בזק פרסמה היום את הדוח התשיעי שלה למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2022, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, ומבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. הסקר בוצע בקרב מדגם של 4,500 מרואיינים, מתוכם 250 ילדים בגילי 8-12, מדגם של מגזר חרדי של 400 איש ומדגם של 400 בני נוער בגילי 13-18.
בשונה משנים קודמות, השנה ניתן לקטלג את הדוח כ-"פוסט קורונה" ששינתה את השימושים הדיגיטליים של כולנו. הקורונה גרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילים.
מהדוח עולה כי בסוף שנת 2022 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ- 73.6% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-15 ג'יגה בממוצע ביום באינטרנט, עלייה של כ-17% לעומת השנה שעברה.
לראשונה חצה זמן המסכים שלנו את הזמן שאנחנו לא מול מסכים. לפי מסקנות הדוח הצרכן הממוצע מבלה כ-12.4 שעות בממוצע מול מסך, עליה של 0.4 שעות לעומת 2020 ו-2021, שנות הקורונה. באופן טבעי העליות הגדולות ביותר נרשמו בזמנים הממוצעים בהם אנחנו מבלים מול הרשתות החברתיות: 3.4 שעות ביום בממוצע ב-2022 מול 2.6, בשנת 2020. במקום השני הגיע הזמן מול הטלוויזיה - 3.3 שעות בממוצע בשנת 2022 מול 2.6 שעות ב-2020, מול הגיימינג 2.6 שעות ביום מול 2.1 שעות ומול האינטרנט 2.9 שעות ביום מול 2.5.
לפחות הציבור מודע לבעיה שלו: 53% מהנשאלים הצהירו כי הם לא שולטים בזמן המסך שלהם כאשר הם ברשתות החברתיות. אצל הנוער המצב חמור עוד יותר, כאשר 74% מבני הנוער לא מצליחים לשלוט בעצמם. גם אצל הילדים המצב בעייתי, כאשר 60% מהם לא עוקבים אחרי הזמן כאשר הם בוואטסאפ או ברשתות החברתיות.
כמות נפח הגלישה הממוצעת שאנחנו צורכים על פי נתוני בזק תומכת בנתוני הסקר, כאשר צריכת הג'יגה הממוצעת ביום עלתה מ-12GB ב-2021 ל-15 ג'יגה. כשהולכים כמעט עשור אחורה רואים זינוק עצום: ב-2013 צרכנו רק 1.5GB בממוצע ביום.
הדיגיטל משתלט על העולם החרדי
בניגוד לתדמית השמרנית, 80% מהמגזר החרדי מחובר לאינטרנט, מתוכם 54% מהציבור החרדי משתמש באפליקציית וואטסאפ, כאשר עבור 72% מהמשתמשים הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים ועבור 69% הוא מהווה כלי להתעדכנות וקבלת מידע בנושאים שונים ולא רק אמצעי תקשורת עם משפחה וחברים.
גם נושא המשפיענים (אושיות רשת) הולך וצובר תאוצה במגזר החרדי: 57% מהציבור החרדי עוקב אחרי משפיענים בוואטסאפ, כ-8 משפיענים בממוצע, דרך הסטטוסים שהם מפרסמים באפליקציה. הנושאים שמעניינים במיוחד הם משפיענים שעוסקים באוכל (50%), אופנה ואיפור (50%), משפחה (48%), דת ויהדות (44%), ילדים (35%) וניהול עסק, כלכלה ופרנסה (35%). המשפיענים שזוכים להכי פחות עניין הם אלו שעוסקים בפוליטיקה ואקטואליה, כאשר רק 8% עוקבים אחריהם.
ועד כמה למשפיענים יש באמת השפעה? 50% מבין אלו שעוקבים אחרי משפיענים מאמינים כי יש נושאים שבהם אפשר ללמוד מהם יותר מאשר, חברי הקהילה. 45% מאמינים שדעתם של משפיענים מספיקה כדי ללמוד על נושא מסוים, 35% נעזרים במשפיענים לקבלת מידע והחלטות ו-33% חושבים שלעיתים אפשר להסתפק במשפיענים במקום לפנות לקהילה.
האינטרנט הולך ומשפיע בכל תחומי החיים של החברה החרדית והוא שובר את החומות: סך הכל 46% רוכשים באונליין, כאשר 31% מהציבור החרדי המחובר לאינטרנט מעיד על עצמו כי ביצע יותר קניות ברשת בשנה האחרונה, כאשר 82% רוכשים בדיגיטל מחשבים וסלולר, לעומת 77% בכלל האוכלוסייה, 55% רוכשים בגדים ונעליים מול 60% שעושים זאת באוכלוסייה הכללית. בנוסף, 78% מהנשאלים החרדים העידו שהם צופים ביוטיוב, כאשר 28% מהם נכנסים לפחות פעם ביום.
