ב-3.12 יציינו בעולם את היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. לנה פיסמני, בת 32, מתגוררת ביפו עם בן הזוג שלה, עובדת כמהנדסת תוכנה בחברת לינקס (Lynx.MD), ומתמודדת עם טרשת נפוצה ומגבלת ראייה אשר גורמת לה לעיוורון.
מאז ומעולם אהבה פיסמני מחשבים. עוד בימי התיכון רצתה לפתח משחקי מחשב ולהיות האקרית. בצבא שירתה בממר"ם 5 וחצי שנים, ועברה במסגרתו קורס תכנות, שם גם החלה להתעניין בנושא שרתים פיזיים ועננים.
אחרי השחרור, בזמן שהיא מחפשת עבודה, חלתה פיסמני בטרשת נפוצה. "זה היה אולי טריגר. יחד עם זאת, המספרים שלי בבדיקת הראייה לא השתנו. במשך שנתיים עיכלתי את מה שקרה לי", היא מספרת ל-mako.
פימסני החלה לעבוד בתור DevOps בחברה בשם varonis, משם התגלגלה בתפקיד זה בין חברות שונות, בהן טיקל וארניקס, וכיום היא עובדת בלינקס, סטארטאפ שפיתח סביבה וירטואלית המהווה ממשק מקשר בין חברות חיצוניות לבין מוסדות הבריאות.
פיסמני מספרת שמגבלת הראייה לא מפריעה לה בעבודתה. "רוב העבודה היא לגמרי לוגית. עדיין יש חלקים שהם לא נוחים, כמו למשל לראות מה משרטטים על הלוח בזמן פגישה, או לראות בעיה או שגיאה במחשב של מישהו אחר", היא אומרת. "אבל אני חושבת שאם מתקשרים טוב מהן המגבלות - זה פתיר. אני קמה וניגשת קרוב ללוח כשצריך ומבקשת לתאר לי בדיוק מה יש על המסך של אדם אחר. הקושי זה באמת לא להתבייש, וכן להגיד 'אני לא רואה', אני צריכה שיקריאו לי או שנעביר את זה למחשב כדי שאוכל לשמוע את הדברים".
במהלך השנים עברה פיסמני ראיונות עבודה, שבהם חוותה קשיים והתמודדות עם "תסמונת המתחזה". "היה לי קשה לעבור בהתחלה את מבחני הכניסה, כי למרות שידעתי את החומר, לא תמיד ראיתי מה השאלה בכלל במעמד הראיון", היא משתפת. "מעבר לנושא העבודה, היו בעיקר קשיים מסביב, כמו לא לראות איפה נמצא מספר חדר ספציפי, כי לרוב זה כתוב בכתב קטן מדי בשבילי. אני לא זכאית לתעודת לקוי ראיה, כי חסר לי איזה פרמטר קטן, אז יש הרבה דברים מסביב שמאוד מסורבלים לי. אבל למדתי להסתגל".
איך קיבלו אותך בעבודה?
"לא נתקלתי בבעיות חברתיות, אנשים שלא הבינו או לא התחשבו. כן נתקלתי בעבר בבעיות לוגיסטיות, ציוד שהיה חסר או לא התקבל בסטנדרטים של החברה כמו כן, כל הזמן היה עליי לחץ מסוים, בעיקר מעצמי, להראות שאני טובה כמו כולם, למרות המגבלה שיש לי".
איך את מצליחה לעבוד על אף המוגבלות?
"לקח לי הרבה זמן להבין מה הצורה שהכי נוחה לי. אני משתמשת במחשב mac בשביל דברי נגישות שהוא מציע, כמו הזום של המסך שעובד חלק או הקראת מסך, ומסך בגודל 27 אינץ'. כמו כן, אחד מהסימפטומים של טרשת נפוצה זו עייפות מוגברת שגורמת ל-brain fog ("מוח מעורפל"). הפתרון שלי הוא לשתות הרבה קפה, ולשטוף את הפנים כל חצי שעה כדי להתאפס".
פיסמני מספרת שהרבה פעמים אנשים לא מאמינים שיש לה בעיות ראיה, בעיקר כשהיא בלי משקפיים ועם עדשות. "למשל, כשאני שואלת אנשים לידי איזה אוטובוס מגיע או מה כתוב על התווית של מוצר כלשהו בסופר, מניחים שאני זוממת משהו או צוחקת עליהם. לרוב הם יעזרו בסוף, אבל זו סיטואציה מאוד לא קלה ודי מביכה", היא אומרת.
לסיום, היא מבקשת שהכתבה תעזור לאנשים להוריד אנטגוניזם. היא אומרת כי: "חשוב לי להראות שגם אנשים עם מוגבלויות הם בני אדם. אני לא חושבת שכדאי לוותר על העבודה, למרות האתגרים. אנשים רוצים לעבוד, רוצים לחוות, להרגיש ולהיות חשובים, לדעת שאנחנו בעשייה כל הזמן".