בסדרות פשע, לרוב יקבל הקהל את מבוקשו. אנחנו לא מדברים על הרשעה או זיכוי של מי שהקהל אהב או לא אהב, אלא על הידיעה מה באמת קרה, לפעמים פלוס אמירה סרקסטית של איש חוק זה או אחר אודות גבולות מערכת הצדק. בחיים, זה לא תמיד ככה, ולעתים הפער בעייתי לציבור. האם סדרה דוקומנטרית יכולה להביא לקתרזיס בעולם האמיתי?
בארץ הדוגמה המוכרת ביותר לשאלה הזו היא רומן זדורוב, שעשרות אלפי אנשים חברים בקבוצות פייסבוק הטוענות לחפותו, וחלקם אף מבצעים חקירות משלהם במאמץ להוכיח זאת - ככל הנראה בגלל סדרת תחקירים טלוויזיוניים שעסקו בו בעשור האחרון. עתה, יש גם לאמריקאים מקרה כזה - סטיב אייברי. בשבועות האחרונים האינטרנט האמריקאי רוחש וגועש סביבו, ועצומה שדורשת לחון אותו ואת אחיינו צברה כבר קרוב ל-200,000 חתימות.
העניין סביב אייברי התעורר בעקבות Making a Murderer ("לברוא רוצח"), סדרה תיעודית מבית היוצר של Netflix, שצולמה במשך 10 שנים ועלתה לאתר בחודש שעבר. הסדרה חוקרת את טענותיו של אייברי, לפיהן מערכת החוק האמריקאית השתמשה בשיטות פסולות כדי להפוך אותו לחשוד המרכזי ברצח אכזרי.
העובדות עליהן אין ספק: סטיב אייברי מוויסקונסין הורשע בשנת 1985 באונס של פני ברנשטין. לאחר 18 שנה הוא שוחרר, לאחר שבדיקת DNA הבהירה שנכלא על לא עוול בכפו. עברו בקושי שנתיים והוא נכלא שוב – הפעם על רצח מזוויע של צלמת בשם תרזה הלבאך. אייברי, שהיה אז בן 44, הואשם בכך שהזמין את את תרזה למגרש גרוטאות בבעלותו, הרג אותה ושרף את גופתה.
למרבה האירוניה, אותה טכנולוגיה שהביאה לזיכויו של אייברי מהאונס של ברנשטין, הביאה לזיהוי שרידיה החרוכים של של הלבאך בחבית בשטחו, לאחר שמכוניתה התגלתה באזור ובה דמו של אייברי יחד עם דמה של הלבאך. בתוך הטריילר בו גר נמצאו מפתחות מכוניתה של הלבאך מגואלים בדמו ולוחיות הרישוי של מכוניתה נמצאו גם הם באזור. כדור עם דמה נמצא במחסן שבבעלותו.
ההגנה טענה כי אייברי הופלל בידי שני קציני משטרה כנקמה על תביעה בסך 36 מיליון דולר שהגיש נגד מחוז מאניטווק, שם הורשע בטעות במקרה האונס.
עתה, בעקבות הסדרה, מנסים אזרחים אמריקאים שמאמינים בחפותו להביא לשחרורו. עצומה אחת, שנפתחה באתר Change.org, כבר מתקרבת ל-200,000 חתימות, בעוד עצומה שנייה, באתר הבית הלבן, הגיעה עד כה לכ-20,000 חתימות, ואם תגיע ל-100 אלף תחייב את הנשיא להגיב רשמית לנושא.
"בהתבסס על הראיות בסדרה הדוקומנטרית, מערכת הצדק אכזבה והרסה את חייהם של שני הגברים", נאמר בעצומה השנייה. "זהו סימן שחור על כל מערכת הצדק וצריך להיות מזוהה ככזה, בנוסף להענקת הזדמנות להם לחיות חיים נורמליים במידת האפשר".
במקביל, תקפו גולשים את החברה של עורך הדין המייצג את התביעה על ידי דירוגים שליליים באתר דירוג העסקים Yelp.
התובע קן קראץ סיפר בראיון לרשת פוקס כי קיבל מסרים לפיהם הוא "לא צריך לחיות ושישמחו אם יגלה בחג המולד שהוא חולה בסרטן". עוד הוא אמר כי להערכתו בין 80 ל-90 מהעדויות הקושרות את אייברי לרצח לא הופיעו בסדרה. אך יוצרי הסדרה עומדים מאחורי יצירתם.
האם לציבור הצופים יש בכלל אפשרות להביא לשינוי על ידי המחאה האינטרנטית? התשובה היא כן. לאחרונה הביא הפודאקסט המגה-פופולרי Serial לפתיחה מחדש של תיק עדנאן סעיד, שהורשע בשנת 2000 ברצח חברתו לשעבר היי מין לי. הפודקאסט, לו האזינו מיליונים בשנה שעברה, העלה שאלות לגבי הראיות לפיהן הורשע סעיד, ובמרכזן מיקומו בליל הרצח על פי איכון סלולרי שמהימנותו נתונה בספק.
האם עדנאן סעיד יזוכה? כאן בית המשפט כבר יחליט. כוחה של התקשורת והרשתות החברתיות במקרה הזה, במקרה של אייברי ובמקרים דומים יותר ופחות בעולם, הוא רק להעלות ספקות לגבי מערכת הצדק, שחוץ מלהיות צודקת, אמורה לדאוג לכך שלספקות כאלו לא תהיה הזדמנות לצוץ.