תוציאו את הראש מהטלפון
המושג Phubbing, התעלמות מהסביבה לטובת התרכזות במסך הסמארטפון, הפך לנושא כאוב בחברה. 82% מהציבור בישראל מתעצבן שעושים לו את זה, אבל גם 82% טוענים שהם מנסים לעשות את זה כמה שפחות ו-52% מודים שקשה להם להפסיק.
המצב אצל דור ההמשך לא יותר מזהיר – ל-61% מהילדים קשה להפסיק עם ה-Phubbing ו-34% מהם עושים את זה רב הזמן כשהם עם משפחה או חברים. זה גם לא יעזור אם תצעקו כי 46% מבני הנוער ו- 43% מהילדים מסתובבים בבית עם אוזניות לפחות מחצית מהזמן.
ההתנהגות המנוכרת והלא מנומסת הזאת נתמכת בהרגלים שפיתחנו בשנים האחרונות וגורמים לנו פשוט להתעלם מהסביבה שלנו: 83% מרגישים שהם צריכים לקרוא הודעות וואטסאפ מיד לאחר שהן מתקבלות ו-63% מאמינים שמצפים מהם לענות מיד להודעות. בנוסף 70% מעידים שאפילו כשהם מבצעים פעולות בנייד, דעתם מוסחת על ידי הודעות בווטסאפ או הרשתות החברתיות.
יש אבל גם חדשות טובות חלקית. בניסיון להשתלט על ההתמכרות ולהפחית את הניכור שהיא גורמת 83% מהציבור לא משתמשים בנייד בזמן ארוחה, 67% מתחילים את הבוקר בלעדיו, 55% מוציאים את הסמארטפון מחדר השינה – לעומת רק 38% שעשו זאת ב-2021 ו-38% לא משתמשים בנייד בשבת שלא מטעמי דת לעומת רק 29% שעשו זאת בשנת 2021.
שלום לארנק: עוברים לאפליקציות תשלום
הדוח של בזק מעיד על השינוי שעברו הישראלים בכל הנוגע לאמצעי התשלום. 93% מהנשאלים אמרו שהם משתמשים בארנק דיגיטלי ובאפליקציות תשלום. 45% העידו שהם משלמים באמצעות גוגל פיי ואפל פיי, גידול של 140% בהשוואה ל-2021, אז 19% שילמו באמצעותם. 35% משלמים פחות בכרטיס אשראי פיזי בשל תשלום באמצעות נייד/שעון, 54% מהמשלמים מסתובבים פחות עם ארנק כי הם יכולים לשלם באמצעות נייד/שעון ו-38% מבעלי שעון חכם משלמים באמצעותו.
הרשתות החברתיות המובילות
אפשר לראות שלכל גיל יש רשת חברתית מועדפת אחרת. 70% מהילדים העידו שהם נמצאים בטיקטוק, 61% מהצעירים בגילי 13-35 נמצאים באינסטגרם ו-81% מהבוגרים בגילי 35 ומעלה נמצאים בפייסבוק. אלו הרשתות החברתיות המוכרות ביותר, אולם מעניין לגלות כי 42% מהנוער העידו שהם משתמשים בדיסקורד, 12% מהנוער משתמשים בביריל (BeReal) ו-17% מהנוער משתמשים בטוויץ' (Twichׂ).
ועל אילו אפליקציות הישראלים לא יכולים לוותר?
כאן יש מנצחת אחת גם אצל המבוגרים וגם אצל הנוער - והיא וואטסאפ. 76% אחוז מהבוגרים אמרו שלא יוכלו לוותר עליה, כאשר במקום השני נמצאת וויז (waze) עם 45% שלא יוכלו בלעדיה. במקום השלישי אימייל עם 32%, ולאחר מכן פייסבוק עם 23%, יוטיוב עם 21% ו-16% עם העברת כספים או תשלומים. אינסטגרם עם 12% מהמבוגרים שלא יוכלו לוותר עליה.
בקרב הנוער, וואטסאפ במקום הראשון עם 77%, לאחר מכן יוטיוב עם 39%, אינסטגרם עם 27%, אפליקציית מוזיקה עם 24%, טיקטוק עם 23%, תחבורה ציבורית ומוניות עם 19% שלא יוכלו לוותר עליה.