אחים תאומים זה אף פעם לא עסק קל. הסיטואציה הייחודית שבה שני אחים באותו הגיל בדיוק, שלעיתים נראים גם בדיוק אותו דבר במקרה של תאומים זהים, עשויה לייצר לא מעט חיכוכים. אפשר בקלות לחשוב שבין האחים התאומים יכולה להתפתח תחרות, שתגרום להם להתרחק זה מזה בכל הקשור לפן המקצועי, אבל עם זאת, ישנן לא מעט דוגמאות של זוגות אחים תאומים שנשארו באותן המסגרות גם שנים ארוכות אחרי שסיימו את בית הספר, ולמעשה קשרו את גורל הקריירה שלהם זה בזו. לרגל יום המשפחה שחל השבוע, שוחחנו עם שני זוגות של תאומים זהים שמצאו עצמם בדיוק במצב הזה, כעובדים באותה חברת הייטק.
אלון וקורן גרינשפון (32) הם תאומים זהים המכהנים בתפקידים מנכ"ל (CEO) וסמנכ"ל תפעול (COO) בחברת echo3D, פלטפורמת ענן לניהול תוכן תלת ממדי אשר מספקת כלים למפתחים ותשתית לאפליקציות מטאוורס, תלת מימד, מציאות מדומה ורבודה. השניים גדלו בתל אביב, שירתו יחד בחיל המודיעין ואף עברו להתגורר יחד בניו יורק לפני כשבע שנים בזמן שלמדו תארים שניים באוניברסיטת קולומביה – אלון במדעי המחשב וקורן במשפטים. שם נולדה חברת echo3, בוגרת Intel Ignite, תוכנית ההאצה לסטארטאפים של ענקית הטכנולוגיה אינטל.
"אנחנו החברים הכי טובים מרחם. מהגן ועד הטירונות, כול,, היינו יחד באותה כיתה", נזכר קורן. "ההורים שלנו חינכו אותנו להיות חברים קרובים והתעקשו על כך שנהיה יחד תמיד. הגישה הייתה שזה לא 'אנחנו אחד נגד השני', אלא 'שנינו יחד מול העולם'. היו לנו תחומי עניין שונים ואופי די שונה, אבל יש יתרון גדול בלהיות תאום - זו דרך יוצאת דופן להיות מודע לדרכים אחרות שלא הלכת בהן בחיים. אחרים יכולים לתהות מה היה קורה אם הם היו בוחרים אחרת, אבל אנחנו לא צריכים לעשות את זה. יכולנו תמיד לראות מה השני עושה ובאיזו דרך הוא בחר".
אלון מבקש להדגיש שיש לו ולקורן תחומי עניין שונים, וגם כשהם התגוררו יחד בניו יורק, היו להם עיסוקים שונים. "אני עבדתי כמהנדס תוכנה, וקורן היה עורך דין לעסקאות טכנולוגיה. רק כשהעליתי את הרעיון ל-echo3D, השותף הטבעי שלי למסע היה קורן. הקמת סטארטאפ דורשת רמת אמון גבוהה בין השותפים, וקשה למצוא שותף כמו אחיך התאום".
קורן מצדו מסכים עם הדברים. "מעמסה גדולה יורדת מהכתפיים שלך כשאתה עובד עם אחיך התאום", הוא אומר. "אתה יכול להעביר אליו משימות ולהיות בטוח שהמשאבים והתוצר יהיו זהים למצב שבו אתה עשית את המשימה בעצמך".
מנגד, אלון מבקש להזכיר שהם קודם כל אחים, ורק אז שותפים עסקיים: "אנחנו קרובים לא כי אנחנו עובדים יחד, אלא אנחנו עובדים יחד כי אנחנו קרובים. העבודה בסטארטאפ היא אינטנסיבית ואנחנו משקיעים בה את רוב שעות היום שלנו, אז יוצא שרוב השיחות שלנו סובבות סביב החברה. עם זאת, אנחנו משתדלים להפריד בין הזמן שלנו יחד בעבודה לזמן שלנו יחד בחיים האישיים. לצאת לריצה עם אח תאום לדוגמה זה מאוד מומלץ, כי קל לשמור על אותו קצב".
אתם תאומים זהים. קורה שמתבלבלים ביניכם במקום העבודה? איך זה מתבטא?
קורן: "לא מתבלבלים בינינו, אבל אנחנו כן עושים מאמץ להציג את עצמנו לעובדים חדשים בצורה כזאת שיהיה ברור מי זה מי. למשל, אני אגיד לעובד חדש שרק נכנס למשרד: 'אני אגיד לאלון שהגעת'. לרוב אנחנו משתפים עם העובדים פרטים שעוזרים להבחין בינינו, למשל, אני לובש בעיקר שחור או שהזקן של אלון לרוב קצר יותר. למזלנו, יש לנו גם שותף שלישי, ה-CTO של החברה (סמנכ"ל הטכנולוגיה) בן פדצור, שמכיר אותנו שנים ויכול לעזור לעובדים שלא בטוחים מי זה מי".
