שוק ההייטק נמצא בסחרור כבר מעל שנתיים. בתחילת משבר הקורונה נאלצו החברות להסתגל למודל עבודה מהבית, ותוך כמה חודשים חברות הייטק הפכו לבועה שלא הפסיקה להתנפח: כולן הרוויחו יפה מאוד והציעו לעובדים משכורות עתק, שגרמו להרבה אנשים לעשות הסבה מהעבודה רגילה שלהם לתחום.
הדבר שאפיין את העבודה בהייטק בנוסף לצ'ופרים ותנאי העבודה המפנקים ("יש לנו 24 טעמי גלידה" טענה הדמות הפיקטיבית של נדיר אקרמן במערכון הפארודי בנושא של ארץ נהדרת) היו שעות עבודה ארוכות במיוחד ויעדים קשים להשגה. בחודשים האחרונים אותה בועת ההייטק התפוצצה, המניות ירדו בבורסה, החברות החלו לאבד כספים ולפטר לא מעט עובדים.
ובכן התופעה האחרונה בשוק יכולה לגרום לחברות הגדולות למצוא את עצמן בבעיה חדשה. היא נקראת התפטרות שקטה - "quiet quitting" ובימים האחרונים התיוג הזה מתפוצץ בטיקטוק. מה זה אומר בפועל? אפשר להשוות את זה למונח הישראלי "להקטין ראש", כאשר עובד מחליט לעשות את המינימום הנדרש ממנו בעבודה, לא "להתנדב" לעשות שעות נוספות ולא להתאמץ מעבר להגדרות התפקיד שלו. במילים אחרות: לא להתפטר מהעבודה, אבל לסגור את הלפטופ בשעה שנקבעה בתור סיום יום העבודה ולחזור להתעסק בחיים האישיים.
למרות שהתופעה נשמעת כמו דבר שלילי, במיוחד בשוק הישראלי בו אנו רגילים להמשיך לעבוד מהבית ולענות לוואטסאפ ומיילים בכל שעות היום, הניסיון ליצור איזון בין חיי עבודה לחיים פרטיים הוא נושא חם מאוד, עולה לא מעט ברשתות החברתיות. בטיקטוק סרטונים עם התיוג הספציפי #quietquitting הגיע למעל 10 מיליון צפיות בימים האחרונים, וצפוי לגדול ולזלוג לתחומים שהם מחוץ לבועת ההייטק.
יש שיגידו שמדובר במאבק דורי בין הבומרים, אשר דוגלים בעבודה קשה ורגילים לקרוא לדור הצעיר "מפונק", לבין אותם הצעירים שמעדיפים להגיע לאיזון אופטימלי בחייהם, מאשר להשתעבד לבוסים שלהם. למשל, איש העסקים הקנדי קווין א'וליירי, אשר מופיע במספר רב של תוכניות כלכלה ביניהם הכרישים, טוען: "אנשים שעושים מעבר הם אלה שמצליחים בחיים. אתה צריך לעשות מעבר למינימום, לא כי אתה חייב - אלא כי אתה רוצה. ככה מגיעים להצלחה. אלה האנשים שאני מחפש, אלה שסוגרים את המחשב בשעה 17:00 כדי להמשיך עם חייהם לא עובדים עבורי, אני מקווה שהם עובדים עבור המתחרים שלי".
מנגד, הטיקטוקר Forrest Valkai, טען שכל התופעה הזאת מגוחכת, מכיוון שלעבוד את מספר השעות שאמורים לעבוד, לקבל תשלום על העבודה שעושים ולשים את החיים האישיים מעל העבודה בסדר העדיפויות, אמור להיות המצב הרגיל ולא היוצא מן הכלל.
ישנם מומחים הטוענים שלא מדובר בכלל בעומס העבודה אלא ביחס שמקבלים העובדים. אד ציטרון, מנהל חברת ייעוץ מדיה לסטארטאפים בארה"ב, אמר בראיון ל-NPR: "אם אתה רוצה שאנשים יעשו מעל ומעבר, תפצה אותם על כך. תן להם 200 דולר. שלם להם על העבודה הנוספת, תשנה את הגישה שלהם מ-'אני עושה יותר ממה שאני צריך' ל-'אני מתוגמל כראוי על העבודה הזאת'".
ומה קורה בישראל?
אסנת ירימי מגן, מנהלת אופרציה בחברת סיידר סקיוריטי, מספרת כי היא לא מזהה מגמה של התפטרות שקטה בחברה. "החברה שלנו החלה את פעילותה בתקופת הקורונה, ואנחנו עובדים על פי מודל היברידי - לא מחייבים את האנשים להגיע למשרד כל יום וגם לא מספר פעמים מסוים בשבוע. באופן כללי, אנחנו מודדים את העובדים על התפוקה והערך שהם מביאים. אם יש עובדים שלא עומדים בזמנים או לא מדברים על בסיס קבוע לאורך זמן, אנחנו מטפלים בזה נקודתית".
"ההתפטרות השקטה היא תופעה בה עובדים מבטאים רצון לסדר מחדש את סדרי העדיפויות בחייהם. בעינינו זוהי הזדמנות לנהל שיח פתוח וכנה עם האנשים שלנו, על מה חשוב להם ועל היכולת שלנו כארגון לתמוך בתהליך ההתפתחות שלהם כאנשים", אומר רועי קונקי, דירקטור משאבי אנוש EMEA&LATAM ב-AppsFlyer.
"העובדים והעובדות שלנו רוצים שני דברים מרכזיים: השקעה בעצמם וביכולת הפיתוח שלהם, ומקסימום גמישות לבצע את עבודתם. במילים אחרות, הם רוצים שנסמוך עליהם, ונעזור להם להתפתח. את הקול הזה, שהוא חוצה מדינות כי אנחנו פועלים ב-20 מדינות, אנחנו מתרגמים לתוכניות פיתוח אישי, תמיכה מנטלית בעובדים ובני משפחותיהם, השקעה בספורט ואורח חיים בריא ועוד", מוסיף קונקי.
"חברות שהבסיס שלהם היא עבודה שעתית חשופות בהרבה מאילו שעובדות על בסיס תפוקה. מי שלא יתאים את עצמו ומהר, ימצא עוד ועוד עובדים מחתימים כרטיס ולא מספקים להם את התפוקה הנדרשת לקיום העסק", אומרת מאי וקסלר, מנהלת משאבי אנוש בחברת הקסה. "אחרי תקופת הקורונה, וכאשר יותר ויותר עובדים עוברים למצב היברידי, מעסיקים חייבים לשנות כיוון ולבנות מערכי תמיכה שיאפשרו להם לעבוד על בסיס תוצאה ולא שעות".