האקוסיסטם הטכנולוגי של תל אביב דורג במקום החמישי בעולם בשנת 2023, רגע לפני המשבר העולמי בהייטק וההפיכה המשטרית בישראל, שהשפיעו לרעה על מצב התעשייה. הדירוג פורסם על ידי חברת המחקר והייעוץ סטארטאפ ג'ינום (Startup Genome), שמתמחה בתחום ההייטק.
בשנה שעברה דורגה תל אביב במקום השביעי, ואילו בשנים 2020-2017 היא דורגה במקום השישי. חברת המחקר בחנה קרוב ל-300 אקוסיסטמים ברחבי העולם ולמעלה מ-3.5 מיליון סטארט אפים.
תל אביב שיפרה את מיקומה הודות לעלייה במספר האקזיטים בגובה של מיליארד דולר ומעלה, בינהם ההנפקה של חברת הפינטק פאגאיה ב-8.5 מיליארד דולר; וכן עלייה במספר חדי הקרן מ-33 ל-57 - חברת הבלוקצ'יין פיירבלוקס קיבלה את השווי הגבוהה מכולם, של 8.5 מיליארד דולר.
בסך הכל גדל שווי האקוסיסטם המקומי ל-235 מיליארד דולר - עלייה של 100% בין יולי 19 ועד סוף 21 לעומת יולי 2020 ועד סוף 22'.
מספר האקזיטים בתל אביב היה גבוה יותר מאשר בערים לונדון ולוס אנג'לס, שמדורגות לפניה ברשימה. חברת המחקר בחנה גם את נושא המימון ותל אביב זכתה לדירוג גבוה גם בקטגוריה הזאת, שכוללת בדיקה של מספר העסקאות וההיקף שלהן.
מחברי הדוח שיבחו גם את היקף ההשקעות בחברות צעירות (Early stage). תל אביב זכתה לציון גבוה גם בתחום השיווק, שבו היא הוזכרה בנשימה אחת עם שנגחאי וסטוקהולם. מחברי הדו"ח ציינו כי תל אביב היא יצרנית של חברות גלובליות שמצליחות לחדור לשווקים חדשים.
ההשקעות בסטארט אפים בישראל בשנת 2022 הסתכמו ב-15.5 מיליארד דולר, ירידה של כ-50% לעומת 2021. עם זאת, הנתון של שנת 2022 עדיין טוב יותר ביחס לשנת 2020. גם היקף האקזיטים וההנפקות התכווץ מ-82.5 מיליארד דולר בשנת 2021 ל-16.9 מיליארד דולר אשתקד - ירידה של 80%.
מחברי הדוח שיבחו את היקף ההשקעות בחברות צעירות (Early stage). תל-אביב זכתה לציון גבוה גם בתחום השיווק, שבו היא הוזכרה בנשימה אחת עם שנגחאי ושטוקהולם
אחת ההנפקות הגדולות בשנה שעברה הייתה של חברת הפינטק פאגאיה ב-8.5 מיליארד דולר. שני אקזיטים נוספים שהשפיעו על הדירוג של תל-אביב היו המכירה של גרנולייט לאינטל תמורת 650 מיליון דולר במאי, וסלינג שנמכרה ל-Avante הברזילאית לפי שווי של 2.9 מיליארד דולר.
קפיצת מדרגה בקוריאה הדרומית
עמק הסיליקון שומר על מיקומו הראשון והבלתי מעורער בשנים האחרונות ואת המקום השני חולקות ניו יורק ולונדון. במקום הרביעי נמצאת לוס אנג'לס, שגם היא כמו תל אביב, קפצה שני מקומות למעלה בדירוג.
בחמישייה השניה נמצאות לפי הסדר בוסטון ובייג'ינג - שתיהן איבדו את מעמדן בחמישייה המובילה - סינגפור שקפצה בעשר מקומות משנה שעברה, ושנגחאי וסיאטל במיקומים התשיעי והעשירי בהתאמה.
בייג'ינג אינה האקוסיסטם היחיד בסין שיורד בדירוג. כל הערים הסיניות הגדולות סבלו מירידות ועם זאת שתיים עדיין נמצאות בעשירייה הראשונה: שנזן ירדה 12 מקומות למיקום ה-35 ושנגחאי מקום אחד.
הודו דווקא חווה מגמה הפוכה: מומבאיי מובילה עם עלייה של חמישה מקומות עד לדירוג ה-31, נבגאלור ודלהי עלו שני מקומות למספרי 20 ו-24 בהתאמה.
הדוח מתייחס לעבר והוא משקף את מצב האקו-סיסטמים בשנים 2020 עד 2022. הסנטימנט העולמי בשוק ההון ובתעשיית ההייטק הגלובלית השתנה מאז וחוסר הוודאות הפוליטי בישראל מכביד על תעשיית ההייטק המקומית. הנתונים האלה, סביר להניח, ישתקפו בדוח של 2023.
המתודולוגיה של הבדיקה מורכבת למדי והיא מתייחסת לחמש קטגוריות עיקריות, שלכל אחת מהן יש משקל שונה. בכל קטגוריה יש תתי סעיפים ושקלולים שונים.
הקטגוריות הן: ביצועים (Performance), שכוללת בין היתר את שווי התעשייה – שווי הסטארט אפים בין המחצית השניה של 2019 עד 22, סכומי אקזיטים ומהירות האקזיטים; מימון, קטגוריה שכוללת את היקף המימון של סטארט אפים בשלבים מוקדמים, מספר המשקיעים, מספר ההשקעות של 100 מיליון דולר ומעלה ועוד; הון אנושי (Experience & Talent), שבו נספרים מספר האקזיטים במעל ל-50 מיליון דולר בעשור האחרון, ידיעת השפה האנגלית, מספר הסטודנטים במקצועות מדעיים, שכר ועוד.
הדירוג כולל גם התייחסות לנתח שוק (Market reach) – היכולת של סטארטאפים בשלבים מוקדמים להגיע ללקוחות ולהפוך לגלובליים; מחוברות (Connectedness) – המרכיב הקטן ביותר במדד שמודד את מספר המיטאפים שמארגנת התעשייה ומרכיב נוסף וקטן באותה מידה – ידע (Knowledge), שמודד בעיקר את מספר ומורכבות הפטנטים. אפשר לקרוא בהרחבה על המתודולגיה כאן.