במקרה של אלון וקורן, למתחים הטבעיים ששוררים בין אחים מתווסף קושי נוסף: העובדה שאחד מהם מכהן בתפקיד בכיר יותר מהשני. "אנחנו שותפים שווים לחברה, וכל אחד ממלא תפקיד אחר לטובת ההצלחה שלה על בסיס הכישורים ותחומי העניין שלו", מסביר אלון, המנכ"ל כאמור, את חלוקת העבודה בין השניים."לי יש רקע נרחב במחשבים ורישות עסקי ולקורן יש רקע נרחב במשפטים וניהול חברות בשוטף, ככה שהשוני בתפקידים הגיוני".
על מה מדברים בארוחות שישי? אתם מצליחים ניתן להתנתק מהעבודה?
קורן: "לצערנו, בגלל שהעסק שלנו נמצא בניו יורק, אנחנו עובדים גם בשישי. את קבלת השבת אנחנו מציינים בחטף בין שיחות סיכום שבועיות עם הצוות האמריקאי".
במקרה של מור ועינב כהן (36), אנליסטיות סיכונים (Risk Data Analyst) בחברת הפינטק הישראלית Bluevine, שיתוף הפעולה נמשך גם בתור הצוות עצמו. שתיהן עובדות בחברה, המספקת פתרונות בנקאיים לחברות קטנות ובינוניות בארה"ב, מזה כשנתיים, באותו הצוות בדיוק. לא די בכך אלא שהאחיות כהן, תאומות זהות, חולקות גם מקצוע, שכן הן מעצבות פנים בהכשרתן. לדבריהן, עד כה הן הצליחו להתקדם בקריירה במקביל זו לזו, ותמיד פרגנו אחת לשנייה.
"מגיל צעיר הלכנו במסלולים מקבילים, אבל שונים מעט. אהבנו את אותם תחומי העניין ובכל זאת נפרדנו בחלק מהחוגים. גם חוגי החברים לא היו משותפים בכללם", אומרת עינב. מור מצדה מוסיפה: "מגיל צעיר אהבנו דברים דומים, אבל הלכנו במסלולים שונים במעט. לכל אחת היה את החוג שלה ואת החברות שלה, אבל תמיד היינו החברות הכי טובות. ההורים שלנו ניסו לעשות הפרדה כדי לפתח את האינדיבידואל שבנו, אבל תמיד אהבנו להיות יחד. עם הזמן כשהתבגרנו, התחזקו אצלנו התחומים המשותפים. היינו יחד לדוגמה באותן מגמות בתיכון. בצבא דווקא היינו הפוכות לחלוטין".
לדברי עינב, האחיות דמיינו אפשרות שבה יעבדו ביחד בבגרותן, כך שלא מדובר בהפתעה. "אם לומר את האמת, אנחנו הכי טובות ביחד", היא אומרת, "כל אחת יודעת לעבוד בנפרד על הדברים שלה, אבל שיתוף פעולה בדרך כלל יניב תוצאות טובות יותר. הדבר הכי טוב בלעבוד ביחד הוא שאנחנו מבינות זו את זו אפילו בחצי מבט".
עם זאת, מור לא מסתירה את העובדה שלחלוק משרד עם אחותך התאומה, יכול להיות גם עניין מאתגר: "הקושי בלעבוד יחד מתבטא בכך שכל אחת תמיד תדאג לאחרת, קודם כל ולפני עצמה, אז תמיד הדאגה היא כפולה. חוץ מזה, תמיד מרחף החשש שיעשו השוואות בינינו, שזה עניין הגיוני סך הכול, אבל לדעתי זה הדבר הכי מרגיז שקורה כשאת חלק מצמד תאומים. דבר אחרון, קשה לקחת חופש כי הוא הרבה פעמים הוא משותף לעניינים משפחתיים".
אתן תאומות זהות. קורה שמתבלבלים ביניכן במקום העבודה? איך זה מתבטא?
עינב: "נדמה לי שכן, מתבלבלים בינינו במשרד. בדרך כלל אנחנו מסתובבות יחד כך שהדבר פחות בא לידי ביטוי, כי פונים אלינו כצמד. חשוב לציין שאנחנו שונות זו מזו, אך העניין הוא שלא זוכרים מי זאת האחת ומי זאת השנייה. כמובן שקל יותר בקבוצות וואטסאפ ובאפליקציות, כי יש שם לצד התמונה".
לסיכום, על מה מדברים בארוחות שישי? האם ניתן להתנתק מהעבודה אז?
עינב: "נושאי השיחה בדרך כלל משותפים, גם ללא קשר לעבודה, אבל אני מודה שגם מחוץ לשעות העבודה אנחנו מדברות בדרך כלל על דברים שקשורים בה".
מור: "הסיפורים בארוחות משפחתיות או עם חברים הם מתוך חיי היום-יום, אז בוודאי שמדברים גם על חוויות מהעבודה ומאירועים משותפים. בגדול, זכינו בעבודה שלא צריך 'לקחת ממנה הביתה' יותר מדי דאגות ומתחים, אז לדבר על העבודה לא נראה לי כל כך נורא".