סיסמה זה לא מספיק, אומרים לנו בשנתיים האחרונות כל מיני אנשים שמנסים לשכנע אותנו לקנות סמארטפונים עם אמצעי האבטחה שהופך יותר ויותר סטנדרטי - קורא טביעות אצבע. אבל מסתבר שטביעת אצבע היא ממש לא מאובטחת יותר מסיסמה רגילה.
ביום שני שעבר הצליחו אניל ג'אין, קאי קאו וסנפריט ארורה מאוניברסיטת מישיגן לפתוח סמארטפון של קרבן רצח באמצעות הדפסת טביעות האצבע שלו במדפסת סטנדרטית והצמדתן לסורק במכשיר.
טביעות האצבע המודפסות היו הניסיון השלישי של השלושה לפרוץ למכשיר הגלקסי S6, שנמסר להם על ידי הבלש אנדרו רת'בן מהיחידה לזיהוי פלילי דיגיטלי ופשעי מחשב במשטרת מישיגן. רת'בן מסר את המכשיר למדענים לאחר שלא הצליח למצוא דרך לפרוץ למכשיר וגילה בחיפוש בגוגל כי ג'אין, אחד המומחים הגדולים בתחום אבטחה ביומטרית ופריצתה, עובד באוניברסיטה בעירו.
תחילה ניסו השלושה להדפיס את טביעות האצבע של הקרבן, שהיו במאגר משטרתי, על נייר מיוחד בעזרת דיו מוליך חשמל. הקורא הביומטרי לא קנה את זה. הם עברו לשיטה מתקדמת ומסורבלת הרבה יותר, וכפי שדיווחנו לפני שבוע וחצי ניסו להדפיס את אצבעותיו של הקרבן במדפסת תלת-ממד ולצפות אותן בחומר מוליך. גם זה לא עבד.
ג'אין, שרק בתחילת השנה פרסם מחקר בו הוכיח שהדפסה בדיו מוליך על נייר מיוחד מסוגלת להערים על קוראי טביעות באצבע של סמסונג ו-וואווי, החליט לתת לדרך הזו סיכוי נוסף. הוא ביקש מקאו לעבד את צילומי טביעות האצבע שמסרה על ידי המשטרה באמצעות תוכנה שנכתבה במיוחד כדי למלא חוסרים בצילומי טביעות אצבע. התוכנה מילאה את מה שחשבה שנשחק בצילום המשטרתי והתוצאה הודפסה שוב בדיו מוליך על נייר מיוחד. הפעם, הסורק נכנע ופתח את המכשיר כאשר הונח עליו צילום האגודל הימנית של הקרבן.
ג'אין אמנם שמח על ההישג שלו ושל שותפיו לעבודה, אך מעדיף להימנע מ"הישגים" דומים בעתיד: "אני מקווה שהיכולת שלנו לפתוח את נעילת הטלפון הזה יעודד מפתחי טלפונים ליצור אמצעי בטיחות מתקדמים (יותר) לגילוי חיוּת של טביעות אצבע", הוא אמר לאתר האוניברסיטה.