דוח חדש של מרכז המחקר של הכנסת, שיוצג היום בדיון ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ איימן עודה על עתיד ההייטק הישראלי, חושף את התרומה הגדולה של המגזר לכלכלה. הנתונים מוצגים על רקע מחאת ההייטקיסטים, המדגישים את חשיבותם לכלכלה הישראלית על רקע פגיעה מסתמנת בעיניהם בדמוקרטיה, ולנוכח יזמים שמוציאים את כספיהם מישראל ומעבירים אותם לחו"ל.
מהדוח עולה כי למגזר ההייטק תרומה רבה לכלכלה ולחברה בישראל. נכון לשנת 2021, משקל השכירים במגזר הוא כ-10.4% מכלל השכירים, המשקל בתוצר הוא כ-15.3% והמשקל בייצוא הוא כ-%54.
בשנת 2022 השכר הממוצע במגזר היה גבוה מהשכר הממוצע במשק בכ-%132, אפשר לראות כי בחודש נובמבר 2022 השכר הממוצע במגזר ההייטק היה 27,737 שקלים בחודש, גבוה בכ-132% מהשכר הממוצע במשק, ירידה קלה בהשוואה למאי 2022.
בגלל השכר הגבוה, בשנת 2020 משקל השכירים במגזר בהכנסות מס הכנסה היה כ-%25. על פי הדוח, כלכלת ישראל צלחה את משבר הקורונה ואת המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2009 באופן קל יחסית, בין היתר, בזכות מגזר ההייטק.
במשבר הקורונה בשנים 2020-2021 ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל עלה בשיעור השלישי בגודלו במדינות ה-OECD בעיקר בגלל גידול בביקושים לטכנולוגיה ישראלית, כאשר המעבר לעבודה וקניות מהבית עקב הסגרים הביא לגידול בביקושים לטכנולוגיות, בהן יש לישראל יתרונות יחסיים. משקל החשבון השוטף בתוצר בישראל הוא העשירי בגודלו ב-OECD.
מצד שני, במשברים כלכליים בהם ההייטק הוא גורם מרכזי, ישראל ניזוקה באופן גדול יחסית למדינות אחרות, כך קרה בעת משבר הדוט-קום בשנת 2001, וכך קורה החל מהמחצית השנייה של 2022 .עם זאת, מגזר ההייטק בישראל מפותח ובשל יותר כיום לעומת משבר הדוט-קום, ועל כן הפגיעה צפויה להיות מתונה יותר.
מאפייני המועסקים בהייטק
מגזר ההייטק הוא הומוגני ברובו. ניתן לראות כי בשנת 2021 96.6% מהגברים המועסקים במגזר ההייטק הם יהודים לא חרדים ו-92.8% מכלל הנשים המועסקות בהייטק היו נשים יהודיות לא חרדיות. קבוצות באוכלוסייה עם שיעור נמוך יחסית במגזר ההייטק היו גברים ערבים (2.1%), נשים חרדיות (6%), גברים חרדים (1.4%), ונשים ערביות (1.2%).
באופן דומה, לפי רשות החדשנות, כשליש מחברות ההייטק וכרבע מהעובדים הינם בתל אביב, כ-13.6% מהעובדים בחיפה, כ-%7.7 בהרצליה, כ-%6.6 ברחובות ונס ציונה וכ-%4.4 בירושלים.
משרות פנויות בענף ההייטק
אפשר לראות כי בשנת 2021 כמות המשרות הפנויות בענף מידע ותקשורת הייתה כ-17.2 אלף, ושיעור הגידול במשרות הפנויות בענף מידע ותקשורת בשנים 2016 עד 2021 היה הגבוה ביותר מבין ענפי המשק – כ-120%.
נתון זה משקף את הביקוש הגבוה לעובדים במגזר ההייטק בשנים אלו והמחסור החמור בכוח אדם, יחד עם התאוששות המהירה יחסית של מגזר ההייטק בעקבות השפעות משבר הקורונה. הגידול המהיר במשרות פניות במגזר ההייטק נעצר במהלך שנת 2022, במקביל להתמתנות בפעילות הייטק במדינות המפותחות ולירידה בהשקעות בהייטק הישראלי.
במהלך שנת 2022 חלה ירידה בשיעור של כ-%3 בכמות המשרות הפנויות בענף מידע ותקשורת, הירידה החדה ביותר מבין ענפי המשק. נתונים אלו מהווים אינדיקציה לשינוי שחל בענף במהלך שנת 2022.
ההשקעות בהייטק בישראל
אפשר לראות כי בשנת 2022 היקף ההשקעות בהייטק היה כ-15 מיליארד דולר, ירידה בשיעור של כ-%42, לעומת שיא השקעות של כ-24.9 מיליארד דולר בשנת 2021. ברבעון השלישי של 2022 היקף ההשקעות היה כ-2.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-%55 לעומת רבעון שלישי בשנת 2021, וברבעון הרביעי היקף ההשקעות היה כ-2 מיליארד דולר, ירידה חדה של כ-%76 לעומת רבעון רביעי בשנת 2021.
לשם השוואה, בשנת 2021 משקל ההשקעות בהייטק מהתוצר בישראל היה 5.9%, גבוה משמעותית מהמשקל בארה"ב, 1.3%, ובממוצע מדינות האיחוד האירופי, 0.6%.