תחום ה-AI עומד להיות הגדול והמשמעותי בהייטק בשנים הקרובות, וכבר עכשיו הפך התחום לאחד החמים בתחום ההשקעות. אך האם ישראל, שמחשיבה את עצמה אומת הסטארטאפ, מוכנה לעולם שבו תחום ה-AI יקח נתך יותר ויותר גדול מתעשיית ההייטק? לפי דוח חדש, נראה שיש מקום לדאגה.
מכון המחקר והמדיניות RISE Israel (לשעבר SNPI) ו-Google, מפרסמים מחקר חדש ומקיף שמנתח את מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הדוח סוקר את מספר הסטארט-אפים הישראלים העוסקים ב-AI ורמת ההשקעות בהם, לצד השוואה בינלאומית בקצב הצמיחה. המחקר בודק את פערי ההון אנושי והאקדמיה, ואת עמדות הציבור הישראלי ביחס ל-AI בנושאים מרכזיים, תוך השוואה למדינות שונות בעולם.
לפי הדוח, בישראל פועלות כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כ-25% מכלל ההייטק המקומי, כשלמעלה מ-60% מתוכן הן בענף התוכנה. כמחצית מהסטארט-אפים שהוקמו ב-2023 מדווחים כי עושים שימוש בטכנולוגיית AI. מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות - יותר משליש הן בתחום זה. העלייה בהשקעות בסטארט-אפים מבוססי Gen-AI בישראל נמוכה משמעותית ביחס לעולם: גידול של 85% בין השנים 2020-2023, לעומת זינוק של 900% בארה"ב ו-300% באירופה (כלומר הגידול שם גדול יותר מפי 9 ופי 3 בהתאמה).
עוד סימן אזהרה שעולה בדוח הוא המחסור החמור בכוח אדם. תפקידי בינה מלאכותית בישראל נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים (מעל 60%). אך בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בשנה עומד על 100 בלבד. כ-15% מבעלי התואר השני ו-21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב הם חלק מבריחות המוחות מישראל למדינות אחרות. שיעור הנשים היזמיות בחברות AI גבוה יותר מייצוגן ביתר חברות ההייטק בישראל, אך נותר נמוך ביחס לשיעורן בתעשייה ובאוכלוסיה ועומד על 13% בלבד.
גם מכון Stanford for Human-Centered AI פרסם השבוע נתונים מעניינים על מקום ה-AI בתעשיית ההייטק. המכון פרסם את מהדורת 2024 של דו"ח אינדקס ה AI השנתי שלו. בגזרת כח האדם, הדו"ח מציין 2 מדדים מעניינים- האחד הוא מדד לגיוס AI- נתוני הגיוס המוצגים במדד מבוססים על נתוני חברת לינקדין, וכוללים מדינות בהם מתבצעים לפחות 10 גיוסי עובדים בתחום ה AI בחודש. בישראל הייתה בחמש השנים האחרונות עלייה מתונה של כ-6% בעוד מדינות כמו אוסטרליה, קנדה וסינגפור חוו קפיצה אדירה. המדד השני הוא מדד חדירת כישורי ה AI מדד נוסף המודד את עוצמת מיומנויות ה-AI במדינות. במדד זה ישראל מופיעה חמישית עם 1.63, משמע שכיחות כישורי ה AI בקרב עובדים רלוונטיים גבוהה פי 1.63 יותר מהממוצע העולמי.
נתוני LinkedIn מספקים תובנות גם לגבי כישרון הבינה המלאכותית שנצברו או אבדו עקב מגמות הגירה. בשנים האחרונות, בישראל, הודו ודרום קוריאה רואים ירידה בנתוני הגירת כישרונות בינה מלאכותית נטו, דבר המצביע על כך שכישרונות בתחום ה AI יוצאים יותר ויותר מהמדינות האלה. המדינות שמדווחות על כניסת ההגירה הגדולה ביותר של כישרונות בתחום ה AI הן לוקסמבורג, שוויץ, ואיחוד האמירויות הערביות.
לפי אבי שניר, מנכ״ל Elevation הבונה תוכניות להכשרת עובדים במקצועות טכנולוגים, "ישראל עדיין מככבת בטופ העולמי כמובילה טכנולוגית- ריכוז טאלנטים גדול, חברות חדשות ביחס לגודל האוכלוסייה. נראה שאתגרי התקופה, לפני המלחמה ובמהלכה, גורמים לעזיבה של עובדים מיומנים ולירידה במספר החברות החדשות שנפתחו. בשנה שעברה ישראל פרסמה לראשונה, באיחור ניכר, מדיניות AI לאומית. כולנו תקווה שהממשלה תדע להוביל אותנו לעתיד ורוד יותר- או שאולי נוכל לתת ל AI לעשות זאת במקומה".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel אומר על ממצאי הדוח שהמכון הוציא היום: "מהפכת הבינה המלאכותית היא עובדה מוגמרת, וישראל איננה יכולה להרשות לעצמה שלא להיות מדינה מובילה בתחום. מעבר לחשיבות של שימור התחרותיות של ישראל במירוץ הגלובלי, לאימוץ הבינה המלאכותית יש יכולת לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של אזרחי ישראל. פרויקט AI Forward שם לו למטרה לסייע בגיבוש וביישום של אסטרטגיה ומדיניות AI מתקדמת וצופת פני עתיד. אני מודה לחברת גוגל על שיתוף הפעולה בפרויקט החשוב הזה, שבתקווה יביא למציאות חדשה בישראל".