בבוקר ה-11 בספטמבר 2001, מייקל הינגסון היה בקומה ה-78 של המגדל הצפוני של מגדלי התאומים יחד עם כלבת הנחייה שלו רוזל. הוא עבד בתור מנהל מכירות בחברה שייצרה ומכרה ציוד גיבוי לקלטות, ונערך יחד עם שותפו ליום עבודה שגרתי. "פתחתנו את המשרד בניו יורק באוגוסט 2001, ובאותו בוקר ב-11 בספטמבר התכוננו לערוך סמינרי מכירות כדי ללמד את המשווקים שלנו כיצד למכור את המוצרים שלנו", הוא משחזר בראיון.
"כשהמטוס פגע בבניין הרגשנו את הרטט ושמענו פיצוץ עמום, אבל אף אחד במשרד, וגם לא בשום מקום אחר, לא ידע מה קרה", מספר הינגסון. "ביקשתי מהקולגה שלי להביא כמה אורחים שהגיעו מוקדם ולהוביל אותם למדרגות, וכשהוא חזר, בדקנו שלא נשארו אנשים במשרד ויצאנו למדרגות גם כן". באותם רגעים שותפו של הינגסון הבחין מהחלון בלהבות, והשניים ידעו שאלה עלולות להתפשט דרך פירי המעליות. "הנחנו שמטוס נתקע בבניין בזמן שירדנו במדרגות כי הרחנו את הדלק הסילוני נשרף, אבל איש במדרגות לא באמת ידע מה קרה".
הינגסון מספר כי רבים נוטים לחשוב שהעיוורון שלו מנע ממנו להבין מה קורה סביבו בעת האסון, דבר שהוא שולל לחלוטין. "אנשים בדרך כלל מניחים שלא היה לי מושג לגבי המתרחש בגלל שאני לא רואה, אבל ידעתי כל מה שאחרים ידעו ואפילו יותר. השתמשתי בכלבת הנחייה החמישית שלי, רוזל, שלא סימנה לי שאני צריך לפחד - מה שאמר לי שלא משנה מה קורה סביבנו, אנחנו לא בסכנה מידית".
רק כשהגיע לביתו, הינגסון התבשר מאשתו על מה שאירע באותו בוקר. "אחרי שסוף סוף הצלחתי להגיע הביתה, היא הייתה הראשונה שסיפרה לי ששני מטוסים התרסקו בכוונה לתוך המגדלים, אחד לתוך הפנטגון, והרביעי עדיין היה חסר מעל פנסילבניה. הייתי מזועזע והבנתי שהעולם לא ישוב להיות כשהיה". הזיכרונות הקשים לא עוזבים אותו מאז: "לעולם לא אשכח את מה שקרה באותו בוקר, אני חושב על זה בכל יום".
היום, בתור מנהל החזון (chief vision officeׂ) של חברת accessiBe, המפתחת המפתחת טכנולוגיות ומוצרים להנגשת אתרי אינטרנט באמצעות בינה מלאכותית, הינגסון מיישם את כל שלמד וחווה גם בעבודה, "אני נוסע ומדבר עם ארגונים וחברות שונות לא רק על היום הזה, אלא גם על אמון ועבודת צוות, על הקשר בין בני אדם לבעלי חיים, על אתיקה והיערכות לשעת חירום".
הינגסון מסביר כי היותו עיוור לא מהווה מכשול עבורו, "עיוורון הוא רק מאפיין, זה בדיוק כמו להיות שמאלי או ימני, נמוך או גבוה, או כל הבדל אחר שקיים בין אנשים". כמו כן, הוא מבהיר כי מצבו תורם לו במילוי תפקידו, ולא להיפך, "יש לי תואר שני בפיזיקה אז אני טכני ומשתמש בידע הזה כדי לעזור לדון בגישה לאינטרנט. העובדה שאני בתפקיד הזה מביאה פרספקטיבה ייחודית לפגישות ויש לה השפעה חשובה על ההחלטות שמתקבלות".
במסגרת תפקידו, הינגסון גורם לחברה להפוך לגלויה בשווקים המערביים ובעצם עוזר לספק אינטרנט נגיש לכולם. "accessiBe פועלת ליישם את הדברים האלה גם בתוך שורותיה. היא למעשה משמשת מודל לארגונים אחרים ומראה שמוגבלות אינה חוסר יכולת, נכות היא פשוט מאפיין של 25% מהאוכלוסייה בישראל ו15% מהאוכלוסייה בעולם".