתף כיצד נעזר בפיצ'ר המפות של סנאפצ'ט כדי לאתר משתמשים ברצועת עזה ולשוחח איתם. בשיחה לדוגמה שכזו, ששיתף בטוויטר, הוא התכתב לכאורה עם אדם שהזדהה כתושב מחנה הפליטים ג'באליא ברצועה, שסיפר על החיים הקשים תחת שלטון חמאס ואמר כי לא כל הפלסטינים תומכים בארגון הטרור. השרשור ששיתף גנטמן זכה להתעניינות רבה ונצפה כבר יותר מ-3 מיליון פעמים.

לפי גנטמן, המשתמש שעימו שוחח סיפר לו כי חמאס לא מייצג את תושבי עזה, התלונן על עליית המחירים הגדולה ברצועה מאז השתלטות חמאס ב-2006 - ותיאר כיצד ארגון הטרור מונע מתושבי צפון הרצועה להתפנות דרומה בעקבות אזהרות צה"ל. "בבקשה תספר לאנשים בארה״ב שאנחנו לא חמאס, אנחנו 2.2 מיליון אנשים, חמאס הוא רק 10% מאיתנו", כתב המשתמש בצילומי המסך ששיתף גנטמן.

תושבים בעזה שמתנגדים לחמאס משתמשים זה כמה שנים בהאשטאג #بدنا_نعيش (אנחנו רוצים לחיות) לצד טקסטים וסרטונים המביעים תסכול גלוי כנגד חמאס. תג ההקבצה הזה אינו פופולרי במיוחד בסנאפצ'ט על רקע הצורך להעלות סרטונים בפנים גלויות, מה שעלול להוות סכנה של ממש למצולם. ובכל זאת אפשר למצוא סרטונים תחת ההאשטאג הזה גם בסנאפ וגם בטיקטוק.